מעשה יהודי אחד הלך למרחוק וראה יהודי אחד בחלום שהיו העליונים שוקלי' אותו שהלך בכף מאזנים ועונות בכף מאזנים והכריעו עונותיו. אמרו כיון שעונותיו מכריעין אין לו חלק לעולם הבא באו אחרים ואמרו לא שקלתם יפה. ושמו עורות של שועלים ושאר עורות על האיש והכריע האיש אמרו הרי הוא בן העולם הבא והאיש שראה בחלום היה סבור שהוא חי ובשעה שחלם היה מת הנשקל. ואמרו אותם עורות שהניחו עליו היו עורות שנתן למס. וכתיב (ישעיהו ס יז) ונוגשיך צדקה. כשהקהל מחרימים לתת כך וכך למס ונותן באמונה נחשב להם לצדקה והגוף ששקלו מפני שאמרו תקלתא במאזניא ואשתכחתא חסיר. ד"א לפי שבגופו טרח בגמילות חסדים:
There was an incident: one jew traveled to a distant place and saw in a night dream another jew whom they weighed on heavenly scales: he was put on one side of the scales whereas his sins were put on the other side. As a result his sins outweighed and they said to him that seeing that his sins outweighed he has no portion in the World to Come. After that came in another ones and said: "You didn't weigh correctly!" And they put on that man fox skins and other skins so the man outweighed and they declared that he does have a portion in the World to Come. The man who saw this in his dream thought that the man was alive whereas in fact the man whom they weighed was already dead by that moment. They said: those skins that were put on him were the ones he gave as a tax as is written: "... (I will make) your rullers righteousnes (Yeshayahu 60). When a congregation sees fit to impose a tax and one gives it in good faith - it is thought to be a tzedakah for them. An as for the body that they weighed it is written: "You were weighed on the scales and found wanting" (Daniel 5). Alternative explanation: ... in the merit of the fact that he strived with his body to perform good deeds.
מעשה יהודי אחד הלך למרחוק וראה יהודי אחד בחלום שהיו העליונים שוקלי' אותו שהלך בכף מאזנים ועונות בכף מאזנים והכריעו עונותיו. אמרו כיון שעונותיו מכריעין אין לו חלק לעולם הבא באו אחרים ואמרו לא שקלתם יפה. ושמו עורות של שועלים ושאר עורות על האיש והכריע האיש אמרו הרי הוא בן העולם הבא והאיש שראה בחלום היה סבור שהוא חי ובשעה שחלם היה מת הנשקל. ואמרו אותם עורות שהניחו עליו היו עורות שנתן למס. וכתיב (ישעיהו ס יז) ונוגשיך צדקה. כשהקהל מחרימים לתת כך וכך למס ונותן באמונה נחשב להם לצדקה והגוף ששקלו מפני שאמרו תקלתא במאזניא ואשתכחתא חסיר. ד"א לפי שבגופו טרח בגמילות חסדים:
There was an incident: one jew traveled to a distant place and saw in a night dream another jew whom they weighed on heavenly scales: he was put on one side of the scales whereas his sins were put on the other side. As a result his sins outweighed and they said to him that seeing that his sins outweighed he has no portion in the World to Come. After that came in another ones and said: "You didn't weigh correctly!" And they put on that man fox skins and other skins so the man outweighed and they declared that he does have a portion in the World to Come. The man who saw this in his dream thought that the man was alive whereas in fact the man whom they weighed was already dead by that moment. They said: those skins that were put on him were the ones he gave as a tax as is written: "... (I will make) your rullers righteousnes (Yeshayahu 60). When a congregation sees fit to impose a tax and one gives it in good faith - it is thought to be a tzedakah for them. An as for the body that they weighed it is written: "You were weighed on the scales and found wanting" (Daniel 5). Alternative explanation: ... in the merit of the fact that he strived with his body to perform good deeds.