אם אירע יום המילה ביום הצום פסק ר"ת שיתן אותו לתינוק דלא אתי למיסרך כיון שאינו קבוע כל השנה. ור"י בר' יהודה השיב דלא יתן הכוס לתינוק דילמא אתי למיסרך אלא או לישתי' אימי' דינוקא או נשהיי' עד לאורתא דאע"ג דאמר המברך צריך שיטעום כי טעים ליה אחר שפיר דמי כך השיב ר"י בר' יהודה. משמע דבשום תענית לא בעי היולדת למיתב בתעניתא ביום המילה בר מיוה"כ שהוא מדאורייתא:
אם אירע יום המילה ביום הצום פסק ר"ת שיתן אותו לתינוק דלא אתי למיסרך כיון שאינו קבוע כל השנה. ור"י בר' יהודה השיב דלא יתן הכוס לתינוק דילמא אתי למיסרך אלא או לישתי' אימי' דינוקא או נשהיי' עד לאורתא דאע"ג דאמר המברך צריך שיטעום כי טעים ליה אחר שפיר דמי כך השיב ר"י בר' יהודה. משמע דבשום תענית לא בעי היולדת למיתב בתעניתא ביום המילה בר מיוה"כ שהוא מדאורייתא: