פסק רב אלפס דכתובות בנין דיכרין אינה נגבית אלא כנשבע' ומתה כדאמרינן בשבועות אבל אם לא נשבע' אינה נגבית דכתובה בעי שבוע' וא"א מוריש שבועה לבניו וה"מ שמתה האשה האחרונה אחר בעלה דאז היתה מחוייבת שבועה לבני הראשונה ולהכי כשמתה אין בניה גובין כלום מכתובה אבל אותו שמתה [בחייו] בניה גובין כתובתה אע"פ שלא נשבעה דלא היתה מחוייבת שבועה. כך משמע מדברי רב אלפס:
פסק רב אלפס דכתובות בנין דיכרין אינה נגבית אלא כנשבע' ומתה כדאמרינן בשבועות אבל אם לא נשבע' אינה נגבית דכתובה בעי שבוע' וא"א מוריש שבועה לבניו וה"מ שמתה האשה האחרונה אחר בעלה דאז היתה מחוייבת שבועה לבני הראשונה ולהכי כשמתה אין בניה גובין כלום מכתובה אבל אותו שמתה [בחייו] בניה גובין כתובתה אע"פ שלא נשבעה דלא היתה מחוייבת שבועה. כך משמע מדברי רב אלפס: