פסקי רקנאטי 482

כתב רב אלפס דמי שהקדיש כלים לביהכנ"ס ומת אין אדם בעולם רשאי להמיר אותו או למוכרו חוץ מלדבר מצוה כגון פדיון שבויים או לכתוב ס"ת והיכא דהקהל עברו ומכרו חייבים לפדותו מן הלוקח להעמידו בחזקתו הראשונה ואם הלוקח הכיר בשעת הלקיחה אין לו אלא דמים שנתן בלבד ויעשו עמו חשבון מכל מה שאכל מן הפירות לאחר שיוצא מה שהוציא בעבודת השדה: