האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא חייב ובלא שבועת היסת ויחרים קודם על מי שטוען דבר שא"י בודאי שחייב לו כ"כ הר"מ במז"ל. ואע"ג דקיי"ל מנה לי בידך והלה אומר א"י פטור ובשבועת היסת הכא שאני כמו שפי' רב אלפס דהתם פטור משום דלא הודה בכלום ואינו מחויב שבועה דאורייתא. אבל הכא כיון שהודה במקצת חייב לישבע שבועה דאורייתא שאין לו אצלו חוץ ממה שהודה לו ומאחר שא"י לישבע משלם:
האומר לחבירו מנה לי בידך והלה אומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא חייב ובלא שבועת היסת ויחרים קודם על מי שטוען דבר שא"י בודאי שחייב לו כ"כ הר"מ במז"ל. ואע"ג דקיי"ל מנה לי בידך והלה אומר א"י פטור ובשבועת היסת הכא שאני כמו שפי' רב אלפס דהתם פטור משום דלא הודה בכלום ואינו מחויב שבועה דאורייתא. אבל הכא כיון שהודה במקצת חייב לישבע שבועה דאורייתא שאין לו אצלו חוץ ממה שהודה לו ומאחר שא"י לישבע משלם: