פסק רב אלפס דכל המחוייב שבועה מדרבנן ונוטל אי תפס התובע ואינו רוצה לישבע לא מפקינן מיניה ומחוייב שבועה דאורייתא אי תפס מפקינין מיניה אם אינו רוצה לישבע ומחוייב בשבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע אין יורדין לנכסיו אלא מנדין אותו. אבל אי מחוייב שבועה דאורייתא יורדין לנכסיו כן כתב הר"מ במז"ל ומחוייב שבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע והתובע תפס משלו מספקא לי וצ"ע. ואם הנתבע הוא חשוד וכשכנגדו תפס מאחר דליכא דין היפוך שבועה בלא דעת הנחשד היה נראה לי שאין תפיסתו מועלת כלום דאם כן לא שבקת חיי לשום חשוד דילך כל אדם ויתפוס ממון החשודים ויתבענו שבועת היסת ורפיא בידי:
פסק רב אלפס דכל המחוייב שבועה מדרבנן ונוטל אי תפס התובע ואינו רוצה לישבע לא מפקינן מיניה ומחוייב שבועה דאורייתא אי תפס מפקינין מיניה אם אינו רוצה לישבע ומחוייב בשבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע אין יורדין לנכסיו אלא מנדין אותו. אבל אי מחוייב שבועה דאורייתא יורדין לנכסיו כן כתב הר"מ במז"ל ומחוייב שבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע והתובע תפס משלו מספקא לי וצ"ע. ואם הנתבע הוא חשוד וכשכנגדו תפס מאחר דליכא דין היפוך שבועה בלא דעת הנחשד היה נראה לי שאין תפיסתו מועלת כלום דאם כן לא שבקת חיי לשום חשוד דילך כל אדם ויתפוס ממון החשודים ויתבענו שבועת היסת ורפיא בידי: