Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

פסקי רקנאטי 149

Piskei Recanati · Chapter 149

‹›
  1. 1

    קיי"ל דכל דבר שגמרו בידי אדם ביו"ט אין בו משום מוקצה וכבר הי' מעשה מעכו"ם אחד שעשה מנעלים ביו"ט למכור לכל מי שיקנה ובא ישראל הרגיל אצלו ולקח מחנותו. והורה הר' אליהו ז"ל דכיון שלא נעשו בשביל ישראל זה מותר לנועלו ומוקצה ליכא כדפרישית. וראי' לדבר מדאמרי' פ"ק דיו"ט פירות הנושרין אסורין שמא יעלה ויתלוש ואמאי לא אמר משום דאתקצו לבין השמשות איקצו לכולי יומא כמו שרגיל לומר רש"י דמחובר אסור משום מוקצה אלא הואיל ואיכא עורבין שיתלשו הפירות דעתי' עלייהו מאתמול כ"ש גמרו בידי אדם ואפי' עכו"ם. וההיא דספ"ק דביצה דמנעל שאינו תפיר מיירי כשהוא של ישראל:

Hebrew: Piotrków, 1894

Texts from Sefaria.