פסק הר"א ממיץ צריכין עבדי אלהים לישמר אם שותין משקין שצובעין בשבת כגון מי תותים וכיוצא בהן שלא יצבעו בהן מפותיהן ולבושיהן וכן אדם שחותך אצבעו ודם שותת יזהר שלא יתן עליו שום דבר מפני שצובע אע"פ שהוא מקלקל וכל המקלקלים פטורים מיהו איסור דרבנן איכא. מיהו צביעת פיו ידיו ורגליו אינו חושש שאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והא דאמרו לא תעביר אשה שרק על פניה מפני שהיא צובעת כיון שדרך האשה בכך צביעה מיקרייא:
פסק הר"א ממיץ צריכין עבדי אלהים לישמר אם שותין משקין שצובעין בשבת כגון מי תותים וכיוצא בהן שלא יצבעו בהן מפותיהן ולבושיהן וכן אדם שחותך אצבעו ודם שותת יזהר שלא יתן עליו שום דבר מפני שצובע אע"פ שהוא מקלקל וכל המקלקלים פטורים מיהו איסור דרבנן איכא. מיהו צביעת פיו ידיו ורגליו אינו חושש שאין צביעה אלא בדבר שדרכו לצבוע. והא דאמרו לא תעביר אשה שרק על פניה מפני שהיא צובעת כיון שדרך האשה בכך צביעה מיקרייא: