אודה לה' על שעזרני וזיכני להשלים את כתיבת הלכות גיור. עד להוצאת ספר זה הובאו מקצת הלכות גיור בפרק אחד ב'פניני הלכה' 'העם והארץ ליקוטים'. ספר זה שבמסגרת 'פניני הלכה', עוסק בכלל נושא הגיור: גרי הצדק ותרומתם העצומה לישראל, הגיורים המורכבים כדוגמת 'ערב רב', מעמד בית הדין והראויים להיות חברים בבית הדין, תהליך הגיור וכל דיניו, לכתחילה ובדיעבד. ולסיום שני פרקים על מעמד הגר והלכותיו לאחר הגיור. מתוך הוויכוחים הציבוריים שהתעוררו סביב סוגיית הגיור, נדרשתי להתעמק בשאלת גיור קרובי ישראל שמסתבר שלא יקיימו אורח חיים דתי אלא יקיימו מצוות כבעלי 'זהות יהודית' שאינם דתיים, האם אפשר בשעת הדחק לגיירם כדי למנוע התבוללות. במשך יותר משנה עסקתי בשאלה זו יחד עם צוות הרבנים של מכון הר ברכה. במסגרת זו יצא הספר 'מסורת הגיור' בסיוון תשפ"ג, ובו כל שיטות הפוסקים האחרונים בשאלה זו. בספר זה סוגיה זו הובאה בתמציתיות (פרק ו, ד-ו, ובפרק ז, ד-ה).
2
זכות גדולה עבורי להודות לשותפים הקרובים בלימוד הסוגיות ובכתיבת הספר: לרב מאור קיים שליט"א, ראש מכון הר ברכה, שמלווה אותי במשך כל הלימוד, ובכישרונו ובחריצותו מסייע לליבון הסוגיות, שמח בביאוריי וחידושיי ויחד עם זאת מבקרם בקפדנות, כדי שהכל יצא מלובן כדבעי. וכן לרבני מכון הר ברכה, המופלגים בכישרונם ובחוכמתם, על סיועם בבירור הסוגיות, בליבון הדעות והרעיונות, ובהגהות: הרב יונדב זר, הרב אפרים שחור, הרב יאיר וייץ, הרב אורי שראל, הרב אסף דהן, הרב דוד שץ, הרב דוד פומרנץ, והרב ד"ר חיים ויסמן. וכן אודה לחברי הטוב והוותיק, החכם הכולל, הרב זאב סולטנוביץ' שליט"א שליבן עימי את הסוגיות הכלליות.
3
אין לשער את גודל הזכות שנפלה בחלקי, שתלמידי הישיבה יחד עם תושבי היישוב הר ברכה, שותפים מלאים בספר זה כמו גם בקודמיו. במסגרת השיעור היומי בישיבה לימדתי את פרקי הספר, ושיתפתי את התלמידים בשאלות ובביאורים שהתחדשו. מדרך הטבע, כיוון שרוב מחשבותיי עסקו בענייני הגיור, גם דרשות השבת והשיעורים לתושבי היישוב עסקו בסוגיות אלו. בסוגיות רבות בנושא הגיור שיתפתי את הקהל בדרשת ליל שבת, ולמחרת בצהריים לימדתי את הסוגיה בשיעור הגדול לנשים, ועוד יותר בהרחבה לקראת צאת השבת בדרשה הגדולה לכלל היישוב. כך תושבי היישוב שמעו את רוב הסוגיות שבספר זה וסוגיות רבות שבספר 'מסורת הגיור', ופעמים רבות הקשו, תרצו, חידדו וליטשו את הסברות. "הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן" (תענית ז, א).
4
שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ולאמי מורתי, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה, שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.
5
אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה ובהדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנכ"ל הישיבה, יוני בוזגלו האחראי על הדפסת הספרים ושיווקם, ולכל האנשים היקרים והמסורים שעובדים למען הפצת התורה. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.
אודה לה' על שעזרני וזיכני להשלים את כתיבת הלכות גיור. עד להוצאת ספר זה הובאו מקצת הלכות גיור בפרק אחד ב'פניני הלכה' 'העם והארץ ליקוטים'. ספר זה שבמסגרת 'פניני הלכה', עוסק בכלל נושא הגיור: גרי הצדק ותרומתם העצומה לישראל, הגיורים המורכבים כדוגמת 'ערב רב', מעמד בית הדין והראויים להיות חברים בבית הדין, תהליך הגיור וכל דיניו, לכתחילה ובדיעבד. ולסיום שני פרקים על מעמד הגר והלכותיו לאחר הגיור. מתוך הוויכוחים הציבוריים שהתעוררו סביב סוגיית הגיור, נדרשתי להתעמק בשאלת גיור קרובי ישראל שמסתבר שלא יקיימו אורח חיים דתי אלא יקיימו מצוות כבעלי 'זהות יהודית' שאינם דתיים, האם אפשר בשעת הדחק לגיירם כדי למנוע התבוללות. במשך יותר משנה עסקתי בשאלה זו יחד עם צוות הרבנים של מכון הר ברכה. במסגרת זו יצא הספר 'מסורת הגיור' בסיוון תשפ"ג, ובו כל שיטות הפוסקים האחרונים בשאלה זו. בספר זה סוגיה זו הובאה בתמציתיות (פרק ו, ד-ו, ובפרק ז, ד-ה).
זכות גדולה עבורי להודות לשותפים הקרובים בלימוד הסוגיות ובכתיבת הספר: לרב מאור קיים שליט"א, ראש מכון הר ברכה, שמלווה אותי במשך כל הלימוד, ובכישרונו ובחריצותו מסייע לליבון הסוגיות, שמח בביאוריי וחידושיי ויחד עם זאת מבקרם בקפדנות, כדי שהכל יצא מלובן כדבעי. וכן לרבני מכון הר ברכה, המופלגים בכישרונם ובחוכמתם, על סיועם בבירור הסוגיות, בליבון הדעות והרעיונות, ובהגהות: הרב יונדב זר, הרב אפרים שחור, הרב יאיר וייץ, הרב אורי שראל, הרב אסף דהן, הרב דוד שץ, הרב דוד פומרנץ, והרב ד"ר חיים ויסמן. וכן אודה לחברי הטוב והוותיק, החכם הכולל, הרב זאב סולטנוביץ' שליט"א שליבן עימי את הסוגיות הכלליות.
אין לשער את גודל הזכות שנפלה בחלקי, שתלמידי הישיבה יחד עם תושבי היישוב הר ברכה, שותפים מלאים בספר זה כמו גם בקודמיו. במסגרת השיעור היומי בישיבה לימדתי את פרקי הספר, ושיתפתי את התלמידים בשאלות ובביאורים שהתחדשו. מדרך הטבע, כיוון שרוב מחשבותיי עסקו בענייני הגיור, גם דרשות השבת והשיעורים לתושבי היישוב עסקו בסוגיות אלו. בסוגיות רבות בנושא הגיור שיתפתי את הקהל בדרשת ליל שבת, ולמחרת בצהריים לימדתי את הסוגיה בשיעור הגדול לנשים, ועוד יותר בהרחבה לקראת צאת השבת בדרשה הגדולה לכלל היישוב. כך תושבי היישוב שמעו את רוב הסוגיות שבספר זה וסוגיות רבות שבספר 'מסורת הגיור', ופעמים רבות הקשו, תרצו, חידדו וליטשו את הסברות. "הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן" (תענית ז, א).
שלמי תודה לאבי מורי הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית-אל ולאמי מורתי, שכל יסודות תורתי והשקפתי מהם. כמו כן תודה מיוחדת לענבל אשתי היקרה, שמקדישה את כל כוחותיה להגדלת התורה ולהאדרתה, להצלחת הלימוד ולהוצאת הספרים לזיכוי הרבים. יהי רצון שנזכה לראות את כל בנינו ובנותינו, נכדינו ונכדותינו, מתעלים בלימוד התורה וקיום המצוות, מקימים משפחות טובות ומפוארות, ומרבים אמת, חסד ושלום עד עולם.
אוסיף להודות לכל העוסקים בעבודת הקודש בבניין הישיבה ובהדפסת הספרים: ר' יעקב וינברגר מנכ"ל הישיבה, יוני בוזגלו האחראי על הדפסת הספרים ושיווקם, ולכל האנשים היקרים והמסורים שעובדים למען הפצת התורה. יהי רצון שהש"י יתן לכל העוזרים והמסייעים במלאכה תבונה וכוח להצליח בעבודתם, ויזכו להקים משפחות מפוארות, וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.
אליעזר מלמד
כ"ד אלול תשפ"ג