כתוב במחזור ויטרי העומד חצות לילה לעסוק בתורה נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים ואם נפנה מברך אשר יצר וכל הברכות של אחריו ומברך על התורה ואומ' איזהו מקומן ור' ישמעאל וכשהוא הולך לבית הכנסת להתפלל מתחיל ממקום שפסק. וכתב אבן הירחי אם השכים לקראת בתורה קודם עמוד השחר יברך הברכות אבל הקרבנות לא יאמ' שלא היו מקריבין הקרבנות אלא ביום שנאמר ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם. ואין לומר הקרבנות אלא בזמן עשייתן ע"כ. וכן ברכת לשכוי בינה לא יברך אלא ביום, וכן כתב הרא"ש. ואם השכים קודם התפלה לכתו' בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד רק שלא יהא כותב בדברי הרשות. וגרסינן בפ"ק דברכות אמר רב הונא אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קרית שמע צריך לברך משקרא קרית שמע אין צריך לברך מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה. ואמרינן עלה בירושלמי א"ר אבא והוא ששנה על אתר. וכתב הרא"ש נראה דהיינו דוקא בברכת אהבה רבה לפי שאינה נראית לשם ברכת התורה אלא כששנה לאלתר. ואם שנה לאלתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם קרית שמע ואז לא יצטרך לברך על אותו היום אפי' יפסוק ויעמוד ויחזור וילמוד. וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע לכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה. ולא על המברך ברכת התורה, שאם לא תאמ' כן היה לו להשמיענו בעלמ' דהפסק שבאמצע העסק הוי הפסק וצריך לחזור ולברך וכל שכן הנפטר באהבה רבה. ואף אם תמצא לומר דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה אפילו כשיוצאים לעסקיהם ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על למודם לא חשיב הפסק לענין ברכה. ואף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. וכן מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ע"כ.
It is written in Machzor Vitri,13Simhah ben Samuel of Vitry (died 1105) was a French Talmudist of the 11th and 12th centuries, pupil of Rashi, and the compiler of Machzor Vitry. Simhah ben Samuel of Vitry - Wikipedia “One who wakes at midnight to study Torah should wash his hands and recite the blessing, Al Netilat Yadaim, ‘Concerning the washing of hands.” If one relieves oneself, one recites, Asher Yatzar, “Who fashioned humans,” and all the following blessings. One recites the blessings of Torah, and then one says, Ezehu mikoman (“Where are the offerings sacrificed in the Temple,”)14Mishnah Zevachim 5:1-8 These passages deal with the daily sacrifices in the temple as well as the incense offerings. They are often simply referred to as the Korbanot. and Rabbi Yishmael omer (“Rabbi Ishmael taught”)15This passage is a Braita; it is the introduction to the Sifra, a Midrash on Leviticus. It contains 13 hermeneutic principles of interpretation of Jewish law. It appears as an introduction to the laws in the Sifra and as a follow up to the Mishnah as a kind of Talmudic passage so that upon reciting the Torah blessings, we study a portion of the Torah, Mishnah and Gemara.. Upon entering the synagogue, one begins wherever one left off (reciting these blessings and passages). Ibn Yarchi writes that if one wakes to read Torah before sunrise, one should recite the blessings. Still, one does not recite the sacrifice since the sacrifices were only offered in the daytime, as is stated, “On the day God commanded Israel to offer their sacrifices.” (Lev. 7:38) One should only recite the sacrifices at the time when they were offered - end quote. Similarly, one only recites the blessing, lisechvi bina, “Who gave the rooster understanding,” in the daytime. The Rosh16Rabbi Asher ben Yehiel 1250-1327, known as the Rosh. also states this. If one rises before the time when the Amidah is recited to write words of Torah, one is obligated to recite the blessing over Torah study, provided one writes only about mundane matters (reshut).17For instance, in addition to studying Torah one stops to write a letter to a friend or jot down some personal notes. We read in the first chapter of Berachot, “Rav Huna said that Shmuel said: One who rises to study Torah, before the time of the Shema, one must recite the blessing over Torah study. Once one has recited the Shema (and its blessings), one need not recite the blessing for Torah study. What is the reason? One has already exempted oneself with Ahavah Raba: “With abounding love.”18BT Berachot 11b. JT Berachot 1:5 The quote in the Talmud is stated in the name of Rabbi Yehudah in the name of Samuel. There are other differences in the language. We read in the Jer. Talmud, “Rabbi Abba said, This applies only if one studied Torah immediately (after Ahavah Rabba).”19JT Berachot 1:5 The opinion of the Jer. Talmud is that the benediction before Shema is no substitute for the benediction on Torah study. Rabbi Abba appears to be saying that one is only exempt from reciting the blessing over Torah study if one immediately studies after saying Ahavah Rabbah- this is odd since one usually recites the Shema after Ahavah Rabbah. However the recitation of the shema is technically not Torah story. One possibility (Tiferet Shmuel) suggests that it means that one studies Torah immediately after finishing one’s prayers but there are many other explanations. The Rosh writes that this statement refers to Ahavah Rabba, since it is recited only for a mitzvah of Torah recitation, such as the Shema, and is recited immediately upon learning Torah. In that case, it counts as a mitzvah blessing, and one does not have to recite the Torah-study blessing again that day, even if one pauses and then resumes studying Torah. Similarly, if one recites the blessing for Torah study and learns Torah, one does not have to recite the blessing again if one stops in the middle of the study. That is why it was necessary to say, “Only if one studies Torah immediately after Ahavah rabbah,” but not for the blessing for Torah study. For if one did not make this distinction (between the blessing for Torah study and Ahavah rabbah), one might think that a pause is considered an interruption, and one must go back and repeat the blessing even in the case of Ahavah Rabbah. It makes sense that people who regularly engage in Torah study and quickly return to their studies, even when attending to their daily tasks. They are constantly preoccupied with learning (even when they pause), so that it is not considered a break from learning. Even if they learn Torah at night, the night follows the day, and one does not have to recite the blessing again as long as one has not slept. Anyone who sleeps regularly in bed during the day is considered to have taken a regular break; the person should repeat the blessing—end quote.
כתוב במחזור ויטרי העומד חצות לילה לעסוק בתורה נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים ואם נפנה מברך אשר יצר וכל הברכות של אחריו ומברך על התורה ואומ' איזהו מקומן ור' ישמעאל וכשהוא הולך לבית הכנסת להתפלל מתחיל ממקום שפסק. וכתב אבן הירחי אם השכים לקראת בתורה קודם עמוד השחר יברך הברכות אבל הקרבנות לא יאמ' שלא היו מקריבין הקרבנות אלא ביום שנאמר ביום צוותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם. ואין לומר הקרבנות אלא בזמן עשייתן ע"כ. וכן ברכת לשכוי בינה לא יברך אלא ביום, וכן כתב הרא"ש. ואם השכים קודם התפלה לכתו' בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד רק שלא יהא כותב בדברי הרשות. וגרסינן בפ"ק דברכות אמר רב הונא אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קרית שמע צריך לברך משקרא קרית שמע אין צריך לברך מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה. ואמרינן עלה בירושלמי א"ר אבא והוא ששנה על אתר. וכתב הרא"ש נראה דהיינו דוקא בברכת אהבה רבה לפי שאינה נראית לשם ברכת התורה אלא כששנה לאלתר. ואם שנה לאלתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם קרית שמע ואז לא יצטרך לברך על אותו היום אפי' יפסוק ויעמוד ויחזור וילמוד. וכן המברך על התורה ולמד אין צריך לחזור ולברך אם הפסיק באמצע לכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה. ולא על המברך ברכת התורה, שאם לא תאמ' כן היה לו להשמיענו בעלמ' דהפסק שבאמצע העסק הוי הפסק וצריך לחזור ולברך וכל שכן הנפטר באהבה רבה. ואף אם תמצא לומר דאין חילוק בין הנפטר בברכת התורה לנפטר באהבה רבה מכל מקום מסתבר שבני אדם שרגילין תמיד לעסוק בתורה אפילו כשיוצאים לעסקיהם ממהרים לעשות צרכיהם כדי לחזור וללמוד ותמיד דעתם על למודם לא חשיב הפסק לענין ברכה. ואף אם למד בלילה הלילה הולך אחר היום ואין צריך לברך כל זמן שלא יישן. וכן מי שרגיל לישן ביום שינת קבע על מטתו הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ע"כ.
It is written in Machzor Vitri,13Simhah ben Samuel of Vitry (died 1105) was a French Talmudist of the 11th and 12th centuries, pupil of Rashi, and the compiler of Machzor Vitry. Simhah ben Samuel of Vitry - Wikipedia “One who wakes at midnight to study Torah should wash his hands and recite the blessing, Al Netilat Yadaim, ‘Concerning the washing of hands.” If one relieves oneself, one recites, Asher Yatzar, “Who fashioned humans,” and all the following blessings. One recites the blessings of Torah, and then one says, Ezehu mikoman (“Where are the offerings sacrificed in the Temple,”)14Mishnah Zevachim 5:1-8 These passages deal with the daily sacrifices in the temple as well as the incense offerings. They are often simply referred to as the Korbanot. and Rabbi Yishmael omer (“Rabbi Ishmael taught”)15This passage is a Braita; it is the introduction to the Sifra, a Midrash on Leviticus. It contains 13 hermeneutic principles of interpretation of Jewish law. It appears as an introduction to the laws in the Sifra and as a follow up to the Mishnah as a kind of Talmudic passage so that upon reciting the Torah blessings, we study a portion of the Torah, Mishnah and Gemara.. Upon entering the synagogue, one begins wherever one left off (reciting these blessings and passages). Ibn Yarchi writes that if one wakes to read Torah before sunrise, one should recite the blessings. Still, one does not recite the sacrifice since the sacrifices were only offered in the daytime, as is stated, “On the day God commanded Israel to offer their sacrifices.” (Lev. 7:38) One should only recite the sacrifices at the time when they were offered - end quote.
Similarly, one only recites the blessing, lisechvi bina, “Who gave the rooster understanding,” in the daytime. The Rosh16Rabbi Asher ben Yehiel 1250-1327, known as the Rosh. also states this. If one rises before the time when the Amidah is recited to write words of Torah, one is obligated to recite the blessing over Torah study, provided one writes only about mundane matters (reshut).17For instance, in addition to studying Torah one stops to write a letter to a friend or jot down some personal notes. We read in the first chapter of Berachot, “Rav Huna said that Shmuel said: One who rises to study Torah, before the time of the Shema, one must recite the blessing over Torah study. Once one has recited the Shema (and its blessings), one need not recite the blessing for Torah study. What is the reason? One has already exempted oneself with Ahavah Raba: “With abounding love.”18BT Berachot 11b. JT Berachot 1:5 The quote in the Talmud is stated in the name of Rabbi Yehudah in the name of Samuel. There are other differences in the language. We read in the Jer. Talmud, “Rabbi Abba said, This applies only if one studied Torah immediately (after Ahavah Rabba).”19JT Berachot 1:5 The opinion of the Jer. Talmud is that the benediction before Shema is no substitute for the benediction on Torah study. Rabbi Abba appears to be saying that one is only exempt from reciting the blessing over Torah study if one immediately studies after saying Ahavah Rabbah- this is odd since one usually recites the Shema after Ahavah Rabbah. However the recitation of the shema is technically not Torah story. One possibility (Tiferet Shmuel) suggests that it means that one studies Torah immediately after finishing one’s prayers but there are many other explanations. The Rosh writes that this statement refers to Ahavah Rabba, since it is recited only for a mitzvah of Torah recitation, such as the Shema, and is recited immediately upon learning Torah. In that case, it counts as a mitzvah blessing, and one does not have to recite the Torah-study blessing again that day, even if one pauses and then resumes studying Torah. Similarly, if one recites the blessing for Torah study and learns Torah, one does not have to recite the blessing again if one stops in the middle of the study. That is why it was necessary to say, “Only if one studies Torah immediately after Ahavah rabbah,” but not for the blessing for Torah study. For if one did not make this distinction (between the blessing for Torah study and Ahavah rabbah), one might think that a pause is considered an interruption, and one must go back and repeat the blessing even in the case of Ahavah Rabbah. It makes sense that people who regularly engage in Torah study and quickly return to their studies, even when attending to their daily tasks. They are constantly preoccupied with learning (even when they pause), so that it is not considered a break from learning. Even if they learn Torah at night, the night follows the day, and one does not have to recite the blessing again as long as one has not slept. Anyone who sleeps regularly in bed during the day is considered to have taken a regular break; the person should repeat the blessing—end quote.