וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. להבין ענין זה גם כפל לשון בארץ מגורי אביו בארץ כנען. הנה כתיב אתהלך לפני ה' בארצות החיים. שיש שני ארצות שהם ב' בחינת כלים להשראת חיים עליונים (וכמו חיים לשון רבים כך ארצות לשון רבים). וביאור הענין צריך להבין למה נק' א"י בכל התורה ארץ כנען. והרי חם הוא אבי כנען ומה הוא היחוס שבח א"י בזה (גם להבין מ"ש כנען בידו מאזני מרמה) גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא. הנה נודע שכל התורה כולה נדרשת בזה לעומת זה כי כמו שיש לבן ועשו בקליפה וכן שר הטבחים ושר המשקים וכו'. כך יש כל בחי' אלו בקדושה כי זה לעומת זה עשה אלהים.
And Jacob dwelt in the land of his father's sojournings, in the land of Canaan." To understand this matter, consider the repetition of the phrase "in the land of his father's sojournings, in the land of Canaan." It is written, "I walk before the Lord in the lands of the living." There are two lands that serve as vessels for drawing inspiration for higher life (and just as 'life' is a plural term, so are 'lands'). The explanation of this matter requires understanding why the Land of Canaan is referred to throughout the Torah as Eretz Yisrael. Indeed, Ham is the father of Canaan, and what is the significance of Eretz Yisrael being associated with this (also to understand what is meant by 'Canaan in his control with deceptive scales')? Also, what is written, 'And there shall be no Canaanite in the house of the Lord of hosts on that day'? It is known that the entire Torah is alluded to in this, as opposed to that. Just as Laban and Esau are in the realm of impurity, and likewise, the minister of slaughter, and the minister of libations, etc., so are all these aspects within holiness, for this contrasts with that which God has made.
2
והנה שלשה בני נח הם למעלה בקדושה ג' בחי' גווני קשת חיור סומק ירוק. אלא שבהשתלשלות העולמות בבחינת נפילה ממדרגה אחר מדרגה נעשה חם גשמי אבי כנען. ולהבין ענין כנען בקדושה הנה כנען פירושו סוחר כמ"ש כנעניה נכבדי ארץ.
And behold, the three sons of Noah are elevated in sanctity through three aspects of the spectrum: white, red, and green. However, in the descent of the worlds from level to level, Cham becomes materialistic, the father of Canaan. To understand the concept of Canaan in holiness, the term 'Canaan' means merchant, as it is written, 'her merchants were the honored of the land.
3
וכתיב כנען בידו מאזני מרמה. היינו עד"מ כמו הסוחר שיפזר ממון כסף וזהב ומוציאם מרשותו כדי להרויח ולהשתכר וכל עיקר כוונתו להיות מפזר ונוסף עוד. כך הנה מקור נשמת ישראל שהוא בחי' כנ"י נמשלה בגלות לסוחר זה כדכתיב בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. כי הנה כתיב עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. שע"י התלבשות השכינה בבחי' גלות בתוכם להשפיע להם ע"י זה מתבררים כל ניצוצות הקדושה כמו שאמרו רז"ל לא גלו ישראל אלא להוסיף עליהם כו' להיות בלע המות וכו'.
And it is written, 'Canaan is a trader; in his hand are the scales of deceit.' This means to say, metaphorically, like a merchant who scatters money, silver, and gold, taking them out of his possession in order to profit and gain. His main intention is to be a scatterer, and there is more to add. Similarly, the source of the soul of Israel, which is in the aspect of 'Kenaani,' is likened in exile to this merchant, as it is written, 'Come, your brothers with you, and take grain for the famine of your households.' For it is written, 'When a man’s power prevails over another to his detriment,' that through the enclothement of the Divine Presence in the aspect of exile within them, to influence them, all the sparks of holiness become apparent. As our Sages said, 'Israel was not exiled except to add to them [converts].' They are swallowed [the nations] like death, etc.
4
ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד ה' כי עין בעין יראו וגו'. וכמו שהוא בכללות העולם כך הוא בפרטות בכל נפש מישראל בעבודת ה' כי הנה הנשמה טרם ירידתה לעולם הזה להתלבש בגוף ונפש החיונית הבהמית היתה קשורה ומיוחדת במקורה ושרשה במאצילה ברשפי אש האהבה בטבע כשלהבת העולה מאליה כו' והיה לה בחי' אהבה ויראה טבעי' בגילוי רב שהוא בחי' כסף וזהב. כסף מלשון נכסף נכספת דהיינו בחי' אהבה.
And I will remove the impure spirit from the land and reveal the glory of the Lord, for they shall see, eye to eye, etc. And just as it is in the general world, so it is in particular with every soul of Israel in the service of God. For behold, the soul, before its descent into this world to clothe itself in a body, and the vital animalistic soul, was bound and connected at its source and root, with the emanation from the sublime spark of the fire of love by nature, like the flame ascending from its source, etc. It possessed the quality of love and awe naturally, manifesting greatly, which is in the form of silver and gold. 'Silver' is derived from the root 'yearning,' meaning the quality of love.
5
וזהב מצפון יאתה שהוא בחי' שמאל שהוא בחי' יראה ואח"כ כשירדה הנשמה לעולם הזה להתלבש בגוף הגשמי הנה גם בחי' אהבה ויראה שהיה לה הם מסותרות ומכוסות בלב הגשמי ואינה יכולה לראות באהבה ויראה בהתגלות כל כך כבתחלה, ונמצא שנגרעו האהבה ויראה מערכם.
And gold from the north will come forth, which is in the aspect of the left, which is the aspect of fear. Afterwards, when the soul descended into this world to clothe itself in the physical body, also in the aspect of love and awe, it turns out that these qualities were concealed and covered in the physical heart. It couldn't see with love and awe in such revelation as initially. Thus, it is found that love and awe were diminished from their original state.
6
וא"כ למה זה ירדה הנשמה לעוה"ז מאחר שהיא ירידה גדולה וגרעון גדול מבתחילה. אך הנה כתיב טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. אלפי לשון לימוד כלומר שיש לי יתרון ומעלה בתורת פיך בעוה"ז יותר מבחי' זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה.
So why did the soul descend to this world since it involves a great descent and a significant reduction from the beginning? However, it is written, 'Better to me is Your Torah than thousands of gold and silver.' 'Thousands' linguistically implies learning. In other words, I have an advantage and superiority in Your Torah in this world more than in the aspect of gold and silver that the soul initially learned about.
7
והענין כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת בתשובה וכו' כי ע"י תשובה עילאה מעומקא דלבא תהיה דביקת הנפש באלהים חיים יותר נפלאה ברעותא דלבא כמ"ש לקמן, ונמצא שאע"פ שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעי' שבחיצונית הלב הגלוים מ"מ יהיה לה יתרון בבחי' רעותא דלבא בנקודת פנימית הלב כיתרון האור הבא מן החשך דוקא.
And the matter, as our sages said, 'One moment of repentance is beautiful,' for through sublime repentance, from the depths of the heart, the soul's adherence to the living God becomes more marvelous than the superficial love and awe, as mentioned later. Thus, even though there is a deficiency in natural love and awe in the external heart that is revealed, nonetheless, it will have an advantage in the aspect of the inner heart's evil over the external heart, like the advantage of light emerging from darkness specifically.
8
וביאור הענין כי הנה כתיב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. פי' ע"ד מ"ש אני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא וכו' בלי שום שינוי כי אין בריאת עולמות עליונים ותחתונים תופסים מקום כלל וכולא קמיה כלא חשיב ממש.
The explanation of the matter is that it is written, 'I am the first, and I am the last, and besides Me, there is no God.' The meaning is, according to what is said, 'I am the Lord, I have not changed, and you are the same before you were created,' without any alteration because the creation of upper and lower worlds does not occupy any space in general, and all are considered as nothing before Him."
9
ומבלעדי פי' מה שהוא זולת בחי' זו דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע בחי' זמן ומקום אין אלהים זולתי שהוא בחי' אלהים חיים ומלך עולם כמאמר ומבלעדיך אין לנו מלך גואל וכו' שכל העולמות עליונים ותחתונים נתהוו מבחי' מלכותו ית' וכדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים וגו' ושם עלו השגת כל הנבראי' העליונים ותחתוני' אבל בהקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כי הוא רם ונשא מגדר ההשגה ואינו נתפס בתוך עלמין לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב בשום שכל והשגה בעולם אלא ברעותא דלבא מקרב איש ולב עמוק.
And besides Me, there is no God" means, in other words, that aside from this level, which is perceived through time, the world appears as if it has substance and exists in a state of space and time, and there is no God besides You, who is in the aspect of the living God and the King of the world, as it is said: 'And besides You, we have no king, redeemer, etc.' All the worlds, upper and lower, were formed from the aspect of His kingship, as it is written, 'Your kingship is the kingship of all worlds,' and there, the comprehension of all created beings, both upper and lower, originated. However, concerning the Holy One, blessed be He, in His glory and essence, no thought can apprehend Him, for He is exalted and transcendent beyond the limits of comprehension. He is not grasped within worlds, neither in the aspect of immanence nor in the aspect of surrounding, with any intellect or comprehension in the world. Instead, He can only be apprehended through the innermost part of a person's heart and a deep understanding.
10
וכמ"ש ממעמקים קראתיך ה' מפני כי בחי' רעותא דלבא נמשך מהתבוננות זו עצמה אם ישים אליו לבו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא רם ונשא למעל' מעלה עד אין קץ ותכלית אפילו מבחי' חכמה עילאה. אי לזאת תכסף ותכלה נפשו לבטל במציאות אליו יתב' לצאת ממאסר הגוף נרתקה ולהשתפך אל חיק אביה משא"כ הנשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף היתה אהבתה ודבקותה בשרשה לפ"ע השגתה וכן לענין היראה:
And as it is written, 'I have called You from the depths, O Lord,' for the aspect of the innermost part of the heart draws from this contemplation itself if one directs their heart to it. For no thought can grasp Him at all, and He is exalted and transcendent beyond the highest level, reaching to infinity and beyond, even beyond the level of the highest wisdom. Therefore, the soul yearns and seeks to nullify itself in relation to Him, desiring to escape the confinement of the entangled body and to pour itself into the embrace of its Father. In contrast, when the soul, before descending to be clothed in a body, was in a state of love and attachment to its source in the realm of thought, so much so that it sought to nullify itself in the reality of Him, may He be blessed. In this way, the soul, before its descent, longs to emerge from the confinement of the entangled body and to pour itself into the embrace of its Father. Conversely, after the soul descends and is clothed in the body, it is love and attachment to its source, to the aspect of innermost thought and perception, that is concealed and ceases to be revealed.
11
והנה בזמן שהיה בהמ"ק קיים היה נמשך בחינה זו רעותא דלבא מגילוי אא"ס ב"ה בהיכל קדשי קדשים כו' כמ"ש בתניא להיות בטל רצונו לרצונו ית' וכמ"ש כי תהיו לי ארץ חפץ. אך בזמן הגלות הנה כתיב ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת וגו' משם דייקא דהיינו כשתתבונן על ההיפוך מדרכי ה' איך שהוא רחוק מה' בתכלית הריחוק כמו עובר רצונו ומאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם חיות וקיום מרצונו ית' שרצונו ית' הוא המחיה אותם כמ"ש ואתה מחיה את כלם. אך על זה אמרו כמה ארך אפים לפניו שמבחי' ארך אפים נמשך ונשתלשל ממדרגות עליונות דרך נפילה להחיות העכו"ם אף שהם עוברי רצונו.
And behold, when the Temple stood, this aspect of innermost thought drew from the manifestation of the Infinite, blessed be He, in the Holy of Holies, as it is written, 'To be nullified in His will to His will,' and as it says, 'When you make for Me a desired land.' However, in the time of exile, it is written, 'And there you shall seek the Lord your God, and you shall find,' specifically from there, meaning when you contemplate the deviation from the ways of the Lord, how it is distant from the Lord to the utmost degree, like one who transgresses His will, and how the flow and vitality do not emanate to them, and their life and existence are not sustained by His will, for His will is what gives them life, as it says, 'And You give life to them all.' Yet, regarding this, they said, 'How patient is He before Him,' indicating that from the aspect of patience, it extends and descends from the higher levels through a descent to provide life for the nations, even though they transgress His will.
12
וזהו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שיושפע בחינת רצון עליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין שלא בבחי' ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי' חכמה ומדות אלא בבחי' פנימית נקודת הלב שהיא בחי' תשובה עילאה שקדמה לעולם. וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע"י בחי' רעותא דלבא זו למאוס בחיי עוה"ז ותענוגים ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית'.
And this is so for those who transgress His will, even more so for those who fulfill His will, how much the aspect of the Supreme Will, which is beyond the level of worlds, is drawn, more than can be expressed, from the level of Wisdom and Attributes, not in the sense of the descent and progression of degrees in the realm of Wisdom and Attributes, but in the sense of the inner point of the heart, which is the level of supernal repentance that preceded the world. And this is as it is written, 'And you shall seek Him with all your heart and with all your soul,' meaning that his heart should turn from one extreme to the other, and darkness should transform into light through the aspect of this inner repentance, which is to despise the life of this world and pleasures, and to turn his heart and soul to adhere to Him, blessed be He.
13
והנה כל זה ע"ד משל הסוחר הנ"ל שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד. כך הנשמה אע"פ שמוציאה כסף וזהב שהוא בחי' אהבה ויראה הגלוים להתלבש ולהסתיר בגוף ונפש הבהמית הנה עי"ז יש לה יתרון בבחי' רעותא דלבא כרשפי אש מן ההפוך.
Now, all of this happens through the analogy of the aforementioned merchant who takes out gold and silver from his possession to be scattered and added even more. Similarly, the soul, although it expends gold and silver, which is the aspect of love and fear, that are revealed to clothe and conceal in the body and the animalistic soul, through this, it has an advantage in the aspect of inner repentance like sparks of fire from the opposite.
14
וזהו וחם הוא אבי כנען בזקף גדול שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה למעלה מההיפוך הוא העושה בחי' כנען לסחור כנ"ל כמ"ש טעמה כי טוב סחרה וגו'. אך מתחלה צריך להקדים בחי' יראה תתאה שהיא נמשכת מבחינת מלכותו ית' שהיא נק' בחי' כנען העליונה דקדושה שמזה יעלה ויבא ויגיע להיות בחי' כנען בידו מאזני מרמה להגיע לבחי' רעותא דלבא בחי' פנימית הלב כנ"ל.
And this is the meaning of 'And Ham is the father of Canaan,' with a great bend, the heat of glowing sparks of fire and flames rising above the inversion. It is the one who acts in the aspect of Canaan, to trade, as mentioned, as it says, 'The merchandise of it is better than the merchandise of silver, and the gain thereof than fine gold.' However, initially, it is necessary to precede with the lower fear, which is drawn from the aspect of His Kingship, called the higher Canaan of holiness. From this, he ascends and comes to be in the aspect of Canaan, with scales in his hand, from deception to reach the inner repentance, the aspect of the internal heart, as mentioned.
15
וזהו קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת דהיינו באמתות נקודת לבו שהרי אנו רואים דגנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא ואעפ"כ עומד ברשעו ואינו שב מידיעתו וגם אנו רואים שיש אפילו מי שיוליד אהוי"ר בלבו וחולפת ועוברת כמו אחר התפלה כנ"ל. והיינו מפני שאינו נתפס אלא במוחו ושכלו בבחי' מקיף אבל אינו נכנס לפני ולפנים שיתפעל הלב באמת לאמתו מעומקא דלבא משא"כ כשיקראוהו באמת דהיינו מעומקא דלבא הנה שפת אמת תכון לעד ובל תמוט עולם ועד:
And this is so for those who transgress His will, even more so for those who fulfill His will, how much the aspect of the Supreme Will, which is beyond the level of worlds, is drawn, more than can be expressed, from the level of Wisdom and Attributes, not in the sense of the descent and progression of degrees in the realm of Wisdom and Attributes, but in the sense of the inner point of the heart, which is the level of supernal repentance that preceded the world. And this is as it is written, 'And you shall seek Him with all your heart and with all your soul,' meaning that his heart should turn from one extreme to the other, and darkness should transform into light through the aspect of this inner repentance, which is to despise the life of this world and pleasures, and to turn his heart and soul to adhere to Him, blessed be He.
16
והנה כתיב הקל קול יעקב קדמאה חסר ו' שהוא בחי' קלא דלא אשתמע וקול בתראה מלא ו' שהוא בחי' קלא דאשתמע כמ"ש בזוהר הקדוש. וביאור הדברים הנה בחי' יעקב הוא יו"ד עקב פי' שהיו"ד שהוא תחלת המחשבה ביו"ד נברא עוה"ב הוא נמשך לבחי' עקב ורגל שהוא בחי' הדבור. ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה. מריש כל דרגין. ובכל מדרגות עליונות יש ג"כ בחינת ראש ורגל כמ"ש ועמדו רגליו ביום ההוא וכתיב והארץ הדום רגלי וכתיב ומקום רגלי אכבד ויעקב הוא בחי' יו"ד עקב בכל עולם ועולם לפי ערכו.
Now, all of this happens through the analogy of the aforementioned merchant who takes out gold and silver from his possession to be scattered and added even more. Similarly, the soul, although it expends gold and silver, which is the aspect of love and fear, that are revealed to clothe and conceal in the body and the animalistic soul, through this, it has an advantage in the aspect of inner repentance like sparks of fire from the opposite.
17
והנה בחינת קלא דאשתמע הוא בחי' התורה שהוא בחי' המשכה כמשל הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבא לידי גילוי בדבור וכך התורה היא בחי' חכמה עילאה בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא שהרי טעמי המצות לא נתגלו להיות בהתגלות רב להבין כל עמקי סודותיה בפרטי פרטות ונמשכה לבחי' גילוי ע"י התלבשותה בדברים גשמיים סדר זרעים מועד וכו'.
And this is the meaning of 'And Ham is the father of Canaan,' with a great bend, the heat of glowing sparks of fire and flames rising above the inversion. It is the one who acts in the aspect of Canaan, to trade, as mentioned, as it says, 'The merchandise of it is better than the merchandise of silver, and the gain thereof than fine gold.' However, initially, it is necessary to precede with the lower fear, which is drawn from the aspect of His Kingship, called the higher Canaan of holiness. From this, he ascends and comes to be in the aspect of Canaan, with scales in his hand, from deception to reach the inner repentance, the aspect of the internal heart, as mentioned.
18
והוא בחי' קול והמשכה של יעקב יו"ד עקב דהיינו מבחי' יו"ד שהוא חכמה עילאה להיות נמשך עד עקב והוא עשי'. אך כדי שיהיה האדם כלי ומכון שיהיה חכמה עילאה שורה ומתגלה בו בעסק התורה צריך להיות תחלה בבחי' בטול בבחי' רעותא דלבא והוא בחי' קלא דלא אשתמע דרוח אמשיך רוח להיות אור ה' שורה ומתגלה בו להיות חכמת ה' בקרבו בהתגלות וחב"ד שבנפשו בטלים וטפלים אליו והוא ענין אתדבקות רוחא ברוחא.
It is in the aspect of the voice and the extension of Jacob, the letter Yud (10), which is wisdom on a high level, extending until the heel, and this is action. However, for a person to be a vessel and prepared for the high wisdom to flow and manifest in him in Torah study, there must first be a state of nullification, in the aspect of the still small voice, where the wind is not heard. I will continue with the spirit to become the light of the Lord, shining and manifesting in him to be the wisdom of the Lord within him in revelation. The ChaBaD (Chochmah, Binah, Daat) within his soul is nullified and subordinate to Him, and this is the concept of the attachment of spirit to spirit.
19
וע"ז נאמר אלוהי בקרבי וכתיב ואשים דברי בפיך. דברי ממש כי דבר ה' זו הלכה היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו. ולכן נאמר על התורה בי מלכים ימלוכו. ואמרינן מאן מלכי רבנן. ומתניתא מלכתא. כי להיותו בביטול אל דבר ה' ורצונו וחכמתו ואינו תופס מקום מצד עצמו כלל הנה דבר המלך הוא השלטון והוא בחי' מלך שגוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו' יהיה כך. וכן לעשות כך ושלא לעשות כך וכו' ואינו בבחי' עבד כ"א בעשיית המצות שהוא כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו:
Thus, it is said, 'Elohai b'kirbi (My God within me),' and it is written, 'I have placed My words in your mouth.' Literal words, for the word of the Lord is the halakha that is revealed in him and speaks from his throat. Therefore, it is said about the Torah, 'By me kings reign,' and we say, 'Who are the kings? The rabbis.' And in the Mishnah, 'Kingship.' For when one is in nullification to the word of the Lord, His will, and His wisdom, and does not occupy a place of his own at all, the word of the king is the rule, and it is in the aspect of a king who decrees and says that if Reuben argues this way, etc., it will be so. And similarly, to do this and not to do that, etc. It is not in the aspect of a servant but in the aspect of fulfilling commandments, like a servant carrying out the commandments of the king and doing His words.
20
וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו. וישב הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו. ופי' שבחי' יעקב יו"ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו. ומגורי יש בו ב' פי' הא' הוא לשון יראה והב' הוא לשון אוצר כמו מגורה מלאה פירות שהוא כלי שאוצרין לתוכו ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה' היא אוצרו כתיב.
21
וכן בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים שהיא בחי' יראה עילאה יראה בשת בבחי' בטול הוא כלי קבול לחכמה עילאה שיהא שורה ומתגלה בו ונקרא מגורי אביו כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב הוא בחי' הארה והמשכה מבחי' חכמה עילאה להמשיך עד סוף כל דרגין. ובחי' חכמה עילאה נק' אביו.
22
והנה זה הוא בבחי' יחודא עילאה ואתדבקו' רוחא ברוחא בעסק התורה להיות בטל אליו ית' בבחי' חכמה עילאה כנ"ל. אך בבחי' יחודא תתאה דהיינו להיות כלי ומכון לשבתו ית' בבחי' קיום העולם בבחי' מלכותו שיהיה גם בזה שורה ומתגלה בחי' ה' אחד. הנה זה נמשך ע"י ישיבה והשפל' אחרת ממדתו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סוף כל דרגין בארץ התחתונה הוא כנען שהוא בחי' מלכותו ית' ומלך במשפט יעמיד ארץ והוכן בחסד כסא. שקיום העולם הוא בחסד כמ"ש עולם חסד יבנה דהיינו בעשיית המצות בכלל ששרשם הוא בחי' חסד ובפרטות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן היא נקראת בשם מצוה סתם כו' שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא:
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. להבין ענין זה גם כפל לשון בארץ מגורי אביו בארץ כנען. הנה כתיב אתהלך לפני ה' בארצות החיים. שיש שני ארצות שהם ב' בחינת כלים להשראת חיים עליונים (וכמו חיים לשון רבים כך ארצות לשון רבים). וביאור הענין צריך להבין למה נק' א"י בכל התורה ארץ כנען. והרי חם הוא אבי כנען ומה הוא היחוס שבח א"י בזה (גם להבין מ"ש כנען בידו מאזני מרמה) גם מה שכתוב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' צבאות ביום ההוא. הנה נודע שכל התורה כולה נדרשת בזה לעומת זה כי כמו שיש לבן ועשו בקליפה וכן שר הטבחים ושר המשקים וכו'. כך יש כל בחי' אלו בקדושה כי זה לעומת זה עשה אלהים.
And Jacob dwelt in the land of his father's sojournings, in the land of Canaan." To understand this matter, consider the repetition of the phrase "in the land of his father's sojournings, in the land of Canaan." It is written, "I walk before the Lord in the lands of the living." There are two lands that serve as vessels for drawing inspiration for higher life (and just as 'life' is a plural term, so are 'lands'). The explanation of this matter requires understanding why the Land of Canaan is referred to throughout the Torah as Eretz Yisrael. Indeed, Ham is the father of Canaan, and what is the significance of Eretz Yisrael being associated with this (also to understand what is meant by 'Canaan in his control with deceptive scales')? Also, what is written, 'And there shall be no Canaanite in the house of the Lord of hosts on that day'? It is known that the entire Torah is alluded to in this, as opposed to that. Just as Laban and Esau are in the realm of impurity, and likewise, the minister of slaughter, and the minister of libations, etc., so are all these aspects within holiness, for this contrasts with that which God has made.
והנה שלשה בני נח הם למעלה בקדושה ג' בחי' גווני קשת חיור סומק ירוק. אלא שבהשתלשלות העולמות בבחינת נפילה ממדרגה אחר מדרגה נעשה חם גשמי אבי כנען. ולהבין ענין כנען בקדושה הנה כנען פירושו סוחר כמ"ש כנעניה נכבדי ארץ.
And behold, the three sons of Noah are elevated in sanctity through three aspects of the spectrum: white, red, and green. However, in the descent of the worlds from level to level, Cham becomes materialistic, the father of Canaan. To understand the concept of Canaan in holiness, the term 'Canaan' means merchant, as it is written, 'her merchants were the honored of the land.
וכתיב כנען בידו מאזני מרמה. היינו עד"מ כמו הסוחר שיפזר ממון כסף וזהב ומוציאם מרשותו כדי להרויח ולהשתכר וכל עיקר כוונתו להיות מפזר ונוסף עוד. כך הנה מקור נשמת ישראל שהוא בחי' כנ"י נמשלה בגלות לסוחר זה כדכתיב בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. כי הנה כתיב עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. שע"י התלבשות השכינה בבחי' גלות בתוכם להשפיע להם ע"י זה מתבררים כל ניצוצות הקדושה כמו שאמרו רז"ל לא גלו ישראל אלא להוסיף עליהם כו' להיות בלע המות וכו'.
And it is written, 'Canaan is a trader; in his hand are the scales of deceit.' This means to say, metaphorically, like a merchant who scatters money, silver, and gold, taking them out of his possession in order to profit and gain. His main intention is to be a scatterer, and there is more to add. Similarly, the source of the soul of Israel, which is in the aspect of 'Kenaani,' is likened in exile to this merchant, as it is written, 'Come, your brothers with you, and take grain for the famine of your households.' For it is written, 'When a man’s power prevails over another to his detriment,' that through the enclothement of the Divine Presence in the aspect of exile within them, to influence them, all the sparks of holiness become apparent. As our Sages said, 'Israel was not exiled except to add to them [converts].' They are swallowed [the nations] like death, etc.
ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ ונגלה כבוד ה' כי עין בעין יראו וגו'. וכמו שהוא בכללות העולם כך הוא בפרטות בכל נפש מישראל בעבודת ה' כי הנה הנשמה טרם ירידתה לעולם הזה להתלבש בגוף ונפש החיונית הבהמית היתה קשורה ומיוחדת במקורה ושרשה במאצילה ברשפי אש האהבה בטבע כשלהבת העולה מאליה כו' והיה לה בחי' אהבה ויראה טבעי' בגילוי רב שהוא בחי' כסף וזהב. כסף מלשון נכסף נכספת דהיינו בחי' אהבה.
And I will remove the impure spirit from the land and reveal the glory of the Lord, for they shall see, eye to eye, etc. And just as it is in the general world, so it is in particular with every soul of Israel in the service of God. For behold, the soul, before its descent into this world to clothe itself in a body, and the vital animalistic soul, was bound and connected at its source and root, with the emanation from the sublime spark of the fire of love by nature, like the flame ascending from its source, etc. It possessed the quality of love and awe naturally, manifesting greatly, which is in the form of silver and gold. 'Silver' is derived from the root 'yearning,' meaning the quality of love.
וזהב מצפון יאתה שהוא בחי' שמאל שהוא בחי' יראה ואח"כ כשירדה הנשמה לעולם הזה להתלבש בגוף הגשמי הנה גם בחי' אהבה ויראה שהיה לה הם מסותרות ומכוסות בלב הגשמי ואינה יכולה לראות באהבה ויראה בהתגלות כל כך כבתחלה, ונמצא שנגרעו האהבה ויראה מערכם.
And gold from the north will come forth, which is in the aspect of the left, which is the aspect of fear. Afterwards, when the soul descended into this world to clothe itself in the physical body, also in the aspect of love and awe, it turns out that these qualities were concealed and covered in the physical heart. It couldn't see with love and awe in such revelation as initially. Thus, it is found that love and awe were diminished from their original state.
וא"כ למה זה ירדה הנשמה לעוה"ז מאחר שהיא ירידה גדולה וגרעון גדול מבתחילה. אך הנה כתיב טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. אלפי לשון לימוד כלומר שיש לי יתרון ומעלה בתורת פיך בעוה"ז יותר מבחי' זהב וכסף שהיתה הנשמה למודה בהם בתחלה.
So why did the soul descend to this world since it involves a great descent and a significant reduction from the beginning? However, it is written, 'Better to me is Your Torah than thousands of gold and silver.' 'Thousands' linguistically implies learning. In other words, I have an advantage and superiority in Your Torah in this world more than in the aspect of gold and silver that the soul initially learned about.
והענין כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת בתשובה וכו' כי ע"י תשובה עילאה מעומקא דלבא תהיה דביקת הנפש באלהים חיים יותר נפלאה ברעותא דלבא כמ"ש לקמן, ונמצא שאע"פ שיש לה גרעון באהבה ויראה טבעי' שבחיצונית הלב הגלוים מ"מ יהיה לה יתרון בבחי' רעותא דלבא בנקודת פנימית הלב כיתרון האור הבא מן החשך דוקא.
And the matter, as our sages said, 'One moment of repentance is beautiful,' for through sublime repentance, from the depths of the heart, the soul's adherence to the living God becomes more marvelous than the superficial love and awe, as mentioned later. Thus, even though there is a deficiency in natural love and awe in the external heart that is revealed, nonetheless, it will have an advantage in the aspect of the inner heart's evil over the external heart, like the advantage of light emerging from darkness specifically.
וביאור הענין כי הנה כתיב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. פי' ע"ד מ"ש אני ה' לא שניתי ואתה הוא קודם שנברא וכו' בלי שום שינוי כי אין בריאת עולמות עליונים ותחתונים תופסים מקום כלל וכולא קמיה כלא חשיב ממש.
The explanation of the matter is that it is written, 'I am the first, and I am the last, and besides Me, there is no God.' The meaning is, according to what is said, 'I am the Lord, I have not changed, and you are the same before you were created,' without any alteration because the creation of upper and lower worlds does not occupy any space in general, and all are considered as nothing before Him."
ומבלעדי פי' מה שהוא זולת בחי' זו דהיינו באמצעות הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע בחי' זמן ומקום אין אלהים זולתי שהוא בחי' אלהים חיים ומלך עולם כמאמר ומבלעדיך אין לנו מלך גואל וכו' שכל העולמות עליונים ותחתונים נתהוו מבחי' מלכותו ית' וכדכתיב מלכותך מלכות כל עולמים וגו' ושם עלו השגת כל הנבראי' העליונים ותחתוני' אבל בהקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כי הוא רם ונשא מגדר ההשגה ואינו נתפס בתוך עלמין לא בבחי' ממלא ולא בבחי' סובב בשום שכל והשגה בעולם אלא ברעותא דלבא מקרב איש ולב עמוק.
And besides Me, there is no God" means, in other words, that aside from this level, which is perceived through time, the world appears as if it has substance and exists in a state of space and time, and there is no God besides You, who is in the aspect of the living God and the King of the world, as it is said: 'And besides You, we have no king, redeemer, etc.' All the worlds, upper and lower, were formed from the aspect of His kingship, as it is written, 'Your kingship is the kingship of all worlds,' and there, the comprehension of all created beings, both upper and lower, originated. However, concerning the Holy One, blessed be He, in His glory and essence, no thought can apprehend Him, for He is exalted and transcendent beyond the limits of comprehension. He is not grasped within worlds, neither in the aspect of immanence nor in the aspect of surrounding, with any intellect or comprehension in the world. Instead, He can only be apprehended through the innermost part of a person's heart and a deep understanding.
וכמ"ש ממעמקים קראתיך ה' מפני כי בחי' רעותא דלבא נמשך מהתבוננות זו עצמה אם ישים אליו לבו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא רם ונשא למעל' מעלה עד אין קץ ותכלית אפילו מבחי' חכמה עילאה. אי לזאת תכסף ותכלה נפשו לבטל במציאות אליו יתב' לצאת ממאסר הגוף נרתקה ולהשתפך אל חיק אביה משא"כ הנשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף היתה אהבתה ודבקותה בשרשה לפ"ע השגתה וכן לענין היראה:
And as it is written, 'I have called You from the depths, O Lord,' for the aspect of the innermost part of the heart draws from this contemplation itself if one directs their heart to it. For no thought can grasp Him at all, and He is exalted and transcendent beyond the highest level, reaching to infinity and beyond, even beyond the level of the highest wisdom. Therefore, the soul yearns and seeks to nullify itself in relation to Him, desiring to escape the confinement of the entangled body and to pour itself into the embrace of its Father. In contrast, when the soul, before descending to be clothed in a body, was in a state of love and attachment to its source in the realm of thought, so much so that it sought to nullify itself in the reality of Him, may He be blessed. In this way, the soul, before its descent, longs to emerge from the confinement of the entangled body and to pour itself into the embrace of its Father. Conversely, after the soul descends and is clothed in the body, it is love and attachment to its source, to the aspect of innermost thought and perception, that is concealed and ceases to be revealed.
והנה בזמן שהיה בהמ"ק קיים היה נמשך בחינה זו רעותא דלבא מגילוי אא"ס ב"ה בהיכל קדשי קדשים כו' כמ"ש בתניא להיות בטל רצונו לרצונו ית' וכמ"ש כי תהיו לי ארץ חפץ. אך בזמן הגלות הנה כתיב ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת וגו' משם דייקא דהיינו כשתתבונן על ההיפוך מדרכי ה' איך שהוא רחוק מה' בתכלית הריחוק כמו עובר רצונו ומאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם חיות וקיום מרצונו ית' שרצונו ית' הוא המחיה אותם כמ"ש ואתה מחיה את כלם. אך על זה אמרו כמה ארך אפים לפניו שמבחי' ארך אפים נמשך ונשתלשל ממדרגות עליונות דרך נפילה להחיות העכו"ם אף שהם עוברי רצונו.
And behold, when the Temple stood, this aspect of innermost thought drew from the manifestation of the Infinite, blessed be He, in the Holy of Holies, as it is written, 'To be nullified in His will to His will,' and as it says, 'When you make for Me a desired land.' However, in the time of exile, it is written, 'And there you shall seek the Lord your God, and you shall find,' specifically from there, meaning when you contemplate the deviation from the ways of the Lord, how it is distant from the Lord to the utmost degree, like one who transgresses His will, and how the flow and vitality do not emanate to them, and their life and existence are not sustained by His will, for His will is what gives them life, as it says, 'And You give life to them all.' Yet, regarding this, they said, 'How patient is He before Him,' indicating that from the aspect of patience, it extends and descends from the higher levels through a descent to provide life for the nations, even though they transgress His will.
וזהו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה שיושפע בחינת רצון עליון שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין שלא בבחי' ירידת והשתלשלות המדרגות בבחי' חכמה ומדות אלא בבחי' פנימית נקודת הלב שהיא בחי' תשובה עילאה שקדמה לעולם. וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. דהיינו שיהפך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע"י בחי' רעותא דלבא זו למאוס בחיי עוה"ז ותענוגים ולמשוך לבו ונפשו לדבקה בו ית'.
And this is so for those who transgress His will, even more so for those who fulfill His will, how much the aspect of the Supreme Will, which is beyond the level of worlds, is drawn, more than can be expressed, from the level of Wisdom and Attributes, not in the sense of the descent and progression of degrees in the realm of Wisdom and Attributes, but in the sense of the inner point of the heart, which is the level of supernal repentance that preceded the world. And this is as it is written, 'And you shall seek Him with all your heart and with all your soul,' meaning that his heart should turn from one extreme to the other, and darkness should transform into light through the aspect of this inner repentance, which is to despise the life of this world and pleasures, and to turn his heart and soul to adhere to Him, blessed be He.
והנה כל זה ע"ד משל הסוחר הנ"ל שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד. כך הנשמה אע"פ שמוציאה כסף וזהב שהוא בחי' אהבה ויראה הגלוים להתלבש ולהסתיר בגוף ונפש הבהמית הנה עי"ז יש לה יתרון בבחי' רעותא דלבא כרשפי אש מן ההפוך.
Now, all of this happens through the analogy of the aforementioned merchant who takes out gold and silver from his possession to be scattered and added even more. Similarly, the soul, although it expends gold and silver, which is the aspect of love and fear, that are revealed to clothe and conceal in the body and the animalistic soul, through this, it has an advantage in the aspect of inner repentance like sparks of fire from the opposite.
וזהו וחם הוא אבי כנען בזקף גדול שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה למעלה מההיפוך הוא העושה בחי' כנען לסחור כנ"ל כמ"ש טעמה כי טוב סחרה וגו'. אך מתחלה צריך להקדים בחי' יראה תתאה שהיא נמשכת מבחינת מלכותו ית' שהיא נק' בחי' כנען העליונה דקדושה שמזה יעלה ויבא ויגיע להיות בחי' כנען בידו מאזני מרמה להגיע לבחי' רעותא דלבא בחי' פנימית הלב כנ"ל.
And this is the meaning of 'And Ham is the father of Canaan,' with a great bend, the heat of glowing sparks of fire and flames rising above the inversion. It is the one who acts in the aspect of Canaan, to trade, as mentioned, as it says, 'The merchandise of it is better than the merchandise of silver, and the gain thereof than fine gold.' However, initially, it is necessary to precede with the lower fear, which is drawn from the aspect of His Kingship, called the higher Canaan of holiness. From this, he ascends and comes to be in the aspect of Canaan, with scales in his hand, from deception to reach the inner repentance, the aspect of the internal heart, as mentioned.
וזהו קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת דהיינו באמתות נקודת לבו שהרי אנו רואים דגנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא ואעפ"כ עומד ברשעו ואינו שב מידיעתו וגם אנו רואים שיש אפילו מי שיוליד אהוי"ר בלבו וחולפת ועוברת כמו אחר התפלה כנ"ל. והיינו מפני שאינו נתפס אלא במוחו ושכלו בבחי' מקיף אבל אינו נכנס לפני ולפנים שיתפעל הלב באמת לאמתו מעומקא דלבא משא"כ כשיקראוהו באמת דהיינו מעומקא דלבא הנה שפת אמת תכון לעד ובל תמוט עולם ועד:
And this is so for those who transgress His will, even more so for those who fulfill His will, how much the aspect of the Supreme Will, which is beyond the level of worlds, is drawn, more than can be expressed, from the level of Wisdom and Attributes, not in the sense of the descent and progression of degrees in the realm of Wisdom and Attributes, but in the sense of the inner point of the heart, which is the level of supernal repentance that preceded the world. And this is as it is written, 'And you shall seek Him with all your heart and with all your soul,' meaning that his heart should turn from one extreme to the other, and darkness should transform into light through the aspect of this inner repentance, which is to despise the life of this world and pleasures, and to turn his heart and soul to adhere to Him, blessed be He.
והנה כתיב הקל קול יעקב קדמאה חסר ו' שהוא בחי' קלא דלא אשתמע וקול בתראה מלא ו' שהוא בחי' קלא דאשתמע כמ"ש בזוהר הקדוש. וביאור הדברים הנה בחי' יעקב הוא יו"ד עקב פי' שהיו"ד שהוא תחלת המחשבה ביו"ד נברא עוה"ב הוא נמשך לבחי' עקב ורגל שהוא בחי' הדבור. ויעקב הוא מבריח מן הקצה אל הקצה. מריש כל דרגין. ובכל מדרגות עליונות יש ג"כ בחינת ראש ורגל כמ"ש ועמדו רגליו ביום ההוא וכתיב והארץ הדום רגלי וכתיב ומקום רגלי אכבד ויעקב הוא בחי' יו"ד עקב בכל עולם ועולם לפי ערכו.
Now, all of this happens through the analogy of the aforementioned merchant who takes out gold and silver from his possession to be scattered and added even more. Similarly, the soul, although it expends gold and silver, which is the aspect of love and fear, that are revealed to clothe and conceal in the body and the animalistic soul, through this, it has an advantage in the aspect of inner repentance like sparks of fire from the opposite.
והנה בחינת קלא דאשתמע הוא בחי' התורה שהוא בחי' המשכה כמשל הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבא לידי גילוי בדבור וכך התורה היא בחי' חכמה עילאה בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא שהרי טעמי המצות לא נתגלו להיות בהתגלות רב להבין כל עמקי סודותיה בפרטי פרטות ונמשכה לבחי' גילוי ע"י התלבשותה בדברים גשמיים סדר זרעים מועד וכו'.
And this is the meaning of 'And Ham is the father of Canaan,' with a great bend, the heat of glowing sparks of fire and flames rising above the inversion. It is the one who acts in the aspect of Canaan, to trade, as mentioned, as it says, 'The merchandise of it is better than the merchandise of silver, and the gain thereof than fine gold.' However, initially, it is necessary to precede with the lower fear, which is drawn from the aspect of His Kingship, called the higher Canaan of holiness. From this, he ascends and comes to be in the aspect of Canaan, with scales in his hand, from deception to reach the inner repentance, the aspect of the internal heart, as mentioned.
והוא בחי' קול והמשכה של יעקב יו"ד עקב דהיינו מבחי' יו"ד שהוא חכמה עילאה להיות נמשך עד עקב והוא עשי'. אך כדי שיהיה האדם כלי ומכון שיהיה חכמה עילאה שורה ומתגלה בו בעסק התורה צריך להיות תחלה בבחי' בטול בבחי' רעותא דלבא והוא בחי' קלא דלא אשתמע דרוח אמשיך רוח להיות אור ה' שורה ומתגלה בו להיות חכמת ה' בקרבו בהתגלות וחב"ד שבנפשו בטלים וטפלים אליו והוא ענין אתדבקות רוחא ברוחא.
It is in the aspect of the voice and the extension of Jacob, the letter Yud (10), which is wisdom on a high level, extending until the heel, and this is action. However, for a person to be a vessel and prepared for the high wisdom to flow and manifest in him in Torah study, there must first be a state of nullification, in the aspect of the still small voice, where the wind is not heard. I will continue with the spirit to become the light of the Lord, shining and manifesting in him to be the wisdom of the Lord within him in revelation. The ChaBaD (Chochmah, Binah, Daat) within his soul is nullified and subordinate to Him, and this is the concept of the attachment of spirit to spirit.
וע"ז נאמר אלוהי בקרבי וכתיב ואשים דברי בפיך. דברי ממש כי דבר ה' זו הלכה היא היא הנגלית בו והיא המדברת מתוך גרונו. ולכן נאמר על התורה בי מלכים ימלוכו. ואמרינן מאן מלכי רבנן. ומתניתא מלכתא. כי להיותו בביטול אל דבר ה' ורצונו וחכמתו ואינו תופס מקום מצד עצמו כלל הנה דבר המלך הוא השלטון והוא בחי' מלך שגוזר ואומר שאם יטעון ראובן כך כו' יהיה כך. וכן לעשות כך ושלא לעשות כך וכו' ואינו בבחי' עבד כ"א בעשיית המצות שהוא כעבד המקיים מצות המלך ועושה דבריו:
Thus, it is said, 'Elohai b'kirbi (My God within me),' and it is written, 'I have placed My words in your mouth.' Literal words, for the word of the Lord is the halakha that is revealed in him and speaks from his throat. Therefore, it is said about the Torah, 'By me kings reign,' and we say, 'Who are the kings? The rabbis.' And in the Mishnah, 'Kingship.' For when one is in nullification to the word of the Lord, His will, and His wisdom, and does not occupy a place of his own at all, the word of the king is the rule, and it is in the aspect of a king who decrees and says that if Reuben argues this way, etc., it will be so. And similarly, to do this and not to do that, etc. It is not in the aspect of a servant but in the aspect of fulfilling commandments, like a servant carrying out the commandments of the king and doing His words.
וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו. וישב הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו. ופי' שבחי' יעקב יו"ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו. ומגורי יש בו ב' פי' הא' הוא לשון יראה והב' הוא לשון אוצר כמו מגורה מלאה פירות שהוא כלי שאוצרין לתוכו ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה' היא אוצרו כתיב.
וכן בדברי רז"ל אוצר של יראת שמים שהיא בחי' יראה עילאה יראה בשת בבחי' בטול הוא כלי קבול לחכמה עילאה שיהא שורה ומתגלה בו ונקרא מגורי אביו כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב הוא בחי' הארה והמשכה מבחי' חכמה עילאה להמשיך עד סוף כל דרגין. ובחי' חכמה עילאה נק' אביו.
והנה זה הוא בבחי' יחודא עילאה ואתדבקו' רוחא ברוחא בעסק התורה להיות בטל אליו ית' בבחי' חכמה עילאה כנ"ל. אך בבחי' יחודא תתאה דהיינו להיות כלי ומכון לשבתו ית' בבחי' קיום העולם בבחי' מלכותו שיהיה גם בזה שורה ומתגלה בחי' ה' אחד. הנה זה נמשך ע"י ישיבה והשפל' אחרת ממדתו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סוף כל דרגין בארץ התחתונה הוא כנען שהוא בחי' מלכותו ית' ומלך במשפט יעמיד ארץ והוכן בחסד כסא. שקיום העולם הוא בחסד כמ"ש עולם חסד יבנה דהיינו בעשיית המצות בכלל ששרשם הוא בחי' חסד ובפרטות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן היא נקראת בשם מצוה סתם כו' שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא: