ויהיו חיי שרה כו'. פרש"י שם כולם שווים לטובה. הנ"ל דהנה אמר בתד"א מפני מה זכה משה למאור פנים וכו' מפני שכל ימיו היה מחכה ומצפה על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל שיהיה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ע"ש. והענין הוא דהנה כבר נודע כי הש"י ב"ה ברא את העולם להטיב לברואיו וכאשר כוונת הבריאה ע"ז היתה מתחלה אך להטיב ולעשות חסד עם העולם. לכן הנה צריך תמיד להמשיך רחמים וחסדים על ישראל אשר זה הוא כבודו של הקב"ה בבריאת העולם על זה והוא כבודן של ישראל לטוב להם כל הימים. נמצא כאשר יתפלל האדם על כבודו של הש"י שיתגדל ויתקדש בעולם. הנה צריך לחבר עמה שיתגדל החסד והרחמים בעולם והשפעות טובות לכנ"י כי זה תלוי בזה ואין להפריד ביניהם. וז"ש שנים שנכנסו להתפלל ר"ל על השני הענינים האלה צריך להתפלל ביחד. וז"ש במשנה סוף ברכות התקינו שיהא אדם.שואל את שלום חבירו בשם. פי' שישאל ויתפלל אדם על שלום חבירו. כאשר ישאל ויתפלל על כבוד השם ב"ה ישתתף מיד עמו להיות ג"כ שלום על ישראל. וז"ש בועז לקוצרים ה' עמכם ר"ל לברך את מעשי ידיכם. וזה ג"כ בברכת התורה נאמר מיד ברכת כהנים כי תיכף לת"ח ברכה ובתחלת הברכה על התורה מיד צריך לברך את ישראל ואברכה מברכיך אברהם כי על ידי השפעות רב טוב לבנ"י נתגדל שמו של הקב"ה בעולם וכמו שהיתה הכוונה מתחלת הבריאה ע"ז. והוא שנאמר בברכת ברוך שאמר והיה העולם ברוך עושה בראשית והכל העיקר להיות ברוך מרחם על הבריות ולשלם שכר טוב ליראיו להשפיע להם כל טוב. וע"י השפעת הטובה המה ירונו ויהללו לשמו בשמחה וטוב לבב כראוי. וזה האל האב הרחמן כאשר הוא מרחם עלינו אז הוא מהולל בפי עמו ומשובח ומפואר כנכון. וכן הוא אומר בים וירא ישראל את מצרים מת וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה כו' אז ישיר משה ובנ"י כלומר אז אמרו השירה כראוי ונכון. אבל אם חלילה לא כן אף אם חייב לברך כשם שהוא מברך על הטובה. אולם מה פנים יש לשבח הזה. הלא צריך להלל שמו בשמחה. וע"ז אמה"כ שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו. והוא שאמר כאן כי כל חיי שרה כולם שווים לטובה לכלל ישראל כל הימים. אמן:
Genesis 23:1: Rashi says all of Sarah’s years were good. The Midrash asks: why did Moshe merit to have his face shine? Because, for all of his life, he waited for the glory of Hashem and glory of the Jewish people and for there to be peace between the Jewish people and Hashem. It's known that Hashem created this world as a kindness to His creation; His only intention was to do kindness for the world. [Hence] we always need to draw kindness and mercy to the Jewish people, which is the glory of Hashem, and, concomitantly, the glory of the Jewish people, and it is good to them for all their days. When a person prays for Hashem's name to be sanctified in the world, he needs to attach, to that prayer, [the supplication] that there should be more kindness and mercy and more abundant goodness to the Jewish people since the glories of Hashem and the Jewish people are interdependent. This is the meaning of a Talmudic teaching: "if two people entered a synagogue to pray, and one of them finishes early and doesn’t wait for the other person: his prayers are taken away and he causes the Shechina to depart from the Jewish people.” The meaning [is that treatment of your fellow Jew impacts the glory of Hashem and that] you have to daven for two things-- glory of Hashem and glory of Jewish people and know that they’re interconnected. This is also the meaning of the Mishnaic teaching: whenever you ask about your friend’s welfare, you should mention Hashem's name. [In light of the theme, this means that] when you ask about your friend’s welfare, you should pray for the glory of Hashem [since that, in turn, draws blessing to the glory of the Jewish people and this will result in] your friend’s welfare and peace. Also, in the Torah, Boaz said "Hashem is with you.” [By doing so,] he was blessing the work of their hands. This is also explains the significance of saying the blessing of the Kohanim after the blessings of the Torah [since this draws blessing from Hashem’s glory directly to the Jewish people]. Also, the Talmud says "a Torah scholar is immediately accompanied by blessing.” Additionally, Avraham Avinu said “I will bless those you bless you”: blessing the Jewish people causes the glory of Hashem to be enhanced, as intended in creation. This also the meaning of baruch she’amor: [when it says] blessed is the One Who Spoke and it came to be [and] blessed is the One Who Makes Creation, [this is followed by] blessed is the One Who Has Mercy on His Creations. Hashem bestows goodness, and they sing and praise His name with appropriate blessing: “All powerful G-d, all merciful Father.” G-d is exalted when He has mercy. Moreover, when the Red Sea split, the Jewish people observed the dead Egyptians and saw His great hand, which caused them to sing to Hashem [once again, demonstrating the beneficial dynamic between the glory of Hashem and the glory of the Jewish people]. They sang at their best because of the visible victor; yet, if G-d forbid, it wasn’t that way, the Jewish people would still bless G-d since we bless Him for the good and for the band. However, how would that praise look? Doesn't Hashem's praise need joy? That's the meaning of the verse: satiate us in the morning with your kindness, and we will sing and rejoice all our days. [Thus] that’s the meaning of the verse: the entire life of Sarah was good for the Jewish people forever, amen
ויהיו חיי שרה כו'. פרש"י שם כולם שווים לטובה. הנ"ל דהנה אמר בתד"א מפני מה זכה משה למאור פנים וכו' מפני שכל ימיו היה מחכה ומצפה על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל שיהיה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ע"ש. והענין הוא דהנה כבר נודע כי הש"י ב"ה ברא את העולם להטיב לברואיו וכאשר כוונת הבריאה ע"ז היתה מתחלה אך להטיב ולעשות חסד עם העולם. לכן הנה צריך תמיד להמשיך רחמים וחסדים על ישראל אשר זה הוא כבודו של הקב"ה בבריאת העולם על זה והוא כבודן של ישראל לטוב להם כל הימים. נמצא כאשר יתפלל האדם על כבודו של הש"י שיתגדל ויתקדש בעולם. הנה צריך לחבר עמה שיתגדל החסד והרחמים בעולם והשפעות טובות לכנ"י כי זה תלוי בזה ואין להפריד ביניהם. וז"ש שנים שנכנסו להתפלל ר"ל על השני הענינים האלה צריך להתפלל ביחד. וז"ש במשנה סוף ברכות התקינו שיהא אדם.שואל את שלום חבירו בשם. פי' שישאל ויתפלל אדם על שלום חבירו. כאשר ישאל ויתפלל על כבוד השם ב"ה ישתתף מיד עמו להיות ג"כ שלום על ישראל. וז"ש בועז לקוצרים ה' עמכם ר"ל לברך את מעשי ידיכם. וזה ג"כ בברכת התורה נאמר מיד ברכת כהנים כי תיכף לת"ח ברכה ובתחלת הברכה על התורה מיד צריך לברך את ישראל ואברכה מברכיך אברהם כי על ידי השפעות רב טוב לבנ"י נתגדל שמו של הקב"ה בעולם וכמו שהיתה הכוונה מתחלת הבריאה ע"ז. והוא שנאמר בברכת ברוך שאמר והיה העולם ברוך עושה בראשית והכל העיקר להיות ברוך מרחם על הבריות ולשלם שכר טוב ליראיו להשפיע להם כל טוב. וע"י השפעת הטובה המה ירונו ויהללו לשמו בשמחה וטוב לבב כראוי. וזה האל האב הרחמן כאשר הוא מרחם עלינו אז הוא מהולל בפי עמו ומשובח ומפואר כנכון. וכן הוא אומר בים וירא ישראל את מצרים מת וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה כו' אז ישיר משה ובנ"י כלומר אז אמרו השירה כראוי ונכון. אבל אם חלילה לא כן אף אם חייב לברך כשם שהוא מברך על הטובה. אולם מה פנים יש לשבח הזה. הלא צריך להלל שמו בשמחה. וע"ז אמה"כ שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו. והוא שאמר כאן כי כל חיי שרה כולם שווים לטובה לכלל ישראל כל הימים. אמן:
Genesis 23:1: Rashi says all of Sarah’s years were good. The Midrash asks: why did Moshe merit to have his face shine? Because, for all of his life, he waited for the glory of Hashem and glory of the Jewish people and for there to be peace between the Jewish people and Hashem. It's known that Hashem created this world as a kindness to His creation; His only intention was to do kindness for the world. [Hence] we always need to draw kindness and mercy to the Jewish people, which is the glory of Hashem, and, concomitantly, the glory of the Jewish people, and it is good to them for all their days. When a person prays for Hashem's name to be sanctified in the world, he needs to attach, to that prayer, [the supplication] that there should be more kindness and mercy and more abundant goodness to the Jewish people since the glories of Hashem and the Jewish people are interdependent. This is the meaning of a Talmudic teaching: "if two people entered a synagogue to pray, and one of them finishes early and doesn’t wait for the other person: his prayers are taken away and he causes the Shechina to depart from the Jewish people.” The meaning [is that treatment of your fellow Jew impacts the glory of Hashem and that] you have to daven for two things-- glory of Hashem and glory of Jewish people and know that they’re interconnected. This is also the meaning of the Mishnaic teaching: whenever you ask about your friend’s welfare, you should mention Hashem's name. [In light of the theme, this means that] when you ask about your friend’s welfare, you should pray for the glory of Hashem [since that, in turn, draws blessing to the glory of the Jewish people and this will result in] your friend’s welfare and peace. Also, in the Torah, Boaz said "Hashem is with you.” [By doing so,] he was blessing the work of their hands. This is also explains the significance of saying the blessing of the Kohanim after the blessings of the Torah [since this draws blessing from Hashem’s glory directly to the Jewish people]. Also, the Talmud says "a Torah scholar is immediately accompanied by blessing.” Additionally, Avraham Avinu said “I will bless those you bless you”: blessing the Jewish people causes the glory of Hashem to be enhanced, as intended in creation. This also the meaning of baruch she’amor: [when it says] blessed is the One Who Spoke and it came to be [and] blessed is the One Who Makes Creation, [this is followed by] blessed is the One Who Has Mercy on His Creations. Hashem bestows goodness, and they sing and praise His name with appropriate blessing: “All powerful G-d, all merciful Father.” G-d is exalted when He has mercy. Moreover, when the Red Sea split, the Jewish people observed the dead Egyptians and saw His great hand, which caused them to sing to Hashem [once again, demonstrating the beneficial dynamic between the glory of Hashem and the glory of the Jewish people]. They sang at their best because of the visible victor; yet, if G-d forbid, it wasn’t that way, the Jewish people would still bless G-d since we bless Him for the good and for the band. However, how would that praise look? Doesn't Hashem's praise need joy? That's the meaning of the verse: satiate us in the morning with your kindness, and we will sing and rejoice all our days. [Thus] that’s the meaning of the verse: the entire life of Sarah was good for the Jewish people forever, amen