ויקהל משה את כל עדת בנ"י כו' ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קדש כו' . כבר בארנו ענין מעלת הצדיק יסוד עול' אשר מראשית בריאות העולם כן הי' רצונו ית"ש שיהי' כן בכל דור ודור צדיק הדור כמ"ש צור כל העולמים צדיק בכל הדורות. ומעלות הצדיק גדול מאד והוא תועלת לכל הנלווים אליו וכל הנוגע בו טהור והוא מקוה טהרה לישראל. ובזה י"ל המשנה כל הלומד תורה לשמה כו' נעשה כמעיין המתגבר. כי ענין המעיין הגם כי כל מימות שבעולם חולפים ועוברים עליו עודנו עומד בחזקת טהרה להיות מטהר כל הטובל בו אף שרבו הנוטפים על הזוחלים כי הוא בכח המתגבר. וכמ"ש במסכ' נדרים דף מ' ע"ש בפלוגתא בין הרמב"ם והר"ן אך בזה הכל מודים כי במקום הגומות המעיין הוא מטהר תמיד אף כי רבו הנוטפין. וזה הרמז לבחי' צי"ע כי כל הבאים אליו להטהר מכל הפגמים לכל הנלווים אליו וחוסים בו. והוא כמעיין המתגבר על כל המימות שחולפים טליו כן הצדיק מטהר לכל הבאים אליו אף רבו הנוטפים גם על הזוחלים רמז לבחי' יצה"ר שנקרא זוחל כמ"ש חמת זוחלי עפר. והבן. וז"פ ולקח אזוב וטבל במי' איש טהור כמ"ש במ"א לרמז שהבא אל הצדיק צריך להיות שפל בעצמו כמו אזוב ועי"ז יטבול במים הוא התורה של איש טהור הוא הצדיק. וז"ש אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם כו' כמ"ש מקוה ישראל ה' . הרמז בזה כי ערן הטהרה הי' צריכין להזות עליו ג' וז' והוא הטהרה בחוץ ואח"כ נכנס בתוך המקוה אז הוא טהור כן ג"כ ענין הצדיק להיות כמו מקוה המטהר לכל הבא בתוכו. ולזה נמשל ג"כ למעיין אם הוא מעין עוה"ב שכל מגמתו הוא במס"נ עבור כלל ישראל לטובת הדור כמ"ש בביאת גואל לחיי עוה"ב גואל כזה המוכן למס"נ לחיי עוה"ב עבור כנ"י. וז"ש בשופטים לבי לחוקקי ישראל המתדנבים בעם ברכו את ה' . לפמ"ש מה בין נדר לנדבה. נדר הרי עלי. נדבה הרי זו שהוא מוכן תיכף כן הוא מוכן ללכת עבורם לחיי עוה"ב במס"נ וזה ענין המתנדבים בעם ברכו את ה' . פי' שבכחם להוריד השפע לטובת הדור. ונחזור לעניננו ויקהל משה את כל עדת כו' לפמ"ש כי הצדיק הוא כולל הדעת של הדור ולפי הידוע במעשה העגל חטאו במחשבה הוא בחי' הדעת וכאשר פגמו בהדעת לקח משה מהם האלף אורות כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדים ומבואר בכתבי האר"י כי בשבת מחזירם להם כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו. וזה ענין סמיכת הפסוקים ויקהל משה כו' זה הדבר אשר צוה ה' ששת ימים תעשה מלאכה כו' שהקשו כל הראשונים מפני מה הקדים משה אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן. אך לפי הנ"ל ניחא כי רמז משה לזה מאשר כי בחיים חיותו היה בכחו לתקן להם בחי' הדעת שלהם כמו שמסיים הפ' ויצאו כל עד"ת ישראל מלפני משה אותיו' דע"ת שהיו יוצאים לפניו בתיקון הראוי כר' ל. אך מאשר הי' יודע כי לא לעולם יהיה יחד עמהם ומה יעשו הדורות הבאים אחריו. ולזה סמך מצות אזהרת שבת אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים כו' לפי הידוע כי גם שבת הוא התיקון לבחי' הדעת כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדשכם כי גם כח השבת היא בבחי' צי"ע כחו של משה אשר אתפשטותי' בכל דרא להיות גם כן מקוה טהרה לישראל לתקן בחי' הדעת לנכון:
...Moshe gathers all the Jewish people and tells them 6 days to work, 7th day is holy. I have explained early the virtue of a tzadik, the foundation of the world. Since the beginning of creation, Gd's desire, may He be blessed, is that there should in every generation a tzaddik of the generation. As we say in our prayer, the "Creator of the worlds, [provides someone who is] righteous in all generations." The virtue of a tzaddik is very great, he brings benefits to all those who are associated with him. Anyone who touches him is purified, he is the pure mikvah of the Jewish people. This will enable us to understand the words of the Mishna. In Chapter 6 of Pirkei Avot, "anyone who studies Torah for its own sake will become like a fountain that flows with ever increasing strength." Although all the water in the world passes over a wellspring, it still remains pure because the wellsprings purifies all that immerses in it. There's water that drips and there's water that flows so even if there is more dripping water than flowing water it is still considered pure because it is flowing with an ever increasing strength. The wellspring alludes to the tzaddik. Everyone who comes to him to get purified from all blemishes, to all those who are associated with him and trust in him, he is like a fountain that flows with ever increasing strength despite all the water that goes upon him. Even though there are more dripping water than the flowing water. The flowing water, the yetzer hara, as it says in the Torah "it crawls on the earth" [see the Hebrew for the explanation]. This is the meaning of the posuk "a pure man should take a hyssop and dip in the water and sprinkle it on the what became impure." This hints to that whoever comes to the tzaddik must be humble, like the hyssop, and then will be able to dip in the water, which is the Torah of the tzadik. This is the meaning of the Mishna "how fortunate are you Jewish people in front of whom do you purify yourself and who purifies you? your Father in Heaven. For the mikvah of the Jewish people in Hashem." What this hints to, in order to become pure, you have to get sprinkled by red heifer water on third and seventh day for the impurity and then you go into the mivkah. First, you're pure on the outside and then within. Likewise, the tzadik purifies all those who enter within him and that is why is compared to a fountain that flows with ever increasing strength. The word 'wellspring' (mayon) relates to 'taste' (meyen) he is a taste of the World to Come. All of his effort is for the sake of the Jewish people as it says about the coming of Moshiach "a redeemer will come for the life of the World to Come". This also alludes to the fact that the redeemer is willing sacrifice his World to Come for the Jewish people. This is the meaning of the verse in Judges "the heart goes out to the dignitaries of Israel who offer themselves willingly among the people. Bless you Hashem." Those who are who offer themselves willingly what we will understand the difference between a neder and nedava. What's the difference? A neder is "I'm responsible" and nedava is "this animal is going to be a sacrifice." Nedava means that the people who offering themselves willingly that they are ready to be sacrificed [like the animal]. And this is the meaning of the "those who give..Blessed be Hashem." They have the ability to bring down the blessings to the Jewish people. "Moshe gathers the Jewish people..." the tzadik has within the Daas [connection] of the generation what is known during the golden calf is they sinned with their thoughts and blemished their Daas and Moshe took from them a 1000 lights. The Arizal writes that on Shabbat they are returned as it say in davening "Moshe will rejoice in his gift." This is the relationship of the 6 days and the 7th day, why does Moshe preface the commandment of Shabbat to the commandment of the Tabernacle. So, according to the explanation, Moshe was hinting to them that while he was alive he could've fixed their daas as the Torah concludes "all the adas [commuity] left before Moshe." This alludes that the Jewish people could be corrected through Moshe Rabbeinu so Moshe knew he wouldn't always be with them, therefore he said Shabbat before Tabernacle since Shabbat rectifies daas as it says in the Torah "in order that you should know that I, Hashem, sanctify you." Why? The power of Shabbat is the power of Moshe, who has an extension of Moshe in every generation. Shabbos can therefore be a pure mikvah to fix the daas of the Jewish people.
ויקהל משה את כל עדת בנ"י כו' ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהי' לכם קדש כו' . כבר בארנו ענין מעלת הצדיק יסוד עול' אשר מראשית בריאות העולם כן הי' רצונו ית"ש שיהי' כן בכל דור ודור צדיק הדור כמ"ש צור כל העולמים צדיק בכל הדורות. ומעלות הצדיק גדול מאד והוא תועלת לכל הנלווים אליו וכל הנוגע בו טהור והוא מקוה טהרה לישראל. ובזה י"ל המשנה כל הלומד תורה לשמה כו' נעשה כמעיין המתגבר. כי ענין המעיין הגם כי כל מימות שבעולם חולפים ועוברים עליו עודנו עומד בחזקת טהרה להיות מטהר כל הטובל בו אף שרבו הנוטפים על הזוחלים כי הוא בכח המתגבר. וכמ"ש במסכ' נדרים דף מ' ע"ש בפלוגתא בין הרמב"ם והר"ן אך בזה הכל מודים כי במקום הגומות המעיין הוא מטהר תמיד אף כי רבו הנוטפין. וזה הרמז לבחי' צי"ע כי כל הבאים אליו להטהר מכל הפגמים לכל הנלווים אליו וחוסים בו. והוא כמעיין המתגבר על כל המימות שחולפים טליו כן הצדיק מטהר לכל הבאים אליו אף רבו הנוטפים גם על הזוחלים רמז לבחי' יצה"ר שנקרא זוחל כמ"ש חמת זוחלי עפר. והבן. וז"פ ולקח אזוב וטבל במי' איש טהור כמ"ש במ"א לרמז שהבא אל הצדיק צריך להיות שפל בעצמו כמו אזוב ועי"ז יטבול במים הוא התורה של איש טהור הוא הצדיק. וז"ש אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם כו' כמ"ש מקוה ישראל ה' . הרמז בזה כי ערן הטהרה הי' צריכין להזות עליו ג' וז' והוא הטהרה בחוץ ואח"כ נכנס בתוך המקוה אז הוא טהור כן ג"כ ענין הצדיק להיות כמו מקוה המטהר לכל הבא בתוכו. ולזה נמשל ג"כ למעיין אם הוא מעין עוה"ב שכל מגמתו הוא במס"נ עבור כלל ישראל לטובת הדור כמ"ש בביאת גואל לחיי עוה"ב גואל כזה המוכן למס"נ לחיי עוה"ב עבור כנ"י. וז"ש בשופטים לבי לחוקקי ישראל המתדנבים בעם ברכו את ה' . לפמ"ש מה בין נדר לנדבה. נדר הרי עלי. נדבה הרי זו שהוא מוכן תיכף כן הוא מוכן ללכת עבורם לחיי עוה"ב במס"נ וזה ענין המתנדבים בעם ברכו את ה' . פי' שבכחם להוריד השפע לטובת הדור. ונחזור לעניננו ויקהל משה את כל עדת כו' לפמ"ש כי הצדיק הוא כולל הדעת של הדור ולפי הידוע במעשה העגל חטאו במחשבה הוא בחי' הדעת וכאשר פגמו בהדעת לקח משה מהם האלף אורות כמ"ש ויתנצלו בנ"י את עדים ומבואר בכתבי האר"י כי בשבת מחזירם להם כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו. וזה ענין סמיכת הפסוקים ויקהל משה כו' זה הדבר אשר צוה ה' ששת ימים תעשה מלאכה כו' שהקשו כל הראשונים מפני מה הקדים משה אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן. אך לפי הנ"ל ניחא כי רמז משה לזה מאשר כי בחיים חיותו היה בכחו לתקן להם בחי' הדעת שלהם כמו שמסיים הפ' ויצאו כל עד"ת ישראל מלפני משה אותיו' דע"ת שהיו יוצאים לפניו בתיקון הראוי כר' ל. אך מאשר הי' יודע כי לא לעולם יהיה יחד עמהם ומה יעשו הדורות הבאים אחריו. ולזה סמך מצות אזהרת שבת אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים כו' לפי הידוע כי גם שבת הוא התיקון לבחי' הדעת כמ"ש לדעת כי אני ה' מקדשכם כי גם כח השבת היא בבחי' צי"ע כחו של משה אשר אתפשטותי' בכל דרא להיות גם כן מקוה טהרה לישראל לתקן בחי' הדעת לנכון:
...Moshe gathers all the Jewish people and tells them 6 days to work, 7th day is holy. I have explained early the virtue of a tzadik, the foundation of the world. Since the beginning of creation, Gd's desire, may He be blessed, is that there should in every generation a tzaddik of the generation. As we say in our prayer, the "Creator of the worlds, [provides someone who is] righteous in all generations." The virtue of a tzaddik is very great, he brings benefits to all those who are associated with him. Anyone who touches him is purified, he is the pure mikvah of the Jewish people. This will enable us to understand the words of the Mishna. In Chapter 6 of Pirkei Avot, "anyone who studies Torah for its own sake will become like a fountain that flows with ever increasing strength." Although all the water in the world passes over a wellspring, it still remains pure because the wellsprings purifies all that immerses in it. There's water that drips and there's water that flows so even if there is more dripping water than flowing water it is still considered pure because it is flowing with an ever increasing strength. The wellspring alludes to the tzaddik. Everyone who comes to him to get purified from all blemishes, to all those who are associated with him and trust in him, he is like a fountain that flows with ever increasing strength despite all the water that goes upon him. Even though there are more dripping water than the flowing water. The flowing water, the yetzer hara, as it says in the Torah "it crawls on the earth" [see the Hebrew for the explanation]. This is the meaning of the posuk "a pure man should take a hyssop and dip in the water and sprinkle it on the what became impure." This hints to that whoever comes to the tzaddik must be humble, like the hyssop, and then will be able to dip in the water, which is the Torah of the tzadik. This is the meaning of the Mishna "how fortunate are you Jewish people in front of whom do you purify yourself and who purifies you? your Father in Heaven. For the mikvah of the Jewish people in Hashem." What this hints to, in order to become pure, you have to get sprinkled by red heifer water on third and seventh day for the impurity and then you go into the mivkah. First, you're pure on the outside and then within. Likewise, the tzadik purifies all those who enter within him and that is why is compared to a fountain that flows with ever increasing strength. The word 'wellspring' (mayon) relates to 'taste' (meyen) he is a taste of the World to Come. All of his effort is for the sake of the Jewish people as it says about the coming of Moshiach "a redeemer will come for the life of the World to Come". This also alludes to the fact that the redeemer is willing sacrifice his World to Come for the Jewish people. This is the meaning of the verse in Judges "the heart goes out to the dignitaries of Israel who offer themselves willingly among the people. Bless you Hashem." Those who are who offer themselves willingly what we will understand the difference between a neder and nedava. What's the difference? A neder is "I'm responsible" and nedava is "this animal is going to be a sacrifice." Nedava means that the people who offering themselves willingly that they are ready to be sacrificed [like the animal]. And this is the meaning of the "those who give..Blessed be Hashem." They have the ability to bring down the blessings to the Jewish people. "Moshe gathers the Jewish people..." the tzadik has within the Daas [connection] of the generation what is known during the golden calf is they sinned with their thoughts and blemished their Daas and Moshe took from them a 1000 lights. The Arizal writes that on Shabbat they are returned as it say in davening "Moshe will rejoice in his gift." This is the relationship of the 6 days and the 7th day, why does Moshe preface the commandment of Shabbat to the commandment of the Tabernacle. So, according to the explanation, Moshe was hinting to them that while he was alive he could've fixed their daas as the Torah concludes "all the adas [commuity] left before Moshe." This alludes that the Jewish people could be corrected through Moshe Rabbeinu so Moshe knew he wouldn't always be with them, therefore he said Shabbat before Tabernacle since Shabbat rectifies daas as it says in the Torah "in order that you should know that I, Hashem, sanctify you." Why? The power of Shabbat is the power of Moshe, who has an extension of Moshe in every generation. Shabbos can therefore be a pure mikvah to fix the daas of the Jewish people.