Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut · Entrance to the Gate of Beit Yaakov, Chapter 17
1
אף בחקירת הרמב"ם, בענין הידיעה והבחירה, צריך להגיע למה שנתבאר, שמה שתירצו הראב"ד והריב"ש ג"כ אינם מספיקים, דעדיין יכול האדם לבחור בטוב ולשנות הידיעה לכאורה. אלא, ידיעת האדם, יכול השי"ת לשנותה, שנבין שגם העבר יכול להשתנות.
Omniscience and Free Will – resolving the conflict Based upon the above, the author now offers a resolution to the classic contradiction between G-d’s omniscience and human free will – a topic addressed by numerous, medieval Jewish philosophers. To R. Gershon Hanokh, the answers previously offered were all lacking, inasmuch as they sought a logical resolution (or no resolution, in Maimonides’ case). Rather, as he explains, the contradiction is an illusion, existing only from our limited perception, which operates within the framework of time and space. From G-d’s perception, there is no contradiction. This corresponds with R. Gershon Hanokh’s earlier statement concernings miracles. It is only from our linear, rational perspective that a miracle implies a change in the Divine plan. In G-d’s mind, both the natural and the miraculous exist simultaneously, without contradiction. It is our perception that determines which will manifest itself in reality.410Perhaps the closest we can understand this is by way of a principle in quantum physics known as “Schrödinger's cat.” According to this theory, a single subatomic particle can actually exist in multiple locations simultaneously, but only until it is observed. It is the perception of the observer that actually collapses the indeterminacy, and fixes the particle in one place, as opposed to another.
2
ואף גם החקירה היותר גדולה הישנה, במה שהעיר הרמב"ם ז"ל בספרו היד בהלכות תשובה (פרק ה' הלכה ה') בענין ידיעת הש"י ובחירת האדם האיך מתאחדים, אם ידע שזה יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, והאיך יהיה שכר לצדיקים ועונש לרשעים, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו. והראב"ד ז"ל בהשגותיו כתב שם, לא נהג זה המחבר מדת החכמים, שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלת קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה, וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים וכו' והראב"ד ז"ל דחק מאד לתרץ קושיא זאת. ובאמת לא הרמב"ם ז"ל הראשון שפתח בקושיא זו, וכבר קדמו בזה רבינו סעדיה גאון ז"ל בספרו האמונות והדעות במאמר הרביעי עבודה ומרי (פרק ד) וזה לשונו, ואולי יאמר עוד כשהוא יודע מה שיהיה קודם היותו כבר ידע שהאדם עתיד למרותו, ואי אפשר שלא ימרהו האדם כדי שתשלם ידיעתו, ובתירוצו לקושיא זו דבריו קרובים לדברי הראב"ד ז"ל שכתב, שאין ידיעת הבורא את הדברים סבת היותם, והיינו שאין ידיעת הש"י מכרחת את האדם בפעולותיו, והאדם יכול לבחור בטוב כרצונו ודומה לזה כתב בתשובת הריב"ש (סקי"ט):
The goal we have outlined holds true for even the greatest philosophical inquires of Maimonides. In the Code (MishnahTorah, Laws of Teshuvah, Ch. 5, Halacha 5) Maimonides discusses how the contradiction between God’s knowledge and man’s free choice can be reconciled. How can the righteous be rewarded and the wicked be punished if the all-knowing God already knows how a man will turn out? And if you say that G-d knows that a man will be righteous, but that it is still possible for him to be wicked, then G-d does not know the matter clearly.411Which stands in contradiction to G-d’s omniscience – the tenth of Maimonides Thirteen Principles of Faith. In his emendations on this part of the Code, the Ra’avad takes Maimonides to task for not following the method of the sages, accusing him of starting an inquiry [into the nature of free will] without reaching a conclusion. In this case Maimonides proposed a difficult question, and instead of providing a possible answer, left it up to faith. The Ra’avad says that it would have been better to have not raised the question, leaving the matter up to the “naiveté of the simple,” and not to lead the reader in a direction where he could become lost spiritually, and question the Torah. The Ra’avad’s own possible solution, based on astrology and the ability of the intellect to surpass the binds of the zodiac, is rather contrived. Actually, the Rambam was not the first one to ask this question. This question had already been raised by Rav Sa’adia Gaon a few centuries earlier in his book, Ha’Emunot ve’Hadeot (Beliefs and Knowledge), in the fourth chapter entitled, “Divine Service and Rebellion.” There he writes, “Perhaps you would further say that since God knows what will happen before it happens, He therefore already knows that a man is destined to rebel against Him. Thus it would be impossible for man not to rebel, as he must complete God’s knowledge, which is perfect.” Rav Sa’adia Gaon’s solution to this conundrum is similar to that of the Ra’avad. Rav Sa’adia goes on to say that God’s knowledge of events does not cause them to happen, meaning that God’s knowledge does not force man into any particular action. Man is free to choose the good according to his own will. A similar view was held by the Rivash in his responsa.
3
אכן כל התירוצים אינם מספיקים, שסוף כל סוף אם ביד האדם לבחור בטוב, הרי בידו לשנות ידיעת הבורא, ואם אין בידו לשנות ידיעת הבורא הרי אין בידו לבחור, וכבר הרבו לדבר בזה החוקרים הראשונים ומקובלים האחרונים. וכפי שנתבאר לעיל שידיעת האדם היא דעה נבראת ושכלנו הוא שכל נברא, וזה רק מה שחלק לנו השי"ת שנבין שהסדר שנסדר הוא סדר קבוע, כמו בידיעת האדם, אם יודע שכן מוכרח להיות וכשישתנה ממה שהוא מסודר אצלו נקרא שנוי שנשתנה הסדר שהיה מסודר אצלו מכבר. אבל הש"י גם העבר הוא ג"כ בידו ואין לפניו דבר נמנע, שהחילוק בין עבר והוה ועתיד הוא רק מצד הנבראים שחלק לנו ונתן בלבנו דעה כזאת, שמצדנו יש חילוק בין עבר לעתיד, ואמנם יכול ג"כ לשנות דעתנו ולתת בלבנו בינה יתירה, שנבין שגם העבר יכול להשתנות, וכל זה מסר הש"י לבחירת האדם, שאם יבחר בטוב יראה שמעיקרא ומתחלה היה רצון הש"י לזה ולהיטיב לו וכן בהיפך:
Really, all of these conjectures are insufficient. In the final analysis, if it is totally within man’s power to choose the good, then it is within his power to change God’s knowledge, and if it is not within man’s power to change God’s knowledge, then he has no power to choose. There is much discussion of this topic among both medieval Jewish philosophers and later Kabbalists. According what I have already outlined, both man’s knowledge and intelligence are created entities. Man, however, is convinced that the Divine order and man’s knowledge are irreconcilable. Therefore, from man’s perspective, when something is predestined to happen, yet the outcome is different than originally planned, it is considered a change in the order of things. However, the past is also under God’s control, and for God, nothing is impossible. The distinction between past, present, and future is merely a reality that God created and programmed into the perception of the creation. Distinctions in time are only relevant to the creation. God has the power to change our perception, and to grant us additional understanding, until we understand that even the past can be changed. God left this up to man’s choice, for if man chooses the good, he will see how it was God’s will from the very outset for man’s benefit, and so too with the opposite.412This is a classic Izhbitzer teaching, which asserts that our repentance does not so much change things for the better, but reveals that things were actually different from the start, if only we had been able to realize it.
4
דברי השי"ת אינם כבשר ודם, שמוציא דבריו מפיו, אם ישנה רצונו צריך לשנות דבריו, אבל השי"ת דבריו חיים וקיימים, וכפי מעשה האדם כן יראה בדברי השי"ת. ורצון השי"ת מתנהג אפילו על הרשעים למעלה משכלם.
5
וזהו דאיתא (ברכות ד') שנתיירא יעקב אבינו שמא יגרום החטא, שאף שהבטיח לו הקב"ה, אבל דברי הקב"ה אינם כדברי בשר ודם, שבשר ודם מכיון שמוציא דבריו מפיו שוב אינם בידו וכשירצה לשנות רצונו צריך לשנות דבריו, ואצל הש"י כשם שאין בו שינוי רצון כנ"ל, כן גם דבריו חיים וקיימים, וכפי מעשה האדם כן יראה בדברי הש"י, אם ייטיב מעשיו יראה שדברי הש"י הם לטובתו וכן להיפך. וזה דאיתא בזוה"ק (וישלח קסט.) שכל דבריך הם על תנאי, שבשורש רצון הש"י אין שייך בו שום שינוי, שכל בחירת האדם הוא רק בגבול תפיסתו, וכל קנין שלימותו וטובו ואושרו שתלוי רק בבחירתו, הוא רק מה שקונה לעצמו בהקף גבול תפיסתו ודעתו, שרצון הש"י מתנהג אפילו ע"י עוברי רצונו, שאף שלפי דעתם הם עוברי רצונו, אבל הש"י מתנהג עמם למעלה משכלם:
This is as the Talmud says, as we have already mentioned (Berachot 4), that Yaakov was afraid that his sins changed his relationship with God, and he would no longer be worthy of Divine protection. Yaakov was afraid, even though God had made him a promise. It must be stressed that God’s speech is not like human’s speech. When a word goes forth from man’s mouth, it is gone and he cannot change it. If he wants to say something different, he has to say something different. With God, just as there is no change in His will, as was explained, so too, his words living and enduring. According to man’s actions, so will he see a response in God’s words. That is to say, if he acts properly and walks on the right path, he will see that God’s words are for his amelioration, and vice versa. The Zohar (Vayishlah, 169a) writes that “all of Your words are on condition.” In the source of God’s will there is no change. All of man’s power of choice is based upon the limitations of his perception. And all of his attainment of goodness, wholeness, or bliss, which depends upon his power of choice, is only that which he acquires for himself within the confines of the borders of his awareness and understanding. God’s will even directs those who transgress against His will. Even though they themselves think that they are transgressing His will, God still directs them, in a way that transcends their own perception.
אף בחקירת הרמב"ם, בענין הידיעה והבחירה, צריך להגיע למה שנתבאר, שמה שתירצו הראב"ד והריב"ש ג"כ אינם מספיקים, דעדיין יכול האדם לבחור בטוב ולשנות הידיעה לכאורה. אלא, ידיעת האדם, יכול השי"ת לשנותה, שנבין שגם העבר יכול להשתנות.
Omniscience and Free Will – resolving the conflict
Based upon the above, the author now offers a resolution to the classic contradiction between G-d’s omniscience and human free will – a topic addressed by numerous, medieval Jewish philosophers. To R. Gershon Hanokh, the answers previously offered were all lacking, inasmuch as they sought a logical resolution (or no resolution, in Maimonides’ case). Rather, as he explains, the contradiction is an illusion, existing only from our limited perception, which operates within the framework of time and space. From G-d’s perception, there is no contradiction. This corresponds with R. Gershon Hanokh’s earlier statement concernings miracles. It is only from our linear, rational perspective that a miracle implies a change in the Divine plan. In G-d’s mind, both the natural and the miraculous exist simultaneously, without contradiction. It is our perception that determines which will manifest itself in reality.410Perhaps the closest we can understand this is by way of a principle in quantum physics known as “Schrödinger's cat.” According to this theory, a single subatomic particle can actually exist in multiple locations simultaneously, but only until it is observed. It is the perception of the observer that actually collapses the indeterminacy, and fixes the particle in one place, as opposed to another.
ואף גם החקירה היותר גדולה הישנה, במה שהעיר הרמב"ם ז"ל בספרו היד בהלכות תשובה (פרק ה' הלכה ה') בענין ידיעת הש"י ובחירת האדם האיך מתאחדים, אם ידע שזה יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, והאיך יהיה שכר לצדיקים ועונש לרשעים, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בוריו. והראב"ד ז"ל בהשגותיו כתב שם, לא נהג זה המחבר מדת החכמים, שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלת קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה, וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים וכו' והראב"ד ז"ל דחק מאד לתרץ קושיא זאת. ובאמת לא הרמב"ם ז"ל הראשון שפתח בקושיא זו, וכבר קדמו בזה רבינו סעדיה גאון ז"ל בספרו האמונות והדעות במאמר הרביעי עבודה ומרי (פרק ד) וזה לשונו, ואולי יאמר עוד כשהוא יודע מה שיהיה קודם היותו כבר ידע שהאדם עתיד למרותו, ואי אפשר שלא ימרהו האדם כדי שתשלם ידיעתו, ובתירוצו לקושיא זו דבריו קרובים לדברי הראב"ד ז"ל שכתב, שאין ידיעת הבורא את הדברים סבת היותם, והיינו שאין ידיעת הש"י מכרחת את האדם בפעולותיו, והאדם יכול לבחור בטוב כרצונו ודומה לזה כתב בתשובת הריב"ש (סקי"ט):
The goal we have outlined holds true for even the greatest philosophical inquires of Maimonides. In the Code (Mishnah Torah, Laws of Teshuvah, Ch. 5, Halacha 5) Maimonides discusses how the contradiction between God’s knowledge and man’s free choice can be reconciled. How can the righteous be rewarded and the wicked be punished if the all-knowing God already knows how a man will turn out? And if you say that G-d knows that a man will be righteous, but that it is still possible for him to be wicked, then G-d does not know the matter clearly.411Which stands in contradiction to G-d’s omniscience – the tenth of Maimonides Thirteen Principles of Faith. In his emendations on this part of the Code, the Ra’avad takes Maimonides to task for not following the method of the sages, accusing him of starting an inquiry [into the nature of free will] without reaching a conclusion. In this case Maimonides proposed a difficult question, and instead of providing a possible answer, left it up to faith. The Ra’avad says that it would have been better to have not raised the question, leaving the matter up to the “naiveté of the simple,” and not to lead the reader in a direction where he could become lost spiritually, and question the Torah. The Ra’avad’s own possible solution, based on astrology and the ability of the intellect to surpass the binds of the zodiac, is rather contrived. Actually, the Rambam was not the first one to ask this question. This question had already been raised by Rav Sa’adia Gaon a few centuries earlier in his book, Ha’Emunot ve’Hadeot (Beliefs and Knowledge), in the fourth chapter entitled, “Divine Service and Rebellion.” There he writes, “Perhaps you would further say that since God knows what will happen before it happens, He therefore already knows that a man is destined to rebel against Him. Thus it would be impossible for man not to rebel, as he must complete God’s knowledge, which is perfect.” Rav Sa’adia Gaon’s solution to this conundrum is similar to that of the Ra’avad. Rav Sa’adia goes on to say that God’s knowledge of events does not cause them to happen, meaning that God’s knowledge does not force man into any particular action. Man is free to choose the good according to his own will. A similar view was held by the Rivash in his responsa.
אכן כל התירוצים אינם מספיקים, שסוף כל סוף אם ביד האדם לבחור בטוב, הרי בידו לשנות ידיעת הבורא, ואם אין בידו לשנות ידיעת הבורא הרי אין בידו לבחור, וכבר הרבו לדבר בזה החוקרים הראשונים ומקובלים האחרונים. וכפי שנתבאר לעיל שידיעת האדם היא דעה נבראת ושכלנו הוא שכל נברא, וזה רק מה שחלק לנו השי"ת שנבין שהסדר שנסדר הוא סדר קבוע, כמו בידיעת האדם, אם יודע שכן מוכרח להיות וכשישתנה ממה שהוא מסודר אצלו נקרא שנוי שנשתנה הסדר שהיה מסודר אצלו מכבר. אבל הש"י גם העבר הוא ג"כ בידו ואין לפניו דבר נמנע, שהחילוק בין עבר והוה ועתיד הוא רק מצד הנבראים שחלק לנו ונתן בלבנו דעה כזאת, שמצדנו יש חילוק בין עבר לעתיד, ואמנם יכול ג"כ לשנות דעתנו ולתת בלבנו בינה יתירה, שנבין שגם העבר יכול להשתנות, וכל זה מסר הש"י לבחירת האדם, שאם יבחר בטוב יראה שמעיקרא ומתחלה היה רצון הש"י לזה ולהיטיב לו וכן בהיפך:
Really, all of these conjectures are insufficient. In the final analysis, if it is totally within man’s power to choose the good, then it is within his power to change God’s knowledge, and if it is not within man’s power to change God’s knowledge, then he has no power to choose. There is much discussion of this topic among both medieval Jewish philosophers and later Kabbalists. According what I have already outlined, both man’s knowledge and intelligence are created entities. Man, however, is convinced that the Divine order and man’s knowledge are irreconcilable. Therefore, from man’s perspective, when something is predestined to happen, yet the outcome is different than originally planned, it is considered a change in the order of things. However, the past is also under God’s control, and for God, nothing is impossible. The distinction between past, present, and future is merely a reality that God created and programmed into the perception of the creation. Distinctions in time are only relevant to the creation. God has the power to change our perception, and to grant us additional understanding, until we understand that even the past can be changed. God left this up to man’s choice, for if man chooses the good, he will see how it was God’s will from the very outset for man’s benefit, and so too with the opposite.412This is a classic Izhbitzer teaching, which asserts that our repentance does not so much change things for the better, but reveals that things were actually different from the start, if only we had been able to realize it.
דברי השי"ת אינם כבשר ודם, שמוציא דבריו מפיו, אם ישנה רצונו צריך לשנות דבריו, אבל השי"ת דבריו חיים וקיימים, וכפי מעשה האדם כן יראה בדברי השי"ת. ורצון השי"ת מתנהג אפילו על הרשעים למעלה משכלם.
וזהו דאיתא (ברכות ד') שנתיירא יעקב אבינו שמא יגרום החטא, שאף שהבטיח לו הקב"ה, אבל דברי הקב"ה אינם כדברי בשר ודם, שבשר ודם מכיון שמוציא דבריו מפיו שוב אינם בידו וכשירצה לשנות רצונו צריך לשנות דבריו, ואצל הש"י כשם שאין בו שינוי רצון כנ"ל, כן גם דבריו חיים וקיימים, וכפי מעשה האדם כן יראה בדברי הש"י, אם ייטיב מעשיו יראה שדברי הש"י הם לטובתו וכן להיפך. וזה דאיתא בזוה"ק (וישלח קסט.) שכל דבריך הם על תנאי, שבשורש רצון הש"י אין שייך בו שום שינוי, שכל בחירת האדם הוא רק בגבול תפיסתו, וכל קנין שלימותו וטובו ואושרו שתלוי רק בבחירתו, הוא רק מה שקונה לעצמו בהקף גבול תפיסתו ודעתו, שרצון הש"י מתנהג אפילו ע"י עוברי רצונו, שאף שלפי דעתם הם עוברי רצונו, אבל הש"י מתנהג עמם למעלה משכלם:
This is as the Talmud says, as we have already mentioned (Berachot 4), that Yaakov was afraid that his sins changed his relationship with God, and he would no longer be worthy of Divine protection. Yaakov was afraid, even though God had made him a promise. It must be stressed that God’s speech is not like human’s speech. When a word goes forth from man’s mouth, it is gone and he cannot change it. If he wants to say something different, he has to say something different. With God, just as there is no change in His will, as was explained, so too, his words living and enduring. According to man’s actions, so will he see a response in God’s words. That is to say, if he acts properly and walks on the right path, he will see that God’s words are for his amelioration, and vice versa. The Zohar (Vayishlah, 169a) writes that “all of Your words are on condition.” In the source of God’s will there is no change. All of man’s power of choice is based upon the limitations of his perception. And all of his attainment of goodness, wholeness, or bliss, which depends upon his power of choice, is only that which he acquires for himself within the confines of the borders of his awareness and understanding. God’s will even directs those who transgress against His will. Even though they themselves think that they are transgressing His will, God still directs them, in a way that transcends their own perception.