Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut · Entrance to the Gate of Beit Yaakov, Chapter 10
1
חוזר לבאר שאפילו שמו הגדול אינו אלא בהמסך, אבל למעלה מזה אין שם ותואר. ובזה יסתלקו תלונות הפלוסופים דאיך יביאו ראיה מן המסובב אל הסבה וכו', הלא כל שכלנו למטה מן הסבה וכו'.
The Veil of Separation and Beyond – The Argument Against Empiricism The author continues his attack on the philosophers, who claim to be able to intellectually understand G-d. However, as explained previously, all human knowledge originates from after the division between G-d and creation, between the upper and lower waters. Thus, human cognition can in no way grasp that which intrinsically transcends it. Furthermore, as the author proves,330R. Gershon Hanokh was self-educated in numerous scientific fields, such as medicine, biology, chemistry and engineering. there are many occurrances even in this world that the mind can not grasp. How then can it imagine to grasp G-d?
2
וזה מאמר זה"ק תרומה (דף קסה:) (תהילים ס״ח:ה׳) סלו לרוכב בערבות ביה שמו, סלו הבו יקר ורוממו לההוא דרוכב בערבות דאיהו חדוה וחדי כלא רקיע על גבי חיותא ביה שמו ודאי דהא בההוא אתר שמא דא אתכליל ועלזו לפניו וכו' רבי אלעזר אמר האי קרא הכי אצטריך למימר סלו לרוכב על ערבות מאי בערבות, ביה שמו ביה הוא מבעיא ליה מאי שמו, אלא האי קרא על סתימו דכל סתימין עתיקא דכל עתיקין אתמר ההוא דלא אתידע ולא אתידע כלל דאיהו רוכב בערבות, ואי תימא דאיהו אתיא ורכיב ביה אי הכי אע"ג דסתים הוא באתר דא קיימא לאתגליא. אלא סלו לרוכב בערבות דא היא עתיקא דכל עתיקין סתימו דכל סתימין דלא ידיע, ובמה איהו רוכב בערבות ביה דאיהו רזא קדמאה דנפיק קמיה ודא שמיה מההיא סתימא דלא ידיע שמא דיליה יה לאו דאיהו הוא אלא איהו הוא בגין ההיא פרוכתא דאתפרסא ונפיק מקמיה אבל האי פרוכתא איהו שמו ודא איהו רתיכא דיליה ולא אתידע כלל ודא איהו שמו הגדול. והענין, שמה שנקרא שם, אפילו שמו הגדול, אינו אלא בהמסך והמחיצה, אבל למעלה מהמחיצה אין שום שם ותואר כלל. כי שם הוא ג"כ ממקום שמתחיל ההתחלקות, ובזה יש גבולים וסדרים בזמן ומקום ומרחקים וחושים ומוחשים ושכל ומושכל ועלה ועלול וחיוב ואפשר ונמנע. אבל למעלה מהמסך, אין שום שיתוף לכל ידיעתנו וידיעת הבורא. ובזה יסתלקו כל תלונות הפילסופיא, שכל עצמם אינם מקישים היקישם שיגיעו לגבול תפיסתם ושכלם הנברא, ואיך יביאו ראיה מן המסובב אל הסיבה ומן העלול אל העלה, הלא כל שכלנו למטה מן הסבה והעלה ומאוחרים ממנה. וכמו שביאר הראב"ד ז"ל שהבאנו דבריו הקדושים לעיל.
It is written in the Zohar (Terumah, 165b): “Exalt the One who rides the heavens, in His name Y-ah!” (Tehillim, 68) “Exalt,” means bringing honor and exalting the One who rides the heavens, for He is Joy and brings joy to all. He is the firmament above the Chayot. Certainly, “His name is Y-ah,” for God’s name Y-ah is included in this place. (The psalm continues) “Rejoice before Him,” … Rabbi Elazar explained this verse in the following way. “Exalt in the One who rides the heavens, in His name Y-ah!” It would have been enough to say, “in His name.” So why does the verse say, “In Y-ah?” This verse is about the Hidden of all hidden things, the Ancient of all the ancients. The verse tells us that the One who is not revealed and not known whatsoever rides the heavens. And if you were to assert that He comes and rides in the name Y-ah, then even though He is hidden, in this place He stands to be revealed. However, “Exalt the One who rides the heavens,” He is the Ancient of all the ancients, the Hidden of all the hidden, who is not known. On what does He ride? On the Heavens, in Y-ah, which is the first mystery to emerge before Him, out of the realm that is hidden and unknown. Not that this is Him, yet this is Him331In other words, this is how we perceive Him. only because of the veil that was spread and emerged before Him. This veil is His name. It is His chariot. It is not known whatsoever. This is His great name. When we refer to God’s name, even to His Great and Exalted name, we are only referring to a veil and dividing entity, beyond which, there is no name or description. The concept of a name can only exist once there is division; for then, the boundaries and orders in time and space come into existence. Then we find distances, senses, things to be sensed, intellect, and things to be discerned, causes and effects, the necessary, the possible, and the impossible. Yet above the veil, there is no relationship whatsoever between our knowledge and that of the Creator. With this, we may dismiss the whining assertions of the philosophers, for no matter what they say, it is all questions and answers confined within the borders of the human intellect and their own created knowledge. Since the Cause itself is unknowable, one cannot bring a proof about the nature of the Cause from one of its effects. All of our knowledge is in a place far below the Cause, and the chasm cannot be bridged. The Ra’avad explained this in a similar way, as quoted above.
3
כל החקירות הם להקיש את שאינו מוחש למוחש, והרי גם המוחש הוא פעמים מטעה, ואיך נוכל לסמוך עליו. וטעות הפילוסופים נצמח, שאף שהם מאמינים שהכל ביד ה' אבל לא הגיעו להודות, שגם דעתם וחושים ביד ה' הוא.
4
ובאמת כל החקירות, הם רק שרוצים להקיש שאינו מוחש למוחש, ובלי בעל גבול לבעל גבול. והרי גם על המוחש צריכים להביא ראיות ולבקש טעמים וסברות שונות, והרבה מחולקים בדעותיהם בסברותיהם אף ענינים מוחשים מאד, ולו לא ידעו בחוש, לא הגיעו עליהם בכל שכליהם, והרבה יביא גם הרמב"ם ז"ל במורה:
All philosophical speculation seeks to compare the intangible to the tangible, and the infinite to the finite. Yet, even the tangible world requires various explanations, proofs, and conjectures.332In other words, our senses cannot even fully understand the physical world before us; all the more so, the spiritual world beyond the veil of creation. There are many facets of the physical world that our senses experience, whose natures are explained in greatly divergent ways. If they were not perceived by our senses, none of the theories about their nature would ever have been proposed. The Rambam has much to say about this in the Guide.
5
ובאמת כל החושים הם מטעים, כמו שבהתרבות הירוקה יטעמו המתוק מר והמר מתוק, ובעוות עצבי העין יראו את האחד כשנים וכן יראהו הפוך ומעוקם, ובהחלש האישון ישתנו הגוונים. וכן בכלל ימצא חלק ששה עשר מבני אדם, שאינם מבינים בין ירוק תכלתי לירוק עשבי, ובעלי התותרים יריחו ריחות משונים, ויריחו ע"פ רוב ריח סרוח ועפוש אף מבשמים מפיקי ריחות הטובים. וכן בהתחלף מקום עצבי ההרגש ישתנה גם חוש המישוש. שבהתקפל העור וידבק שלא במקומו, אם יתגרה גירוי במקום הנחת העור בעליה, ירגישו הגירוי במקום שניטל ממנו העור, וכאשר יתחכך במקום הגירוי לא יועיל לו להסיר הגירוי. אך אם יתחכך במקום דיבוק העור יסור הגירוי ממקומו. וכן כשיהפוך האדם שני אצבעותיו זה על גב זה ויגלגל ביניהם דבר עגול, ירגיש במישושו כאלו מגלגל שני עגולים. ואף גם המחשבה בבעלי קדחת העצבים תתעה, וכן בחלומות בעלי ריבוי האדומה יתעה אותם כח המדמה, עד שיבינו בשעת הגירוי הרבה מהפכים ואף שני הפכים בנושא אחד, וכאשר יקיצו יזכרו שבשעת גירוים וחלומותם, לא מוזר היה להם ידיעתם שני הפכים בנושא אחד. וכיון שהחושים מתעים, איך יוכלו לסמוך עליהם להביא מהם ראיות, וטעותם נצמח להם מרמות לבם, שאף שיאמרו שיאמינו שהש"י ברא הכל משרפי מעלה עד שפלי מטה, ועד זה לא הגיעו להאמין ולהודות בפה מלא שגם דעת האדם ושכלו וחושו הם נבראים, ואין דמיון וערך ושיתוף בין דעתו לדיעה העליונה, הלא אז לבטח ילך ולא יגוף. וזה הוא שגגת המתפלספים, שאף שמאמינים ומודים שהכל ביד הש"י ולא יפלא ממנו דבר. אכן לזאת לא הגיעו להודות ולהאמין שגם דעתו הוא תמיד ביד הש"י לא הגיעו לדעת זאת, ולכן דימו שידיעתם ודעתם מעורכת ומצטרפת עם דעת הבורא, ולכן הקשה לפניהם כל זאת. אכן המאמין ויודע שכל הכחות הם נבראים, וגם השכל והדעת נברא ונחלק לנו במערכה מוגבלה, לא יפלא בעיניו איך נעשה דבר מלא דבר וכל מה שהביא הראב"ד ז"ל שהובא לעיל:
Truly, one can be misled by his senses. For instance, if you add certain seaweeds to a bitter food, it will taste sweet. If there is damage to the optic nerve or the retina, one sees a double image, a bent image, or a different color. Some people cannot tell the difference between two shades of green. There are those who have an altered sense of smell, and will perceive the sweetest perfume as the foulest stench. Nerve damage can change a person’s sense of touch. When the skin is folded and cleaves to another spot of skin, an itch on the lower part of skin will be felt above the fold and not below, and a person will have no relief from scratching the spot where he feels the itch. Yet if he scratches in the place where the skin is cleaving, he will relieve the itch. Similarly, if one crosses two fingers, and rolls a marble over them, he will feel as if he is rolling two marbles. Someone suffering from a high fever may experience hallucinations. There are people who have dreams, in which their imaginations alter their very perception of reality, to the point that they grasp diametrical opposites as existing together. When they return to their normal consciousness, they will remember that in their dreams, such a state did not seem to them illogical at all. But since the senses can be so misleading, how can any proof be based on them? The philosophers are in error, for though they believe and admit that everything comes from God, yet their hearts have deceived them. Even though they claim that they believe that God has created everything, from the most sublime of angels to the lowest of worms, they can not bring themselves to admit that man’s knowledge, intellect, and senses are also created entities. Nor can they admit to the total lack of similarity, common ground, or meeting point between man’s knowledge and Divine knowledge. They have convinced themselves that their knowledge and awareness is arranged and conjoined with that of the Creator,333Da’at Borei and therefore find it hard to believe in all we have stated. Yet, one who believes and knows that all existing powers were created by God, that even the human intellect and knowledge was created by God and allocated to man within a limited system, will not find it difficult to accept the idea that something could be created out of nothing, or any of the ideas presented by the Ra’avad.
חוזר לבאר שאפילו שמו הגדול אינו אלא בהמסך, אבל למעלה מזה אין שם ותואר. ובזה יסתלקו תלונות הפלוסופים דאיך יביאו ראיה מן המסובב אל הסבה וכו', הלא כל שכלנו למטה מן הסבה וכו'.
The Veil of Separation and Beyond – The Argument Against Empiricism
The author continues his attack on the philosophers, who claim to be able to intellectually understand G-d. However, as explained previously, all human knowledge originates from after the division between G-d and creation, between the upper and lower waters. Thus, human cognition can in no way grasp that which intrinsically transcends it. Furthermore, as the author proves,330R. Gershon Hanokh was self-educated in numerous scientific fields, such as medicine, biology, chemistry and engineering. there are many occurrances even in this world that the mind can not grasp. How then can it imagine to grasp G-d?
וזה מאמר זה"ק תרומה (דף קסה:) (תהילים ס״ח:ה׳) סלו לרוכב בערבות ביה שמו, סלו הבו יקר ורוממו לההוא דרוכב בערבות דאיהו חדוה וחדי כלא רקיע על גבי חיותא ביה שמו ודאי דהא בההוא אתר שמא דא אתכליל ועלזו לפניו וכו' רבי אלעזר אמר האי קרא הכי אצטריך למימר סלו לרוכב על ערבות מאי בערבות, ביה שמו ביה הוא מבעיא ליה מאי שמו, אלא האי קרא על סתימו דכל סתימין עתיקא דכל עתיקין אתמר ההוא דלא אתידע ולא אתידע כלל דאיהו רוכב בערבות, ואי תימא דאיהו אתיא ורכיב ביה אי הכי אע"ג דסתים הוא באתר דא קיימא לאתגליא. אלא סלו לרוכב בערבות דא היא עתיקא דכל עתיקין סתימו דכל סתימין דלא ידיע, ובמה איהו רוכב בערבות ביה דאיהו רזא קדמאה דנפיק קמיה ודא שמיה מההיא סתימא דלא ידיע שמא דיליה יה לאו דאיהו הוא אלא איהו הוא בגין ההיא פרוכתא דאתפרסא ונפיק מקמיה אבל האי פרוכתא איהו שמו ודא איהו רתיכא דיליה ולא אתידע כלל ודא איהו שמו הגדול. והענין, שמה שנקרא שם, אפילו שמו הגדול, אינו אלא בהמסך והמחיצה, אבל למעלה מהמחיצה אין שום שם ותואר כלל. כי שם הוא ג"כ ממקום שמתחיל ההתחלקות, ובזה יש גבולים וסדרים בזמן ומקום ומרחקים וחושים ומוחשים ושכל ומושכל ועלה ועלול וחיוב ואפשר ונמנע. אבל למעלה מהמסך, אין שום שיתוף לכל ידיעתנו וידיעת הבורא. ובזה יסתלקו כל תלונות הפילסופיא, שכל עצמם אינם מקישים היקישם שיגיעו לגבול תפיסתם ושכלם הנברא, ואיך יביאו ראיה מן המסובב אל הסיבה ומן העלול אל העלה, הלא כל שכלנו למטה מן הסבה והעלה ומאוחרים ממנה. וכמו שביאר הראב"ד ז"ל שהבאנו דבריו הקדושים לעיל.
It is written in the Zohar (Terumah, 165b): “Exalt the One who rides the heavens, in His name Y-ah!” (Tehillim, 68) “Exalt,” means bringing honor and exalting the One who rides the heavens, for He is Joy and brings joy to all. He is the firmament above the Chayot. Certainly, “His name is Y-ah,” for God’s name Y-ah is included in this place. (The psalm continues) “Rejoice before Him,” … Rabbi Elazar explained this verse in the following way. “Exalt in the One who rides the heavens, in His name Y-ah!” It would have been enough to say, “in His name.” So why does the verse say, “In Y-ah?” This verse is about the Hidden of all hidden things, the Ancient of all the ancients. The verse tells us that the One who is not revealed and not known whatsoever rides the heavens. And if you were to assert that He comes and rides in the name Y-ah, then even though He is hidden, in this place He stands to be revealed. However, “Exalt the One who rides the heavens,” He is the Ancient of all the ancients, the Hidden of all the hidden, who is not known. On what does He ride? On the Heavens, in Y-ah, which is the first mystery to emerge before Him, out of the realm that is hidden and unknown. Not that this is Him, yet this is Him331In other words, this is how we perceive Him. only because of the veil that was spread and emerged before Him. This veil is His name. It is His chariot. It is not known whatsoever. This is His great name. When we refer to God’s name, even to His Great and Exalted name, we are only referring to a veil and dividing entity, beyond which, there is no name or description. The concept of a name can only exist once there is division; for then, the boundaries and orders in time and space come into existence. Then we find distances, senses, things to be sensed, intellect, and things to be discerned, causes and effects, the necessary, the possible, and the impossible. Yet above the veil, there is no relationship whatsoever between our knowledge and that of the Creator. With this, we may dismiss the whining assertions of the philosophers, for no matter what they say, it is all questions and answers confined within the borders of the human intellect and their own created knowledge. Since the Cause itself is unknowable, one cannot bring a proof about the nature of the Cause from one of its effects. All of our knowledge is in a place far below the Cause, and the chasm cannot be bridged. The Ra’avad explained this in a similar way, as quoted above.
כל החקירות הם להקיש את שאינו מוחש למוחש, והרי גם המוחש הוא פעמים מטעה, ואיך נוכל לסמוך עליו. וטעות הפילוסופים נצמח, שאף שהם מאמינים שהכל ביד ה' אבל לא הגיעו להודות, שגם דעתם וחושים ביד ה' הוא.
ובאמת כל החקירות, הם רק שרוצים להקיש שאינו מוחש למוחש, ובלי בעל גבול לבעל גבול. והרי גם על המוחש צריכים להביא ראיות ולבקש טעמים וסברות שונות, והרבה מחולקים בדעותיהם בסברותיהם אף ענינים מוחשים מאד, ולו לא ידעו בחוש, לא הגיעו עליהם בכל שכליהם, והרבה יביא גם הרמב"ם ז"ל במורה:
All philosophical speculation seeks to compare the intangible to the tangible, and the infinite to the finite. Yet, even the tangible world requires various explanations, proofs, and conjectures.332In other words, our senses cannot even fully understand the physical world before us; all the more so, the spiritual world beyond the veil of creation. There are many facets of the physical world that our senses experience, whose natures are explained in greatly divergent ways. If they were not perceived by our senses, none of the theories about their nature would ever have been proposed. The Rambam has much to say about this in the Guide.
ובאמת כל החושים הם מטעים, כמו שבהתרבות הירוקה יטעמו המתוק מר והמר מתוק, ובעוות עצבי העין יראו את האחד כשנים וכן יראהו הפוך ומעוקם, ובהחלש האישון ישתנו הגוונים. וכן בכלל ימצא חלק ששה עשר מבני אדם, שאינם מבינים בין ירוק תכלתי לירוק עשבי, ובעלי התותרים יריחו ריחות משונים, ויריחו ע"פ רוב ריח סרוח ועפוש אף מבשמים מפיקי ריחות הטובים. וכן בהתחלף מקום עצבי ההרגש ישתנה גם חוש המישוש. שבהתקפל העור וידבק שלא במקומו, אם יתגרה גירוי במקום הנחת העור בעליה, ירגישו הגירוי במקום שניטל ממנו העור, וכאשר יתחכך במקום הגירוי לא יועיל לו להסיר הגירוי. אך אם יתחכך במקום דיבוק העור יסור הגירוי ממקומו. וכן כשיהפוך האדם שני אצבעותיו זה על גב זה ויגלגל ביניהם דבר עגול, ירגיש במישושו כאלו מגלגל שני עגולים. ואף גם המחשבה בבעלי קדחת העצבים תתעה, וכן בחלומות בעלי ריבוי האדומה יתעה אותם כח המדמה, עד שיבינו בשעת הגירוי הרבה מהפכים ואף שני הפכים בנושא אחד, וכאשר יקיצו יזכרו שבשעת גירוים וחלומותם, לא מוזר היה להם ידיעתם שני הפכים בנושא אחד. וכיון שהחושים מתעים, איך יוכלו לסמוך עליהם להביא מהם ראיות, וטעותם נצמח להם מרמות לבם, שאף שיאמרו שיאמינו שהש"י ברא הכל משרפי מעלה עד שפלי מטה, ועד זה לא הגיעו להאמין ולהודות בפה מלא שגם דעת האדם ושכלו וחושו הם נבראים, ואין דמיון וערך ושיתוף בין דעתו לדיעה העליונה, הלא אז לבטח ילך ולא יגוף. וזה הוא שגגת המתפלספים, שאף שמאמינים ומודים שהכל ביד הש"י ולא יפלא ממנו דבר. אכן לזאת לא הגיעו להודות ולהאמין שגם דעתו הוא תמיד ביד הש"י לא הגיעו לדעת זאת, ולכן דימו שידיעתם ודעתם מעורכת ומצטרפת עם דעת הבורא, ולכן הקשה לפניהם כל זאת. אכן המאמין ויודע שכל הכחות הם נבראים, וגם השכל והדעת נברא ונחלק לנו במערכה מוגבלה, לא יפלא בעיניו איך נעשה דבר מלא דבר וכל מה שהביא הראב"ד ז"ל שהובא לעיל:
Truly, one can be misled by his senses. For instance, if you add certain seaweeds to a bitter food, it will taste sweet. If there is damage to the optic nerve or the retina, one sees a double image, a bent image, or a different color. Some people cannot tell the difference between two shades of green. There are those who have an altered sense of smell, and will perceive the sweetest perfume as the foulest stench. Nerve damage can change a person’s sense of touch. When the skin is folded and cleaves to another spot of skin, an itch on the lower part of skin will be felt above the fold and not below, and a person will have no relief from scratching the spot where he feels the itch. Yet if he scratches in the place where the skin is cleaving, he will relieve the itch. Similarly, if one crosses two fingers, and rolls a marble over them, he will feel as if he is rolling two marbles. Someone suffering from a high fever may experience hallucinations. There are people who have dreams, in which their imaginations alter their very perception of reality, to the point that they grasp diametrical opposites as existing together. When they return to their normal consciousness, they will remember that in their dreams, such a state did not seem to them illogical at all. But since the senses can be so misleading, how can any proof be based on them? The philosophers are in error, for though they believe and admit that everything comes from God, yet their hearts have deceived them. Even though they claim that they believe that God has created everything, from the most sublime of angels to the lowest of worms, they can not bring themselves to admit that man’s knowledge, intellect, and senses are also created entities. Nor can they admit to the total lack of similarity, common ground, or meeting point between man’s knowledge and Divine knowledge. They have convinced themselves that their knowledge and awareness is arranged and conjoined with that of the Creator,333Da’at Borei and therefore find it hard to believe in all we have stated. Yet, one who believes and knows that all existing powers were created by God, that even the human intellect and knowledge was created by God and allocated to man within a limited system, will not find it difficult to accept the idea that something could be created out of nothing, or any of the ideas presented by the Ra’avad.