ההנהגה היתה תחלה במדת "עליון" למעלה מהשגת אדם. ואברהם הסיר ההסתר בין אור הש"י להשגת האדם.
The Torah of Avraham Even though an esoteric knowledge was passed down the generations from the time of Adam, with the arrival of Avraham, a new stage in this process occurred. Prior to Avraham, the knowledge of God was attained primarily through mystical contemplation. Man ascended to God by transcending this mundane world. Furthermore, esoteric knowledge was the privilege or mission of a select few righteous individuals, and not the property of humanity at large. A further point, which the author mentions later, is that pre-Sinaitic man was ruled by his mazal, or fate. At Sinai, God freed man from his fate – provided that he serves the Almighty through the way of the Torah. Avraham introduced a new paradigm in serving G-d, and thus initiates what the Talmud calls the “two thousand years of Torah” (despite the fact that the Torah was not actually given at Sinai until five hundred years later.) Avraham revealed how God’s presence could be found on earth, and could be perceived even through the contemplation on one’s very physicality. In this way, Avraham’s efforts resembled the goal of the Torah, which is to bring a revelation of God down from heaven to earth, from the abstract to the tangible. This was a considerably higher level of realization that what had preceded it, and was passed on to Avraham’s descendents – the Jewish people – and the generation that received the Torah at Mount Sinai.
2
והנה מימות אברהם אבינו ע"ה התחילו השני אלפים תורה, שאיתא בגמרא סנהדרין (דף צז.) שני אלפים תהו ושני אלפים תורה וכו', ואיתא ברמב"ן ז"ל פרשת בראשית פסוק ויברך אלהים את יום השביעי, שבימי אברהם אבינו ע"ה התחילו השני אלפים תורה. וכדאיתא במדרש רבה (בראשית ב) והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום זו דורות הראשונים, ויאמר אלהים יהי אור זה אברהם. ואברהם אבינו התחיל להאיר לעולם, שהש"י נמצא גם בעוה"ז. וזה ששם בן נח שהוא מלכי צדק מלך שלם היה עובד הש"י בהשגת שם אל עליון, כמו שנאמר (בראשית יד) והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך. כי עליון מורה על מה שהוא למעלה מהשגת ותפיסת האדם, וכן היה למוד התורה והעבודה מה שהיה קודם מתן תורה, היה בגודל התבטלות ונסיונות וסבלנות עצומה, ועי"ז הגיעו להשגת ידיעת מציאות הש"י, שההנהגה היתה במדת עליון:
From the days of Avraham began the, “two thousand years of Torah.” This is as it says in the Gemara (Sanhedrin, 97a), “Two thousand years of chaos, and two thousand years of Torah.” The Ramban comments on the verse in Bereshit, “and God blessed the seventh day,” that the two thousand years of Torah began with Avraham. Likewise, we find in the Midrash (Bereshit Rabbah, 2), “‘And the earth was chaos and formless, and darkness on the face of the void’ – these are the first generations. ‘And God said, let there be light’ – this is Avraham.” Avraham began to illuminate the world with the understanding that God does not exist only in heaven, but also on earth. Noah’s son Shem is identified as Malki Tzedek, the king of Shalem. (See Bereshit 14:18) Malki Tzedek addressed God as El Elyon, “the supernal God.” The verses identify him as, “a priest to El Elyon,” and he himself said, “blessed is Avraham to the El Elyon, and blessed is El Elyon, who has delivered your enemies into your hands.” Elyon – Supernal – represents that which is above man’s comprehension. Before the giving of the Torah, the acts of studying Torah and serving God were accompolished through tremendous self-nullification, trials, and suffering. This led them to an understanding of G-d’s existence, and the knowledge of the One who rules His world in the aspect of, “the Supernal God.”
3
אכן אברהם אבינו היה מכיר שהש"י מלא כל הארץ כבודו, והסיר ערלת ההסתר המסתרת בין אור הש"י להשגת האדם, וזה שאחר מצות המילה מצינו (בראשית כא) ויקרא שם בשם ה' אל עולם. היינו שניכר מציאותו בכל הויות הבריאה. וכדאיתא במדרש רבה (וירא מח) מבשרי אחזה אלוה, אילולי שעשיתי כן היה הקב"ה נגלה עלי, שהיה רואה מכל פרטיו את אור הש"י. ומה שמצינו, שאמר אברהם אבינו (בראשית י״ד:כ״ב) הרמתי ידי אל ה' אל עליון, היתה זאת קודם המילה, ומבואר ענינו בפנים פרשת לך(בבית יעקב לג). וכן מצינו שהאבות למדו תורה לבניהם, כדאיתא במדרש תנחומא (ויגש יא) וברבה (ויגש צה), וכן מצינו במדרש רבה (שמות ה) שהיו לישראל במצרים מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת:
Avraham, however, understood that God, “fills the whole world with His glory.” He removed the orlah,39Orlah means “foreskin.” The author is stating that Avraham’s removal of concealment of G-d paralleled his own act of circumcision. This idea is found in the Zohar, and many Kabbalistic and hasidic writings. the force of concealment, which divided God’s light from man’s understanding. Thus we find after he was given the commandment of circumcision (milah) it is said (Bereshit, 21:33), “And he called in the name of Hashem, the God of the world.” This means that God’s existence became apparent in all aspects of the creation, as the Midrash Rabbah (Vayera, 48) states, on the verse (Iyov, 19:26), “‘From my flesh I shall see God’ – Were it not for the act of circumcision, how could God have been revealed to me?” That is, he saw God’s light in every detail of creation. When Avraham said, “I raise my hands to the Supernal God,” it was before the circumcision.40See the Beit Yaakov in parshat Lech Lecha, 33. Similarly, we find that the Patriarchs taught the Torah to their sons. The Midrash41Midrash Tankhuma, Vayigash 11; Midrash Rabbah,Vayigash 95; Midrash Rabbah, Shemot 5. tells us that while Israel was in Egypt they possessed scrolls with which they would delight in each Shabbat.
ההנהגה היתה תחלה במדת "עליון" למעלה מהשגת אדם. ואברהם הסיר ההסתר בין אור הש"י להשגת האדם.
The Torah of Avraham
Even though an esoteric knowledge was passed down the generations from the time of Adam, with the arrival of Avraham, a new stage in this process occurred. Prior to Avraham, the knowledge of God was attained primarily through mystical contemplation. Man ascended to God by transcending this mundane world. Furthermore, esoteric knowledge was the privilege or mission of a select few righteous individuals, and not the property of humanity at large. A further point, which the author mentions later, is that pre-Sinaitic man was ruled by his mazal, or fate. At Sinai, God freed man from his fate – provided that he serves the Almighty through the way of the Torah.
Avraham introduced a new paradigm in serving G-d, and thus initiates what the Talmud calls the “two thousand years of Torah” (despite the fact that the Torah was not actually given at Sinai until five hundred years later.) Avraham revealed how God’s presence could be found on earth, and could be perceived even through the contemplation on one’s very physicality. In this way, Avraham’s efforts resembled the goal of the Torah, which is to bring a revelation of God down from heaven to earth, from the abstract to the tangible. This was a considerably higher level of realization that what had preceded it, and was passed on to Avraham’s descendents – the Jewish people – and the generation that received the Torah at Mount Sinai.
והנה מימות אברהם אבינו ע"ה התחילו השני אלפים תורה, שאיתא בגמרא סנהדרין (דף צז.) שני אלפים תהו ושני אלפים תורה וכו', ואיתא ברמב"ן ז"ל פרשת בראשית פסוק ויברך אלהים את יום השביעי, שבימי אברהם אבינו ע"ה התחילו השני אלפים תורה. וכדאיתא במדרש רבה (בראשית ב) והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום זו דורות הראשונים, ויאמר אלהים יהי אור זה אברהם. ואברהם אבינו התחיל להאיר לעולם, שהש"י נמצא גם בעוה"ז. וזה ששם בן נח שהוא מלכי צדק מלך שלם היה עובד הש"י בהשגת שם אל עליון, כמו שנאמר (בראשית יד) והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך. כי עליון מורה על מה שהוא למעלה מהשגת ותפיסת האדם, וכן היה למוד התורה והעבודה מה שהיה קודם מתן תורה, היה בגודל התבטלות ונסיונות וסבלנות עצומה, ועי"ז הגיעו להשגת ידיעת מציאות הש"י, שההנהגה היתה במדת עליון:
From the days of Avraham began the, “two thousand years of Torah.” This is as it says in the Gemara (Sanhedrin, 97a), “Two thousand years of chaos, and two thousand years of Torah.” The Ramban comments on the verse in Bereshit, “and God blessed the seventh day,” that the two thousand years of Torah began with Avraham. Likewise, we find in the Midrash (Bereshit Rabbah, 2), “‘And the earth was chaos and formless, and darkness on the face of the void’ – these are the first generations. ‘And God said, let there be light’ – this is Avraham.” Avraham began to illuminate the world with the understanding that God does not exist only in heaven, but also on earth. Noah’s son Shem is identified as Malki Tzedek, the king of Shalem. (See Bereshit 14:18) Malki Tzedek addressed God as El Elyon, “the supernal God.” The verses identify him as, “a priest to El Elyon,” and he himself said, “blessed is Avraham to the El Elyon, and blessed is El Elyon, who has delivered your enemies into your hands.” Elyon – Supernal – represents that which is above man’s comprehension. Before the giving of the Torah, the acts of studying Torah and serving God were accompolished through tremendous self-nullification, trials, and suffering. This led them to an understanding of G-d’s existence, and the knowledge of the One who rules His world in the aspect of, “the Supernal God.”
אכן אברהם אבינו היה מכיר שהש"י מלא כל הארץ כבודו, והסיר ערלת ההסתר המסתרת בין אור הש"י להשגת האדם, וזה שאחר מצות המילה מצינו (בראשית כא) ויקרא שם בשם ה' אל עולם. היינו שניכר מציאותו בכל הויות הבריאה. וכדאיתא במדרש רבה (וירא מח) מבשרי אחזה אלוה, אילולי שעשיתי כן היה הקב"ה נגלה עלי, שהיה רואה מכל פרטיו את אור הש"י. ומה שמצינו, שאמר אברהם אבינו (בראשית י״ד:כ״ב) הרמתי ידי אל ה' אל עליון, היתה זאת קודם המילה, ומבואר ענינו בפנים פרשת לך(בבית יעקב לג). וכן מצינו שהאבות למדו תורה לבניהם, כדאיתא במדרש תנחומא (ויגש יא) וברבה (ויגש צה), וכן מצינו במדרש רבה (שמות ה) שהיו לישראל במצרים מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת:
Avraham, however, understood that God, “fills the whole world with His glory.” He removed the orlah,39Orlah means “foreskin.” The author is stating that Avraham’s removal of concealment of G-d paralleled his own act of circumcision. This idea is found in the Zohar, and many Kabbalistic and hasidic writings. the force of concealment, which divided God’s light from man’s understanding. Thus we find after he was given the commandment of circumcision (milah) it is said (Bereshit, 21:33), “And he called in the name of Hashem, the God of the world.” This means that God’s existence became apparent in all aspects of the creation, as the Midrash Rabbah (Vayera, 48) states, on the verse (Iyov, 19:26), “‘From my flesh I shall see God’ – Were it not for the act of circumcision, how could God have been revealed to me?” That is, he saw God’s light in every detail of creation. When Avraham said, “I raise my hands to the Supernal God,” it was before the circumcision.40See the Beit Yaakov in parshat Lech Lecha, 33. Similarly, we find that the Patriarchs taught the Torah to their sons. The Midrash41Midrash Tankhuma, Vayigash 11; Midrash Rabbah,Vayigash 95; Midrash Rabbah, Shemot 5. tells us that while Israel was in Egypt they possessed scrolls with which they would delight in each Shabbat.