במדרש זית רענן כו'. כמי שיש בזית ב' מיני שמנים. זך ושמן היוצא ע"י טחינה. כמו כן יש בבנ"י ב' מיני שמנים. ואיתא זית אגורי ששמנו אגור בתוכו. וכזה יש מצד כללות בנ"י. וכל פרט. כי מה שהוא בתוך כלל בני ישראל נמצא בו שמן זך. ובפרטות צריך כל א' לייגע עצמו להוציא מן הכח אל הפועל אותו שמן שהוא מעורב תוך פסולת. וצריך יגיעות רבות לבררו להיות נמשך אחר הפתילה. כי באדם יש בחי' מעשה דיבור מחשבה. ובכל אלה מתקן הנר. שהשמן הוא בחי' מחשבה. ובמעשה המצוה. כשנמשך המחשבה הטהורה בתוך המעשה חל עליו תורה בכח הדיבור. וכבר כתבנו במ"א כי דורו של מרע"ה הי' בחי' מגרגרו בראש הזית. והוא מאיר לכל הדורות כמ"ש להעלות נר תמיד. אבל יש מעין זה בכל דור. ואפילו בכל פרט ופרט. שיש זמנים שנמצא בו מחשבות טהורות. ולעת מצוא זאת המחשבה טהורה. צריכין להתדבק בה להיות מאיר לזמנים אחרים. לברר בכח מחשבה זו גם המחשבות אשר אינם מבוררים. וז"ש ויקחו אליך כו' זך כו' להעלות נר תמיד. ובש"ק יש התגלות שמן זך בכל איש ישראל. כי משה רע"ה מאיר לבנ"י בכל שבת ושבת כמ"ש בספרים. לכן בש"ק אין צריך בירור. שהוא בחי' זך. מי מנוחות. ובימי המעשה צריכין להוציא השמן המעורב תוך הפסולת. וכמו כן בדורות בזמן הגלות. וכל היסורים שעוברין על בנ"י הם להוציא השמן הנ"ל. כמ"ש במד' באין האומות כו' ומקיפין כו'. ועכ"פ צריכין לראות שבכח היסורים יתברר אותו השמן. וזה שהוכיחן הנביא זית רענן כו' קרא כו'. שלא יהיו ח"ו היסורין והגלות לחנם. רק למצוא על ידם אותו השמן כנ"ל:
In the midrash, thriving olive oil, etc.: Just like there are two types of oil in the olive, the clear [oil] and the oil that comes out through grinding, so too are there two types of oil in the Children of Israel. And there is [also] the aguri olive, the oil which is accumulated [agur] inside it. And it is like this from the angle of the collective of the Children of Israel, and that of every individual. As one who is among the Children of Israel has clear oil in him. And on the individual level, everyone must exert himself to actualize that oil, which is mixed with waste, from its potential. But there needs to be much exertion to refine it, that it be drawn by the wick. For with man, there are the aspects of action, speech, and thought. And the candle refines all of them. As the oil is the aspect of thought; action is in the commandment. [And] when the pure thought is drawn into action, the Torah comes to him through the power of speech. And we have already written in another place, that the generation of Moses, peace be upon him, was the aspect of, one picks [the first olives] at the top of the olive tree and it lights up for all of the generations, as it is written: to raise a light continually (Exodus 27:20). However there is something similar to this in every generation, and even in every individual. As [everyone] has times in which he has pure thoughts. And at the time when such a pure thought is found, it is necessary to cling to it so that it will shed light on other times, to refine even unrefined thoughts from the power of this thought. And this is [the meaning of] that they take for you, etc. clear, etc. to raise a light continually. And on the holy Shabbat, there is a revelation of clear oil in each Jew. For our teacher Moses, peace be upon him, sheds light on the Children of Israel every Shabbat, as it is written in the books. Hence there is no need for refinement on the holy Shabbat since it is the aspect of clarity, the calm waters. And on the work days, it is necessary to bring out the oil that is mixed with the waste. And likewise is it with the generations during the time of the exile. So all of the afflictions that come over the Jewish people are to bring out the oil mentioned above. It is like it is written in the midrash, "All of the nations come, etc. and surround, etc." In any event, it is necessary to see that from the power of afflictions, oil is refined. And that [is the meaning of that] which the prophet rebuked them: A thriving olive tree, etc. He called, etc. (Jeremiah 11:16) — that the afflictions and the exile not, God forbid, be for nothing. Rather, it is to find the oil through them, as mentioned above.
3
ובמדרש נרי בידך ונרך בידי. הענין הוא כי נר הוא כלי. ולכן כ' נר מצוה כי ע"י המצוה נמצא מקום בעוה"ז שיוכל להתגלות אור העליון הרוחניי. שהקב"ה רצה לזכות את בנ"י. כמ"ש כדי להעלותכם. כי הלא כל יכול הקב"ה לברוא עולם הזה בקדושה נגלית. כמו עולמות עליונים. אבל עשה עולם השפל הזה להיות בגשמיות. ולא יהי' התגלות הקדושה. רק כפי תיקון בנ"י במעשה המצות. כך נמצא מקום להתגלות הקדושה. וזהו נרי בידך. וכמו כן נרך בידי. כי ניתן לבני ישראל מקום בעולמות העליונים. הגם כי אין גשמיות למעלה. מ"מ השי"ת ממציא מקום שיוכלו לעלות נפשות בנ"י בעולם הרוחני. כפי עבודתם בעוה"ז לקשר הרוחניות בגשמיות. כן זוכין להעלות הגשמיות להתקשר למעלה ברוחניות. וזהו נרך בידי. אם אתה משמר נרי כו'. ומעין זה הוא עליית שבת קודש כפי העבודה בימי המעשה להביא הארת הנשמה בתוך מעשה הגוף. כי יש עלי' גם להגשמיות בש"ק להתדבק בהרוחניות. כי שבת הוא מעין עולם הבא:
4
במדרש כשאמר הקב"ה ואתה הקרב כו' הרע למשה כו'. והענין הוא כי מוכן הי' מרע"ה להיות כהן. ואז הי' העבודה במעלה גבוה ביותר. כמ"ש אני אמרתי אלקים אתם. שהיו בנ"י מוכנים ממש כמלאכים. ואחר החטא הי' התיקון במדריגה נמוכה מזה. וכל בגדי כהונה שהיו להיות נדמה הכהן כמלאך ה' כדאיתא במד'. אבל מקודם הי' עצם האדם מתלבש במלאכות ה'. ולכן משה רבינו ע"ה שימש בלי בגדי כהונה. [והרמז בגמ' בחלוק שאין בו אימרא. פי' שלא הי' בו כמלא נימא מגשמיות. רק כמ"ש בתורתו של ר' מאיר כתנות אור בא']. וכענין זה נמצא בתפילין לאות על ידך כו'. שע"י התפילין נחקק רשימה מאלה השמות הכתובים בתפילין. אבל בש"ק איתא שהוא עצמו אות. ומאירין אלה המצות בנפשות בני ישראל בעצמם. כענין זה הי' מוכן להיות כהן ה' בלי התלבשות. ולכן בפרשה זו לא נזכר שמו של מרע"ה. כמ"ש חז"ל שאמר מחני נא כו'. והענין כנ"ל כי מרע"ה אמר אם תשא חטאתם להיות נמשכין אחר מדריגה שלו. ואם אין נתרצה להיות הנהנה שלהם במדריגה קטנה שלא על ידו. ועתה שנאמר לו הקרב. שזהו בחי' אהרן בחי' תקרב שהיא מדת בעלי תשובה. ולא נתקיים לגמרי נשיאות חטאם להיות בבחי' תבחר שהוא בחי' מרע"ה בחיר ה'. לכן הרע לו ולא נזכר שמו בפרשת לבושי אהרן שהיא מדריגה נמוכה מבחי' מרע"ה כמ"ש. [ומ"ש חז"ל שע"י שסירב בהר חורב נגזר שיהי' אהרן כהן. נראה שהכל ענין אחד כמ"ש שם שע"י שלא נעשה ע"י מרע"ה. וצירף בחי' חסד של אהרן. ולכן יצאו גם ערב רב. ומזה נעשה החטא. וזה צריך אריכות דברים ואי"ה יתבאר עוד מזה]:
תרנ"א
במדרש זית רענן כו'. כמי שיש בזית ב' מיני שמנים. זך ושמן היוצא ע"י טחינה. כמו כן יש בבנ"י ב' מיני שמנים. ואיתא זית אגורי ששמנו אגור בתוכו. וכזה יש מצד כללות בנ"י. וכל פרט. כי מה שהוא בתוך כלל בני ישראל נמצא בו שמן זך. ובפרטות צריך כל א' לייגע עצמו להוציא מן הכח אל הפועל אותו שמן שהוא מעורב תוך פסולת. וצריך יגיעות רבות לבררו להיות נמשך אחר הפתילה. כי באדם יש בחי' מעשה דיבור מחשבה. ובכל אלה מתקן הנר. שהשמן הוא בחי' מחשבה. ובמעשה המצוה. כשנמשך המחשבה הטהורה בתוך המעשה חל עליו תורה בכח הדיבור. וכבר כתבנו במ"א כי דורו של מרע"ה הי' בחי' מגרגרו בראש הזית. והוא מאיר לכל הדורות כמ"ש להעלות נר תמיד. אבל יש מעין זה בכל דור. ואפילו בכל פרט ופרט. שיש זמנים שנמצא בו מחשבות טהורות. ולעת מצוא זאת המחשבה טהורה. צריכין להתדבק בה להיות מאיר לזמנים אחרים. לברר בכח מחשבה זו גם המחשבות אשר אינם מבוררים. וז"ש ויקחו אליך כו' זך כו' להעלות נר תמיד. ובש"ק יש התגלות שמן זך בכל איש ישראל. כי משה רע"ה מאיר לבנ"י בכל שבת ושבת כמ"ש בספרים. לכן בש"ק אין צריך בירור. שהוא בחי' זך. מי מנוחות. ובימי המעשה צריכין להוציא השמן המעורב תוך הפסולת. וכמו כן בדורות בזמן הגלות. וכל היסורים שעוברין על בנ"י הם להוציא השמן הנ"ל. כמ"ש במד' באין האומות כו' ומקיפין כו'. ועכ"פ צריכין לראות שבכח היסורים יתברר אותו השמן. וזה שהוכיחן הנביא זית רענן כו' קרא כו'. שלא יהיו ח"ו היסורין והגלות לחנם. רק למצוא על ידם אותו השמן כנ"ל:
In the midrash, thriving olive oil, etc.: Just like there are two types of oil in the olive, the clear [oil] and the oil that comes out through grinding, so too are there two types of oil in the Children of Israel. And there is [also] the aguri olive, the oil which is accumulated [agur] inside it. And it is like this from the angle of the collective of the Children of Israel, and that of every individual. As one who is among the Children of Israel has clear oil in him. And on the individual level, everyone must exert himself to actualize that oil, which is mixed with waste, from its potential. But there needs to be much exertion to refine it, that it be drawn by the wick. For with man, there are the aspects of action, speech, and thought. And the candle refines all of them. As the oil is the aspect of thought; action is in the commandment. [And] when the pure thought is drawn into action, the Torah comes to him through the power of speech. And we have already written in another place, that the generation of Moses, peace be upon him, was the aspect of, one picks [the first olives] at the top of the olive tree and it lights up for all of the generations, as it is written: to raise a light continually (Exodus 27:20). However there is something similar to this in every generation, and even in every individual. As [everyone] has times in which he has pure thoughts. And at the time when such a pure thought is found, it is necessary to cling to it so that it will shed light on other times, to refine even unrefined thoughts from the power of this thought. And this is [the meaning of] that they take for you, etc. clear, etc. to raise a light continually. And on the holy Shabbat, there is a revelation of clear oil in each Jew. For our teacher Moses, peace be upon him, sheds light on the Children of Israel every Shabbat, as it is written in the books. Hence there is no need for refinement on the holy Shabbat since it is the aspect of clarity, the calm waters. And on the work days, it is necessary to bring out the oil that is mixed with the waste. And likewise is it with the generations during the time of the exile. So all of the afflictions that come over the Jewish people are to bring out the oil mentioned above. It is like it is written in the midrash, "All of the nations come, etc. and surround, etc." In any event, it is necessary to see that from the power of afflictions, oil is refined. And that [is the meaning of that] which the prophet rebuked them: A thriving olive tree, etc. He called, etc. (Jeremiah 11:16) — that the afflictions and the exile not, God forbid, be for nothing. Rather, it is to find the oil through them, as mentioned above.
ובמדרש נרי בידך ונרך בידי. הענין הוא כי נר הוא כלי. ולכן כ' נר מצוה כי ע"י המצוה נמצא מקום בעוה"ז שיוכל להתגלות אור העליון הרוחניי. שהקב"ה רצה לזכות את בנ"י. כמ"ש כדי להעלותכם. כי הלא כל יכול הקב"ה לברוא עולם הזה בקדושה נגלית. כמו עולמות עליונים. אבל עשה עולם השפל הזה להיות בגשמיות. ולא יהי' התגלות הקדושה. רק כפי תיקון בנ"י במעשה המצות. כך נמצא מקום להתגלות הקדושה. וזהו נרי בידך. וכמו כן נרך בידי. כי ניתן לבני ישראל מקום בעולמות העליונים. הגם כי אין גשמיות למעלה. מ"מ השי"ת ממציא מקום שיוכלו לעלות נפשות בנ"י בעולם הרוחני. כפי עבודתם בעוה"ז לקשר הרוחניות בגשמיות. כן זוכין להעלות הגשמיות להתקשר למעלה ברוחניות. וזהו נרך בידי. אם אתה משמר נרי כו'. ומעין זה הוא עליית שבת קודש כפי העבודה בימי המעשה להביא הארת הנשמה בתוך מעשה הגוף. כי יש עלי' גם להגשמיות בש"ק להתדבק בהרוחניות. כי שבת הוא מעין עולם הבא:
במדרש כשאמר הקב"ה ואתה הקרב כו' הרע למשה כו'. והענין הוא כי מוכן הי' מרע"ה להיות כהן. ואז הי' העבודה במעלה גבוה ביותר. כמ"ש אני אמרתי אלקים אתם. שהיו בנ"י מוכנים ממש כמלאכים. ואחר החטא הי' התיקון במדריגה נמוכה מזה. וכל בגדי כהונה שהיו להיות נדמה הכהן כמלאך ה' כדאיתא במד'. אבל מקודם הי' עצם האדם מתלבש במלאכות ה'. ולכן משה רבינו ע"ה שימש בלי בגדי כהונה. [והרמז בגמ' בחלוק שאין בו אימרא. פי' שלא הי' בו כמלא נימא מגשמיות. רק כמ"ש בתורתו של ר' מאיר כתנות אור בא']. וכענין זה נמצא בתפילין לאות על ידך כו'. שע"י התפילין נחקק רשימה מאלה השמות הכתובים בתפילין. אבל בש"ק איתא שהוא עצמו אות. ומאירין אלה המצות בנפשות בני ישראל בעצמם. כענין זה הי' מוכן להיות כהן ה' בלי התלבשות. ולכן בפרשה זו לא נזכר שמו של מרע"ה. כמ"ש חז"ל שאמר מחני נא כו'. והענין כנ"ל כי מרע"ה אמר אם תשא חטאתם להיות נמשכין אחר מדריגה שלו. ואם אין נתרצה להיות הנהנה שלהם במדריגה קטנה שלא על ידו. ועתה שנאמר לו הקרב. שזהו בחי' אהרן בחי' תקרב שהיא מדת בעלי תשובה. ולא נתקיים לגמרי נשיאות חטאם להיות בבחי' תבחר שהוא בחי' מרע"ה בחיר ה'. לכן הרע לו ולא נזכר שמו בפרשת לבושי אהרן שהיא מדריגה נמוכה מבחי' מרע"ה כמ"ש. [ומ"ש חז"ל שע"י שסירב בהר חורב נגזר שיהי' אהרן כהן. נראה שהכל ענין אחד כמ"ש שם שע"י שלא נעשה ע"י מרע"ה. וצירף בחי' חסד של אהרן. ולכן יצאו גם ערב רב. ומזה נעשה החטא. וזה צריך אריכות דברים ואי"ה יתבאר עוד מזה]: