ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. פי' ואלה שהראה לו הקב"ה בשמים שורש משפטים אלו כמ"ש במדרש בפסוק מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל שאותן המשפטים שמתנהג בהם הקב"ה כביכול בשמים נמסרו לבנ"י. תשים לפניהם כמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. פי' שנשתנו דיעות של לבות בני ישראל שיוכלו להבין כל משפט על אמיתותו. וז"ש רש"י שיסבור להם טעם הדבר. ופירושו כנ"ל שנמסר בידם שורש המשפטים. כי זה החילוק בין היודע שורש הטעם. שעי"ז יכול לדמות מילתא למילתא. ולהבין דבר מתוך דבר. ובנ"י קיבלו זה במתן תורה. וז"ש מה הראשונים מסיני כו'. וכמו שהדיברות הם גבוה מעל גבוה וכל התורה שמותיו של הקב"ה. רק שנתלבשה באלה הדיברות. כמו כן שורש המשפטים מדעת עליון נמשכו ע"י בני ישראל ונתלבשו במשפטים מעשיים. וז"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית דייקא. וכן הי' כל ענין קבלת התורה לתקן העשי' באמצעיות בנ"י. וכן השבת כמ"ש ששת ימים תעשה מעשיך כו' השביעי תשבות למען ינוח שורך כו'. פרשנו כנ"ל ע"י ביטול הימי מעשה להשבת כמ"ש לזכור בכל יום. השבת. וכן בבוא ש"ק ומניחין כל המלאכות עי"ז יש המשכת קדושת השבת גם בעשי'. ועי"ז ינוח שורך וחמורך שהוא תיקון החומריות ונפש הבהמיות וכל העשי' כמ"ש. גם פי' למען ינוח הבטחה על העתיד שע"י ביטול החומר אף שאינו יכול להכניעו ולתקנו בשלימות. אבל כפי היגיעה בעוה"ז מי שטרח בע"ש יאכל בשבת. ולעתיד ליום שכולו שבת ינוח ממש שורך וחמורך בשלימות. שאז יהי' גמר התיקון לכ"א כפי העבודה בעוה"ז. ומעין זה קצת בכל ש"ק שהוא מעין עוה"ב:
"And these are the laws that you shall place before them.” The term “these” indicates that Hashem revealed to Moshe the heavenly source of these laws. According to the Midrash on the verse “He tells His word to Yaakov, His statutes and laws to Yisrael,” it is taught that the laws by which Hashem governs the universe were given to Bnei Yisrael. “You shall place before them” aligns with the verse “Righteousness and charity You have made,” signifying that Bnei Yisrael were endowed with the capacity to grasp the true essence of every law. This is reflected in Rashi’s interpretation that the reasons for the laws were to be explained to Bnei Yisrael, indicating they received the foundational understanding of these laws at Sinai. The Ten Commandments and the entire Torah, being the names of Hashem, are embodied in the Torah’s words. Similarly, the laws, rooted in Hashem’s higher knowledge, are enacted by Bnei Yisrael through practical application. The verse “Righteousness and charity You have made in Yaakov” emphasizes the physical manifestation of these profound reasons within the laws. The acceptance of the Torah aimed to refine the practical level through Bnei Yisrael. Knowing the source allows one to draw parallels and derive new laws, as it is said, “Just as the first ones were from Sinai, so too these laws are from Sinai.” Regarding Shabbos, “Six days you shall do your work, and on the seventh day you shall stop, so that your ox and donkey can rest,” signifies that by nullifying the weekday activities and observing Shabbos daily, holiness is drawn into the realm of action. This rest extends to the physical and animal soul, enhancing their spiritual state. The promise of rest alludes to future completeness, where efforts in this world will be rewarded in the world to come, with Shabbos offering a taste of this eternal rest.
תרמ"א
5641
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. פי' ואלה שהראה לו הקב"ה בשמים שורש משפטים אלו כמ"ש במדרש בפסוק מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל שאותן המשפטים שמתנהג בהם הקב"ה כביכול בשמים נמסרו לבנ"י. תשים לפניהם כמ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. פי' שנשתנו דיעות של לבות בני ישראל שיוכלו להבין כל משפט על אמיתותו. וז"ש רש"י שיסבור להם טעם הדבר. ופירושו כנ"ל שנמסר בידם שורש המשפטים. כי זה החילוק בין היודע שורש הטעם. שעי"ז יכול לדמות מילתא למילתא. ולהבין דבר מתוך דבר. ובנ"י קיבלו זה במתן תורה. וז"ש מה הראשונים מסיני כו'. וכמו שהדיברות הם גבוה מעל גבוה וכל התורה שמותיו של הקב"ה. רק שנתלבשה באלה הדיברות. כמו כן שורש המשפטים מדעת עליון נמשכו ע"י בני ישראל ונתלבשו במשפטים מעשיים. וז"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית דייקא. וכן הי' כל ענין קבלת התורה לתקן העשי' באמצעיות בנ"י. וכן השבת כמ"ש ששת ימים תעשה מעשיך כו' השביעי תשבות למען ינוח שורך כו'. פרשנו כנ"ל ע"י ביטול הימי מעשה להשבת כמ"ש לזכור בכל יום. השבת. וכן בבוא ש"ק ומניחין כל המלאכות עי"ז יש המשכת קדושת השבת גם בעשי'. ועי"ז ינוח שורך וחמורך שהוא תיקון החומריות ונפש הבהמיות וכל העשי' כמ"ש. גם פי' למען ינוח הבטחה על העתיד שע"י ביטול החומר אף שאינו יכול להכניעו ולתקנו בשלימות. אבל כפי היגיעה בעוה"ז מי שטרח בע"ש יאכל בשבת. ולעתיד ליום שכולו שבת ינוח ממש שורך וחמורך בשלימות. שאז יהי' גמר התיקון לכ"א כפי העבודה בעוה"ז. ומעין זה קצת בכל ש"ק שהוא מעין עוה"ב:
"And these are the laws that you shall place before them.” The term “these” indicates that Hashem revealed to Moshe the heavenly source of these laws. According to the Midrash on the verse “He tells His word to Yaakov, His statutes and laws to Yisrael,” it is taught that the laws by which Hashem governs the universe were given to Bnei Yisrael. “You shall place before them” aligns with the verse “Righteousness and charity You have made,” signifying that Bnei Yisrael were endowed with the capacity to grasp the true essence of every law. This is reflected in Rashi’s interpretation that the reasons for the laws were to be explained to Bnei Yisrael, indicating they received the foundational understanding of these laws at Sinai.
The Ten Commandments and the entire Torah, being the names of Hashem, are embodied in the Torah’s words. Similarly, the laws, rooted in Hashem’s higher knowledge, are enacted by Bnei Yisrael through practical application. The verse “Righteousness and charity You have made in Yaakov” emphasizes the physical manifestation of these profound reasons within the laws. The acceptance of the Torah aimed to refine the practical level through Bnei Yisrael. Knowing the source allows one to draw parallels and derive new laws, as it is said, “Just as the first ones were from Sinai, so too these laws are from Sinai.”
Regarding Shabbos, “Six days you shall do your work, and on the seventh day you shall stop, so that your ox and donkey can rest,” signifies that by nullifying the weekday activities and observing Shabbos daily, holiness is drawn into the realm of action. This rest extends to the physical and animal soul, enhancing their spiritual state. The promise of rest alludes to future completeness, where efforts in this world will be rewarded in the world to come, with Shabbos offering a taste of this eternal rest.