במדרש רעך ורע אביך א"ת כו'. כי אם הי' בכחן של בנ"י להתמשך לגמרי אחר מעשה האבות הראשונים אשר כל מעשיהם היו בדביקות עליון עד שהאבות הן הן המרכבה. ובנ"י היו מוכנים לזה אחר יצ"מ וקי"ס. והי' ניתקן כל העולם כמ"ש שמעו עמים ירגזון. אך ע"י החטא שכ' ברפידים שרפו ידיהם וניטל מהם אותו הדביקות. ואז אם עזבת תן דעתך כו' שמיד ויבא עמלק. והיו צריכין עצות איך לעמוד נגד הסתרות ע' אומות בעוה"ז. מאחר שנפלו קצת מדביקות שלמעלה מהטבע כנ"ל. והשי"ת הזמין להם שמיעת יתרו אשר ביטל כח האומות במה שהכיר ואמר עתה ידעתי כו'. ואיתבר ואיתכפיא. והי' תבירא לסט"א כמ"ש בזוה"ק. לכן נאמר עליו עשית חסד עם כו' בנ"י בעלותם ממצרים כו' ע"ש:
The Midrash (Shemos Rabbah 27:1) on “And Yisro heard…” states: "Do not forsake your friend and the friend of your father. If you do, you shall not enter the house of your brother." If Bnei Yisrael had fully followed their forefathers, whose deeds were in complete connection to Hashem, they would have been the “chariot of Hashem’s presence.” After the exodus and splitting of the sea, they were prepared for this level, repairing the world as our sages taught: “The nations heard and trembled…” However, due to their sin in Refidim, where their hands weakened from Torah, they lost this connection. The pasuk continues: “If you forsake Him, do not enter…” leading to “Amalek came…” They needed new strategies to withstand the hiddenness from the 70 nations, having fallen from their original connection above nature. Hashem sent Yisro, who nullified the nations' power by recognizing Hashem, saying, “Now I know.” This broke and subjugated the negative forces, as the Zohar explains. Yisro’s recognition of Hashem’s greatness was pivotal. Hence, it is said, “You have done kindness with Bnei Yisrael when you took them from Mitzrayim” (Shmuel 1:15:6).
3
ובמדרש ה' עוזי ומעוזי כו'. פי' לבד כי הש"י עוז לבנ"י כמ"ש עזי וזמרת יה. אך גם זאת אשר הם מתחזקים ומתאזרין בו ית'. הם ג"כ בעזר עליון. וז"ש עוזי ומעוזי כלומר מה שאני מחזיק במעוזך גם זה מאתך. ולכן הש"י נתן לבנ"י התורה שנק' עוז. שע"י דרך התורה ומצות יכול אדם להתדבק בכח עליון. לכן נק' התורה עוז. והנה באמת בנ"י מצד עצמם מוכנים להתדבק בבחי' עזי וזמרת יה שהוא דביקות עליון ממש בלי עצות תורה ומצות והוא בחי' האבות כנ"ל. ה' עוזי. אמנם הש"י רצה לזכות כל העולם באמצעיות בנ"י. ולכן הי' סיבה שיהיו בעוה"ז ושיתדבקו במעוזם ע"י התורה ומצות כנ"ל. כדי שעי"ז יתקרבו גם הרשעים י). וז"ש ומעוזי כו' אליך גוים יבאו. וכ"כ שמן תורק שמך ע"כ עלמות כו'. פי' שע"י כח תורה ומצות שמביאין הארה גם במעשים גשמיים. עי"ז מריחים אנשי אמת שבאומות ג"כ כח הקדושה ומתגיירין:
The Midrash on the pasuk (Yirmiya 16:19) “Hashem is my strength and stronghold” explains that besides the strength Hashem gives Bnei Yisrael, as stated “He is my strength and I praise Him,” there is an additional element: the ability of Bnei Yisrael to gain strength and power is also due to Hashem’s help. This is the meaning of the double expression “my strength and stronghold”—the capability to connect to Hashem’s power is itself granted by Hashem. Therefore, Hashem gave Bnei Yisrael the Torah, which is called עוז (strength), enabling them to connect to divine power through Torah and Mitzvot. Bnei Yisrael, in their own right, are prepared to be completely attached to Hashem, similar to the Avos, representing “Hashem my strength.” However, Hashem wanted to uplift the entire world through Bnei Yisrael, connecting even the nations to Him through the stronghold (מעוז) of Torah and Mitzvot. This is reflected in the pasuk “...He is my stronghold, to You nations will come.” The Midrash on Shir Hashirim elaborates that through the power of Torah and Mitzvot, which bring light to physical actions, people of truth from the nations can perceive the fragrance of holiness and convert.
4
במדרש עלית למרום שבית שבי. כי עיקר שכינה בתחתונים. נמצא מה שהתעכבה התורה למעלה. הי' נק' שבי. ועתה חזר מרע"ה והחזיר התורה לתחתונים. כמו שהי' מוכן להיות מתחילת הבריאה. והנה התורה מוכן לבנ"י כאשר הם מתוקנים. כי התורה היא דרך אמת והנהגה אמיתית. לכן כשבנ"י עומדין במדריגת האמת. הם מוכנים ממילא לתורה. וז"ש בלקיחה ניתנה לו. אף שהיא מתנה. מ"מ כך נברא העולם. שע"י תיקון המעשים שיש לתחתונים דבקות בשורשן. ממילא התורה ניתן להם במתנה. לכן ע"י תשובה זוכין לתורה. וז"ש עלית למרום שהוא בחי' תשובה. ולכן ניתנה תורה בשבת כמ"ש במ"א:
The Midrash on the pasuk (Tehillim 68:19) “You went up on High, and took a captive” refers to Moshe ascending to Heaven and bringing down the Torah. The primary dwelling of Hashem is below, so the Torah being held in Heaven was considered a captive. Moshe returned and brought the Torah down to those below, as was originally intended at the beginning of creation. The Torah is meant for Bnei Yisrael when they are properly prepared. Since the Torah represents the path of truth and true direction, when Bnei Yisrael stand in truth, they are naturally ready to receive it. This is why it says the Torah was given to Moshe through taking, even though it is a gift. The world was created so that through repairing their actions, mankind connects to their source, making the Torah a gift. Through teshuva, we merit to receive the Torah. "You went on High" signifies teshuva, and this is why the Torah was given on Shabbos.
5
זכור את יום השבת לקדשו. שע"י הזכירה ניתוסף קדושה לשבת. פי' שורש השבת מאוד נעלה. אבל כפי מה שזוכרין בנ"י ושומרין עצמם כל ימי השבוע מכל טומאה ודבר רע כדי שיהיו מוכנים לקבל השבת בטהרה. עי"ז יכולין להמשיך שורש הקדושה ליום השבת שבעוה"ז ממש. ואיתא כבדהו בכסות נקי'. כי שורש נשמה יתירה שיש לכל איש ישראל בשבת צריך גוף קדוש וטהור שהוא הכסות והמלבוש לרוח הנשמה שבקרבו. ובאמת זה תלוי בימי המעשה כמ"ש ש"י תעבוד ועשית כל מלאכתך המוטל עליך. ואז ויום השביעי כו' אעפ"כ כשבא שבת ואדם משתוקק לקבלו בטהרה. אז ברגע א' כאילו מלאכתך עשוי' כמ"ש רש"י:
“Remember the Shabbos day, to sanctify it.” This teaches us that through remembering Shabbos, its holiness is enhanced. The explanation is that the source of Shabbos is very elevated. However, as much as Bnei Yisrael remember Shabbos and guard themselves from impurity and negativity during the week to be ready to receive Shabbos with purity, they draw down the holiness of Shabbos into this world. Our sages taught to honor Shabbos by wearing clean clothing. This means the extra soul that every Jew receives on Shabbos requires a holy and pure body, which is the cover and clothing for the spirit of the soul within. This preparation is dependent on the weekdays, as the pasuk says: “Six days you shall work and do all your work,” meaning one should feel as if all work is complete. Then, on the Seventh day, it is Shabbos for Hashem. When Shabbos arrives, one must yearn to receive it with purity. By doing so, even in that one moment, it is as if “All your work is complete.”
תרל"ח
5638
במדרש רעך ורע אביך א"ת כו'. כי אם הי' בכחן של בנ"י להתמשך לגמרי אחר מעשה האבות הראשונים אשר כל מעשיהם היו בדביקות עליון עד שהאבות הן הן המרכבה. ובנ"י היו מוכנים לזה אחר יצ"מ וקי"ס. והי' ניתקן כל העולם כמ"ש שמעו עמים ירגזון. אך ע"י החטא שכ' ברפידים שרפו ידיהם וניטל מהם אותו הדביקות. ואז אם עזבת תן דעתך כו' שמיד ויבא עמלק. והיו צריכין עצות איך לעמוד נגד הסתרות ע' אומות בעוה"ז. מאחר שנפלו קצת מדביקות שלמעלה מהטבע כנ"ל. והשי"ת הזמין להם שמיעת יתרו אשר ביטל כח האומות במה שהכיר ואמר עתה ידעתי כו'. ואיתבר ואיתכפיא. והי' תבירא לסט"א כמ"ש בזוה"ק. לכן נאמר עליו עשית חסד עם כו' בנ"י בעלותם ממצרים כו' ע"ש:
The Midrash (Shemos Rabbah 27:1) on “And Yisro heard…” states: "Do not forsake your friend and the friend of your father. If you do, you shall not enter the house of your brother." If Bnei Yisrael had fully followed their forefathers, whose deeds were in complete connection to Hashem, they would have been the “chariot of Hashem’s presence.” After the exodus and splitting of the sea, they were prepared for this level, repairing the world as our sages taught: “The nations heard and trembled…”
However, due to their sin in Refidim, where their hands weakened from Torah, they lost this connection. The pasuk continues: “If you forsake Him, do not enter…” leading to “Amalek came…” They needed new strategies to withstand the hiddenness from the 70 nations, having fallen from their original connection above nature.
Hashem sent Yisro, who nullified the nations' power by recognizing Hashem, saying, “Now I know.” This broke and subjugated the negative forces, as the Zohar explains. Yisro’s recognition of Hashem’s greatness was pivotal. Hence, it is said, “You have done kindness with Bnei Yisrael when you took them from Mitzrayim” (Shmuel 1:15:6).
ובמדרש ה' עוזי ומעוזי כו'. פי' לבד כי הש"י עוז לבנ"י כמ"ש עזי וזמרת יה. אך גם זאת אשר הם מתחזקים ומתאזרין בו ית'. הם ג"כ בעזר עליון. וז"ש עוזי ומעוזי כלומר מה שאני מחזיק במעוזך גם זה מאתך. ולכן הש"י נתן לבנ"י התורה שנק' עוז. שע"י דרך התורה ומצות יכול אדם להתדבק בכח עליון. לכן נק' התורה עוז. והנה באמת בנ"י מצד עצמם מוכנים להתדבק בבחי' עזי וזמרת יה שהוא דביקות עליון ממש בלי עצות תורה ומצות והוא בחי' האבות כנ"ל. ה' עוזי. אמנם הש"י רצה לזכות כל העולם באמצעיות בנ"י. ולכן הי' סיבה שיהיו בעוה"ז ושיתדבקו במעוזם ע"י התורה ומצות כנ"ל. כדי שעי"ז יתקרבו גם הרשעים י). וז"ש ומעוזי כו' אליך גוים יבאו. וכ"כ שמן תורק שמך ע"כ עלמות כו'. פי' שע"י כח תורה ומצות שמביאין הארה גם במעשים גשמיים. עי"ז מריחים אנשי אמת שבאומות ג"כ כח הקדושה ומתגיירין:
The Midrash on the pasuk (Yirmiya 16:19) “Hashem is my strength and stronghold” explains that besides the strength Hashem gives Bnei Yisrael, as stated “He is my strength and I praise Him,” there is an additional element: the ability of Bnei Yisrael to gain strength and power is also due to Hashem’s help. This is the meaning of the double expression “my strength and stronghold”—the capability to connect to Hashem’s power is itself granted by Hashem. Therefore, Hashem gave Bnei Yisrael the Torah, which is called עוז (strength), enabling them to connect to divine power through Torah and Mitzvot.
Bnei Yisrael, in their own right, are prepared to be completely attached to Hashem, similar to the Avos, representing “Hashem my strength.” However, Hashem wanted to uplift the entire world through Bnei Yisrael, connecting even the nations to Him through the stronghold (מעוז) of Torah and Mitzvot. This is reflected in the pasuk “...He is my stronghold, to You nations will come.” The Midrash on Shir Hashirim elaborates that through the power of Torah and Mitzvot, which bring light to physical actions, people of truth from the nations can perceive the fragrance of holiness and convert.
במדרש עלית למרום שבית שבי. כי עיקר שכינה בתחתונים. נמצא מה שהתעכבה התורה למעלה. הי' נק' שבי. ועתה חזר מרע"ה והחזיר התורה לתחתונים. כמו שהי' מוכן להיות מתחילת הבריאה. והנה התורה מוכן לבנ"י כאשר הם מתוקנים. כי התורה היא דרך אמת והנהגה אמיתית. לכן כשבנ"י עומדין במדריגת האמת. הם מוכנים ממילא לתורה. וז"ש בלקיחה ניתנה לו. אף שהיא מתנה. מ"מ כך נברא העולם. שע"י תיקון המעשים שיש לתחתונים דבקות בשורשן. ממילא התורה ניתן להם במתנה. לכן ע"י תשובה זוכין לתורה. וז"ש עלית למרום שהוא בחי' תשובה. ולכן ניתנה תורה בשבת כמ"ש במ"א:
The Midrash on the pasuk (Tehillim 68:19) “You went up on High, and took a captive” refers to Moshe ascending to Heaven and bringing down the Torah. The primary dwelling of Hashem is below, so the Torah being held in Heaven was considered a captive. Moshe returned and brought the Torah down to those below, as was originally intended at the beginning of creation.
The Torah is meant for Bnei Yisrael when they are properly prepared. Since the Torah represents the path of truth and true direction, when Bnei Yisrael stand in truth, they are naturally ready to receive it. This is why it says the Torah was given to Moshe through taking, even though it is a gift. The world was created so that through repairing their actions, mankind connects to their source, making the Torah a gift. Through teshuva, we merit to receive the Torah. "You went on High" signifies teshuva, and this is why the Torah was given on Shabbos.
זכור את יום השבת לקדשו. שע"י הזכירה ניתוסף קדושה לשבת. פי' שורש השבת מאוד נעלה. אבל כפי מה שזוכרין בנ"י ושומרין עצמם כל ימי השבוע מכל טומאה ודבר רע כדי שיהיו מוכנים לקבל השבת בטהרה. עי"ז יכולין להמשיך שורש הקדושה ליום השבת שבעוה"ז ממש. ואיתא כבדהו בכסות נקי'. כי שורש נשמה יתירה שיש לכל איש ישראל בשבת צריך גוף קדוש וטהור שהוא הכסות והמלבוש לרוח הנשמה שבקרבו. ובאמת זה תלוי בימי המעשה כמ"ש ש"י תעבוד ועשית כל מלאכתך המוטל עליך. ואז ויום השביעי כו' אעפ"כ כשבא שבת ואדם משתוקק לקבלו בטהרה. אז ברגע א' כאילו מלאכתך עשוי' כמ"ש רש"י:
“Remember the Shabbos day, to sanctify it.” This teaches us that through remembering Shabbos, its holiness is enhanced. The explanation is that the source of Shabbos is very elevated. However, as much as Bnei Yisrael remember Shabbos and guard themselves from impurity and negativity during the week to be ready to receive Shabbos with purity, they draw down the holiness of Shabbos into this world.
Our sages taught to honor Shabbos by wearing clean clothing. This means the extra soul that every Jew receives on Shabbos requires a holy and pure body, which is the cover and clothing for the spirit of the soul within. This preparation is dependent on the weekdays, as the pasuk says: “Six days you shall work and do all your work,” meaning one should feel as if all work is complete. Then, on the Seventh day, it is Shabbos for Hashem. When Shabbos arrives, one must yearn to receive it with purity. By doing so, even in that one moment, it is as if “All your work is complete.”