בפסוק האספו ואגידה לכם כו' יקרא אתכם באחרית הימים. דרשו חז"ל כי פרשה זו הכנה על הגלות ולכן אמרו שביקש לגלות הקץ. כי הנה השבטים המה העמודים אשר כל בנ"י נשען עליהם בגלות. כי הג' אבות הם למעלה מעלמא דפירודא. והשבטים המה הולכים עד אחרית הימים. ומכלל שאמר האספו הקבצו. משמע שהמה בעלמא דפירודא כענין שנא' עם אחד מפוזר ומפורד בה"ע. פי' שבנ"י המה מבררין האחדות גם בעלמא דפירודא. ולכן איתא במדרשות כי הד' דגלים המה מוכנים לעקור הד' מלכיות. ואיתא במד' בראשית ומשם יפרד כו' שם הא' פישון כו' דורש על המלכיות ע"ש. וכי יעלה עה"ד כי הראשים אשר מתפרדין מגן עדן הם הד' מלכיות. רק הנהרות המושכין מג"ע עד עלמא דפירודא שהם הם הדגלים כענין שנא' כד' רוחות השמים פרשתי אתכם. והמה עומדין במקום שליטת המלכיות כענין שנאמר יצב גבולות עמים למספר בנ"י. והם הי"ב שבטים. והאבות הם בג"ע לעולם. והשבטים המה עולים ויורדים להעלות התחתונים. ולכן רמז אשר יקרא אתכם. וקשה אי הכוונה על זרעם אחריהם הול"ל אותנו. כי גם הוא אבינו. אך הרמז שהשבטים הולכים עם בנ"י עד סוף כל הדורות כנ"ל. ועל זכות השבטים מבקשין ברוגז אהבה תזכור שהמה אוהבי הקב"ה כדכ' ודגלו עלי אהבה. והם הי"ב שבטים ויוסף המאחד אותם כי אהבה גי' אחד. וכאשר הי' חוקקין שמות השבטים על לב אהרן לזכרון לפני הש"י. [ויתכן לומר כי האבות נק' רעים דלא מתפרשין והשבטים דודים]. ובאמת האבות והשבטים המה כלים אשר הכין השי"ת לקיום העולמות. ובפרט בנ"י הבוחרים בדרכיהם צריכין להתחזק בזכות השרשים כדכתי' הבו לה' בני אלים. ובענין המלכיות נראה דכ' מלכותך מלכות כל עולמים והכל לכבודו ברא. ובאמת לבנ"י בעצם הנהגת הבורא ית' עמהם בבחי' אב ע"י התורה והדעת שבנ"י מבינים כי לה' הארץ ומלואה והיא בחי' אבות. אך בחי' המלכות היא לברר ביד חזקה להלחם עם המורדים במלכות שמים. וזה יתקיים לעתיד וע"ז נשתלחו בנ"י בעלמא דפרודא לברר ולהעיד על עול מלכות שמים. וזהו בחי' הי"ב שבטים והדגלים ללחום מלחמות ה' כדאי' י"ב מנהיגים במלחמה. ובנ"י לבסוף יתקנו הכל בבחי' בן ובבחי' עבד. והם ב' העבודות שצריכין לעבוד אותו ית' והוא בחי' האבות והשבטים כמ"ש:
Before Yaakov’s death, he gathered his children and said, “Gather together… and I will tell you what will happen at the end of days” (Bereishis 49:1). Our sages explain that Yaakov was preparing them for the upcoming exiles and wanted to reveal the end of days. The 12 tribes are the pillars on which Bnei Yisrael relies during exile, while the three forefathers (Avraham, Yitzchak, and Yaakov) are above this “world of separation.” The tribes, however, continue until the end of days. Yaakov’s command to “Gather together and unite” implies they exist in this world of separation, similar to Haman’s criticism that Bnei Yisrael are “separated and spread out among the nations” (Esther 3:8). This separation is about revealing Hashem’s oneness in a world that appears divided. The Midrash explains that the four flags of the tribes correspond to uprooting the four exiles. The four rivers flowing from Gan Eden represent the four kingdoms of exile, not as wicked entities but as channels extending from Gan Eden to the world of separation. The 12 tribes are the borders for the nations, with the forefathers in Gan Eden forever and the tribes ascending and descending to uplift the lower realms. This is hinted at when Yaakov said “What will happen to you in the end of days,” indicating that the tribes will endure till the end of generations. It is with the merit of these tribes that we plead “In anger, remember the love,” referring to the love the tribes have for Hashem. This love is symbolized by the names of the tribes inscribed on Aharon’s breastplate as a remembrance before Hashem. The forefathers and the tribes are vessels prepared by Hashem to sustain the world's existence. Bnei Yisrael, following the path of the forefathers, must strengthen themselves in the merit of their roots, as stated in Tehillim 29:1, “Give praise to Hashem, the sons of the mighty.” The relationship between Hashem and Bnei Yisrael is both as a Father and a King. Through the Torah, Bnei Yisrael comprehend Hashem’s ownership of the world, reflecting the forefathers' understanding. The concept of Hashem’s Kingdom is to fight those who rebel against His rule, which will be fully revealed in the future. Bnei Yisrael are sent into a world of separation to testify to the Yoke of Heaven’s Kingdom. The 12 tribes and their flags symbolize fighting Hashem’s battles, with Bnei Yisrael ultimately repairing everything as both a “son” and a “servant,” embodying the missions of the forefathers and the tribes.
4
בפסוק בן פורת יוסף כו' עלי עין בנות צעדה עלי שור. אמו"ז ז"ל פי' ע"פ הגמ' יוסף שקידש העין זכה שיאכלו קדשים במשכן שילה בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה וזה בנות צעדה השבטים עלי שור. ויוסף עלי עין. ועתה נבאר לפי דרכנו פורת עלי עין. דכ' ויוסף ישית ידו על עיניך. כי הנה צורתו של יעקב אבינו חקוקה תחת כסה"כ והיא הצורה אשר הקב"ה ברא בעולם. וע"ז כ' וירא כו' את כל א"ע והנה טוב מאוד. וצורה זו שנק' עין יעקב בוודאי היא לעולם בכללות בנ"י כענין שנאמר כל רואיהם יכירום כו'. אך אין העולם כדאי להתגלות זה העין בתוך הרשעים. וכשהי' בנ"י מתאספין ביחד בבהמ"ק ונבדלו מן האומות חל עליהם צורה זו וזה עליות ג' רגלים יראה כל זכורך. ואלה הבנינים במשכן ובבהמ"ק הי' חומות שהעמידו בנ"י להיות הבדל ביניהם. ואז כשנבדלין ומתאספין יש להם אחיזה עד צורתו של יעקב. וז"ש האספו ואגידה כו' והוא אמת לעולם כשיכולין להתאסף כראוי כמ"ש במ"א מזה. אכן כוחו של יוסף הצדיק הי' שאין עה"ר שולטת בו כמ"ש חז"ל בפ' וידגו לרוב. ולכן יכול לקבל הארת הקדושה גם כשהוא תוך הרשעים. ולכן הי' הוא המכין מקום במצרים עבור בנ"י. ויעקב אע"ה ירא לירד למצרים שלא ישלוט עין רעה באותו הצורה ואמר לו הקב"ה ויוסף ישית ידו כו'. וז"ש פורת עלי עין. והם ב' מיני עבודות. השבטים הכינו עצות להיות חומות מפסיקין. ויוסף הכין מקום לסמות עיניהם של הרשעים שלח יוכלו להסתכל ולמנוע האור מן הצדיקים. ובשבת מתקיים מעין ברכת יוסף שהקב"ה פורס סוכת שלום עלינו. ולכן אמרו חז"ל אין דומה מאור פניו של אדם בש"ק לחול. ע"י שיש שמירה ממילא חל על בנ"י בחי' עין יעקב כנ"ל. והיא הנשמה יתירה בש"ק כנ"ל:
Yaakov blesses Yosef (Bereishis 49:22): “Yosef is a graceful son, whose eyes overcome the wall. The girls stepped over the walls.” The Chidushei Harim explained, based on the Gemara (Zevachim 118b), that since Yosef sanctified his eyes by not looking at forbidden things, he merited the privilege for Bnei Yisrael to eat sanctified food within eyesight in Shilo, whereas in Yerushalayim, it had to be within the walls. This is the meaning of “the girls stepped on the walls” (referring to the other tribes) while “Yosef was above the walls.” The phrase פורת עלי עין (“a wild ass by the water”) can be understood as Hashem telling Yaakov that Yosef will protect him. Yaakov's form is engraved below Hashem’s holy throne, symbolizing the divine form in the world. This form, known as the “eye of Yaakov,” is always present within Bnei Yisrael, as it states, “All that see them will recognize them.” However, the world is not ready for this revelation among the wicked. When Bnei Yisrael gathered at the Beis Hamikdash, separated from the nations, this form was placed upon them, especially during the three pilgrimage festivals when all males ascended to the Beis Hamikdash. The Mishkan and Beis Hamikdash served as protective walls, separating Bnei Yisrael from the nations, allowing them to connect to the form of Yaakov. This is what Yaakov hinted at when he said, “Gather and I will tell you the end of days.” Yosef had a unique power that protected him from the negative eye (ayin hara). As our sages explained, his blessing, “They will multiply like the fish in the sea,” signifies protection from ayin hara. Yosef could attain high levels of holiness even among the wicked and prepared the place for Bnei Yisrael in Mitzrayim. Yaakov was concerned about descending to Mitzrayim, fearing the negative eye of the wicked. Hashem assured him that “Yosef will place his hand on your eyes,” meaning Yosef would provide protection even in dark places. This is the essence of פורת עלי עין, signifying two types of service: the tribes created impenetrable walls, while Yosef blinded the eyes of the wicked, preventing them from obstructing the light of the tzadikim. On Shabbos, we experience a partial fulfillment of Yosef’s blessings, as Hashem spreads the Sukkah of Shalom upon us, giving us the “eye of Yaakov” and the extra neshama, reflecting a unique light and protection.
תרמ"ו
5646
ב"ה
With G-d's Blessing
בפסוק האספו ואגידה לכם כו' יקרא אתכם באחרית הימים. דרשו חז"ל כי פרשה זו הכנה על הגלות ולכן אמרו שביקש לגלות הקץ. כי הנה השבטים המה העמודים אשר כל בנ"י נשען עליהם בגלות. כי הג' אבות הם למעלה מעלמא דפירודא. והשבטים המה הולכים עד אחרית הימים. ומכלל שאמר האספו הקבצו. משמע שהמה בעלמא דפירודא כענין שנא' עם אחד מפוזר ומפורד בה"ע. פי' שבנ"י המה מבררין האחדות גם בעלמא דפירודא. ולכן איתא במדרשות כי הד' דגלים המה מוכנים לעקור הד' מלכיות. ואיתא במד' בראשית ומשם יפרד כו' שם הא' פישון כו' דורש על המלכיות ע"ש. וכי יעלה עה"ד כי הראשים אשר מתפרדין מגן עדן הם הד' מלכיות. רק הנהרות המושכין מג"ע עד עלמא דפירודא שהם הם הדגלים כענין שנא' כד' רוחות השמים פרשתי אתכם. והמה עומדין במקום שליטת המלכיות כענין שנאמר יצב גבולות עמים למספר בנ"י. והם הי"ב שבטים. והאבות הם בג"ע לעולם. והשבטים המה עולים ויורדים להעלות התחתונים. ולכן רמז אשר יקרא אתכם. וקשה אי הכוונה על זרעם אחריהם הול"ל אותנו. כי גם הוא אבינו. אך הרמז שהשבטים הולכים עם בנ"י עד סוף כל הדורות כנ"ל. ועל זכות השבטים מבקשין ברוגז אהבה תזכור שהמה אוהבי הקב"ה כדכ' ודגלו עלי אהבה. והם הי"ב שבטים ויוסף המאחד אותם כי אהבה גי' אחד. וכאשר הי' חוקקין שמות השבטים על לב אהרן לזכרון לפני הש"י. [ויתכן לומר כי האבות נק' רעים דלא מתפרשין והשבטים דודים]. ובאמת האבות והשבטים המה כלים אשר הכין השי"ת לקיום העולמות. ובפרט בנ"י הבוחרים בדרכיהם צריכין להתחזק בזכות השרשים כדכתי' הבו לה' בני אלים. ובענין המלכיות נראה דכ' מלכותך מלכות כל עולמים והכל לכבודו ברא. ובאמת לבנ"י בעצם הנהגת הבורא ית' עמהם בבחי' אב ע"י התורה והדעת שבנ"י מבינים כי לה' הארץ ומלואה והיא בחי' אבות. אך בחי' המלכות היא לברר ביד חזקה להלחם עם המורדים במלכות שמים. וזה יתקיים לעתיד וע"ז נשתלחו בנ"י בעלמא דפרודא לברר ולהעיד על עול מלכות שמים. וזהו בחי' הי"ב שבטים והדגלים ללחום מלחמות ה' כדאי' י"ב מנהיגים במלחמה. ובנ"י לבסוף יתקנו הכל בבחי' בן ובבחי' עבד. והם ב' העבודות שצריכין לעבוד אותו ית' והוא בחי' האבות והשבטים כמ"ש:
Before Yaakov’s death, he gathered his children and said, “Gather together… and I will tell you what will happen at the end of days” (Bereishis 49:1). Our sages explain that Yaakov was preparing them for the upcoming exiles and wanted to reveal the end of days. The 12 tribes are the pillars on which Bnei Yisrael relies during exile, while the three forefathers (Avraham, Yitzchak, and Yaakov) are above this “world of separation.” The tribes, however, continue until the end of days. Yaakov’s command to “Gather together and unite” implies they exist in this world of separation, similar to Haman’s criticism that Bnei Yisrael are “separated and spread out among the nations” (Esther 3:8). This separation is about revealing Hashem’s oneness in a world that appears divided.
The Midrash explains that the four flags of the tribes correspond to uprooting the four exiles. The four rivers flowing from Gan Eden represent the four kingdoms of exile, not as wicked entities but as channels extending from Gan Eden to the world of separation. The 12 tribes are the borders for the nations, with the forefathers in Gan Eden forever and the tribes ascending and descending to uplift the lower realms. This is hinted at when Yaakov said “What will happen to you in the end of days,” indicating that the tribes will endure till the end of generations. It is with the merit of these tribes that we plead “In anger, remember the love,” referring to the love the tribes have for Hashem. This love is symbolized by the names of the tribes inscribed on Aharon’s breastplate as a remembrance before Hashem.
The forefathers and the tribes are vessels prepared by Hashem to sustain the world's existence. Bnei Yisrael, following the path of the forefathers, must strengthen themselves in the merit of their roots, as stated in Tehillim 29:1, “Give praise to Hashem, the sons of the mighty.” The relationship between Hashem and Bnei Yisrael is both as a Father and a King. Through the Torah, Bnei Yisrael comprehend Hashem’s ownership of the world, reflecting the forefathers' understanding. The concept of Hashem’s Kingdom is to fight those who rebel against His rule, which will be fully revealed in the future. Bnei Yisrael are sent into a world of separation to testify to the Yoke of Heaven’s Kingdom. The 12 tribes and their flags symbolize fighting Hashem’s battles, with Bnei Yisrael ultimately repairing everything as both a “son” and a “servant,” embodying the missions of the forefathers and the tribes.
בפסוק בן פורת יוסף כו' עלי עין בנות צעדה עלי שור. אמו"ז ז"ל פי' ע"פ הגמ' יוסף שקידש העין זכה שיאכלו קדשים במשכן שילה בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה וזה בנות צעדה השבטים עלי שור. ויוסף עלי עין. ועתה נבאר לפי דרכנו פורת עלי עין. דכ' ויוסף ישית ידו על עיניך. כי הנה צורתו של יעקב אבינו חקוקה תחת כסה"כ והיא הצורה אשר הקב"ה ברא בעולם. וע"ז כ' וירא כו' את כל א"ע והנה טוב מאוד. וצורה זו שנק' עין יעקב בוודאי היא לעולם בכללות בנ"י כענין שנאמר כל רואיהם יכירום כו'. אך אין העולם כדאי להתגלות זה העין בתוך הרשעים. וכשהי' בנ"י מתאספין ביחד בבהמ"ק ונבדלו מן האומות חל עליהם צורה זו וזה עליות ג' רגלים יראה כל זכורך. ואלה הבנינים במשכן ובבהמ"ק הי' חומות שהעמידו בנ"י להיות הבדל ביניהם. ואז כשנבדלין ומתאספין יש להם אחיזה עד צורתו של יעקב. וז"ש האספו ואגידה כו' והוא אמת לעולם כשיכולין להתאסף כראוי כמ"ש במ"א מזה. אכן כוחו של יוסף הצדיק הי' שאין עה"ר שולטת בו כמ"ש חז"ל בפ' וידגו לרוב. ולכן יכול לקבל הארת הקדושה גם כשהוא תוך הרשעים. ולכן הי' הוא המכין מקום במצרים עבור בנ"י. ויעקב אע"ה ירא לירד למצרים שלא ישלוט עין רעה באותו הצורה ואמר לו הקב"ה ויוסף ישית ידו כו'. וז"ש פורת עלי עין. והם ב' מיני עבודות. השבטים הכינו עצות להיות חומות מפסיקין. ויוסף הכין מקום לסמות עיניהם של הרשעים שלח יוכלו להסתכל ולמנוע האור מן הצדיקים. ובשבת מתקיים מעין ברכת יוסף שהקב"ה פורס סוכת שלום עלינו. ולכן אמרו חז"ל אין דומה מאור פניו של אדם בש"ק לחול. ע"י שיש שמירה ממילא חל על בנ"י בחי' עין יעקב כנ"ל. והיא הנשמה יתירה בש"ק כנ"ל:
Yaakov blesses Yosef (Bereishis 49:22): “Yosef is a graceful son, whose eyes overcome the wall. The girls stepped over the walls.” The Chidushei Harim explained, based on the Gemara (Zevachim 118b), that since Yosef sanctified his eyes by not looking at forbidden things, he merited the privilege for Bnei Yisrael to eat sanctified food within eyesight in Shilo, whereas in Yerushalayim, it had to be within the walls. This is the meaning of “the girls stepped on the walls” (referring to the other tribes) while “Yosef was above the walls.”
The phrase פורת עלי עין (“a wild ass by the water”) can be understood as Hashem telling Yaakov that Yosef will protect him. Yaakov's form is engraved below Hashem’s holy throne, symbolizing the divine form in the world. This form, known as the “eye of Yaakov,” is always present within Bnei Yisrael, as it states, “All that see them will recognize them.” However, the world is not ready for this revelation among the wicked. When Bnei Yisrael gathered at the Beis Hamikdash, separated from the nations, this form was placed upon them, especially during the three pilgrimage festivals when all males ascended to the Beis Hamikdash. The Mishkan and Beis Hamikdash served as protective walls, separating Bnei Yisrael from the nations, allowing them to connect to the form of Yaakov. This is what Yaakov hinted at when he said, “Gather and I will tell you the end of days.”
Yosef had a unique power that protected him from the negative eye (ayin hara). As our sages explained, his blessing, “They will multiply like the fish in the sea,” signifies protection from ayin hara. Yosef could attain high levels of holiness even among the wicked and prepared the place for Bnei Yisrael in Mitzrayim. Yaakov was concerned about descending to Mitzrayim, fearing the negative eye of the wicked. Hashem assured him that “Yosef will place his hand on your eyes,” meaning Yosef would provide protection even in dark places. This is the essence of פורת עלי עין, signifying two types of service: the tribes created impenetrable walls, while Yosef blinded the eyes of the wicked, preventing them from obstructing the light of the tzadikim. On Shabbos, we experience a partial fulfillment of Yosef’s blessings, as Hashem spreads the Sukkah of Shalom upon us, giving us the “eye of Yaakov” and the extra neshama, reflecting a unique light and protection.