בענין מחלוקת השבטים עם יוסף נתקיים בהם המשנה מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. כי בודאי הי' המחלוקת עפ"י דרכים מיוחדים שהי' לכל אחד מהם בעבודת הבורא ית' כי יעקב אע"ה הוא עצם התורה. והתפשטות שלו הי' בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. לכן לכל אחד הי' דרך מיוחד. ומצינו שהתורה נק' אש דכ' כה דברי כאש. ומצינו שנקראת מים דכ' כל צמא לכו למים. ויוסף הצדיק הי' בחי' אש כדכתיב בית יוסף להבה והוא בחי' התלהבות כענין ויגבה לבו בדרכי ה'. ויהודה הוא בחי' מים שהוא הכנעה ותפלה לשפוך לב כמים כדאיתא בגמ' מה המים יורדין למקום נמוך. ובאמת בכלל ישראל צריך להיות כל הכוחות האלו. והשלימות בא ע"י כל המדות כאשר ברא השי"ת כן האדם להיות בו מדות משונות זו מזו. בודאי כולם שוים לטובה. וצריכין להתנהג בשמחה ובהכנעה ובהתחזקות להתנהג פעם בזה ופעם בזה עד שבאין לשלימות האמיתי. ובאדם פרטי ג"כ כן הוא. אם המחלוקת בלבו בהתחלקות של המדות לשם שמים. נעשה התיקון בצירוף כל המדות וסופן להתקיים. ומצינו גם במלאכים כתיב עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל של אש והקב"ה עושה שלום. כמו כן היו השבטים למטה. ושוב מצאתי במדרש תנחומא בפ' זו כן יוסף שור ויהודה ארי כו'. והוא כנ"ל כי ארי' לימינא ושור לשמאלא בחי' הגבורות שנק' אש:
The argument between the brothers and Yosef exemplifies the Mishnah (Avot 5:17): "An argument for the sake of Heaven will endure." This dispute arose from each brother's unique approach to serving Hashem. Yaakov represents the essence of Torah, which is expounded through thirteen attributes. Therefore, each brother had a distinct spiritual path. The Torah is described as both fire (Yirmiya 23:29) and water (Yesaya 55:1). Yosef, symbolizing fire, embodies enthusiasm in divine service, while Yehuda, symbolizing water, represents humility and prayer. In Klal Yisrael, all these different energies are necessary, and true perfection comes from the harmony of these traits. Hashem created each trait purposefully, and they are all equally good. We must embrace each trait with joy, humility, and strength, adapting as needed until reaching true completion. On an individual level, a person's internal conflicts in serving Hashem, if for the sake of Heaven, will ultimately lead to enduring spiritual growth. The concept of complementary forces is also seen among heavenly angels, as stated, "He who makes peace on High..." Michael, the angel of water, and Gavriel, the angel of fire, coexist in harmony. Similarly, the Midrash Tanchuma (Vayigash 3) compares Yosef to an ox and Yehuda to a lion, reflecting the balance of gevura (strength) symbolized by fire.
4
במדרש גם עלה צדיקים כמותך על מנת ויוסף ישית ידו. שמעתי מפי מו"ז ז"ל כי בכל מקום צרה וגלות שיש שם בחי' יוסף הצדיק ושמירת ברית קודש. אז מתקיים אנכי ארד עמך ואעלך כו'. וזה ע"מ ויוסף ישית ידו כו'. ולבאר ענין מדת יוסף היא להמשיך התקשרות וחיות חדש מן השורש שהרי מצות המילה הוא לשנות הטבע. והוא לרמוז כי האדם צריך למשוך חיות מלמעלה שלא לטבוע תוך הטבע. וכן כל ענין אבר הזה שחתם הקב"ה בו הברית. להיות כי גם בעוה"ז אי אפשר להוליד תולדות עד שמעורר האדם חיות ע"י זה האבר. והכל עדות על זה כי משינוי טבע בא התחדשות ותולדות. וכן הוא בפנימיות עבודת האדם. שכפי מה שאינו מניח עצמו תוך הטבע והרגילות. ומוצא לו תוספות התלהבות וחיות ע"י יגיעה בתורה ומצות. עי"ז מתקשר בשורש שלו. וזהו ענין יוסף הצדיק ונק' ברית שע"י התאספות כל הרצון להתקשר בשורש נמשך חיות חדש. ומעין זה בש"ק שבא נשמה יתירה לאדם שהוא תוספות הארה מלמעלה והוא בחי' יוסף. ובפסוק ואת יהודה שלח כו' להורות כו' דרשו חז"ל לקבוע בית תלמוד להורות משם הוראות כו'. והענין יש לבאר כי יוסף ויהודה הם ב' הכנות שהי' צריך קודם ירידת יעקב ובניו למצרים. והם העצות והכנות להגלות ולהגאולה של מצרים. והם ב' הבריתות ברית הלשון וברית המעור שעליהם נרמז גן נעול אחותי כלה גל נעול. בחי' הפנימיות וסוד הנסתר הוא ברית המעור ונק' גן נעול. שבזכותו של יוסף נשמרו מעריות במצרים ואחת היתה ופרסמה הכתוב ובזכות זה יצאו. ובחי' יהודה הוא ברית הלשון והוא ההתגלות שיש בכח פיהם של ישראל לגלות ולברר כבוד מלכותו ית' בעולם וזהו נרמז בגל נעול. לכן ירידת יוסף במצרים הי' בהסתר. ובחי' יהודה הי' בהתגלות שמשם תצא הוראה. והוא הדרך שיכולים הרבים ליהנות ממנו. אבל בחי' יוסף לא יש שייכות רק ליחידים ונק' נזיר אחיו. ומצינו שיעקב אע"ה מסר הסודות ליוסף כמ"ש חז"ל בפי' בן זקונים כו'. אבל ליהודה שלח להיות הוא הדולה ומשקה מתורתו לרבים. וב' אלו הם גם בחי' משיח בן יוסף ואח"כ העיקר הגאולה ע"י בן דוד. [וכתיב אפרים לא יקנא עוד כו'.] שבחי' יוסף הוא גבוה ביותר אבל הוא בהסתר ובחי' יהודה בהתגלות:
The midrash states that Hashem promised Yaakov redemption for Bnei Yisrael on the condition that Yosef is in charge. The Chidushei Harim explained that where there is the element of Yosef and the guarding of the brit (covenant), Hashem’s promise to redeem is fulfilled. This symbolizes drawing down new life energy from the source, as seen in the mitzvah of brit milah, which changes a person’s natural form. This duty prevents us from drowning in nature and encourages us to draw new life force constantly. On a deeper level, the organ involved in brit milah represents awakening life force, emphasizing that continuity and renewal come from changing nature. Avoiding routine and finding new enthusiasm in Torah and mitzvot connects one to their source. This is the essence of Yosef the tzadik, symbolizing gathering desires and connecting them to the source, thus bringing down new life force. Shabbos, with its additional neshama, represents this concept of new light from above, akin to Yosef. Yehuda was sent ahead to establish a Torah teaching house in Mitzrayim, reflecting two preparations needed before Yaakov and his children could come to Mitzrayim: the covenants of the tongue and the skin. Yosef's covenant, symbolized by a locked garden, protected Bnei Yisrael from illicit relations in Mitzrayim, leading to their redemption. Yehuda's covenant, symbolizing the tongue, reveals Hashem’s glory to the world. Yosef's descent to Mitzrayim was hidden, while Yehuda’s role was public, teaching the masses. These roles parallel the redemptions of Mashiach Ben Yosef and Mashiach Ben David, with Yosef’s level being higher but hidden.
תרמ"ה
5645
ב"ה
With G-d's Blessing
בענין מחלוקת השבטים עם יוסף נתקיים בהם המשנה מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. כי בודאי הי' המחלוקת עפ"י דרכים מיוחדים שהי' לכל אחד מהם בעבודת הבורא ית' כי יעקב אע"ה הוא עצם התורה. והתפשטות שלו הי' בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. לכן לכל אחד הי' דרך מיוחד. ומצינו שהתורה נק' אש דכ' כה דברי כאש. ומצינו שנקראת מים דכ' כל צמא לכו למים. ויוסף הצדיק הי' בחי' אש כדכתיב בית יוסף להבה והוא בחי' התלהבות כענין ויגבה לבו בדרכי ה'. ויהודה הוא בחי' מים שהוא הכנעה ותפלה לשפוך לב כמים כדאיתא בגמ' מה המים יורדין למקום נמוך. ובאמת בכלל ישראל צריך להיות כל הכוחות האלו. והשלימות בא ע"י כל המדות כאשר ברא השי"ת כן האדם להיות בו מדות משונות זו מזו. בודאי כולם שוים לטובה. וצריכין להתנהג בשמחה ובהכנעה ובהתחזקות להתנהג פעם בזה ופעם בזה עד שבאין לשלימות האמיתי. ובאדם פרטי ג"כ כן הוא. אם המחלוקת בלבו בהתחלקות של המדות לשם שמים. נעשה התיקון בצירוף כל המדות וסופן להתקיים. ומצינו גם במלאכים כתיב עושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים וגבריאל של אש והקב"ה עושה שלום. כמו כן היו השבטים למטה. ושוב מצאתי במדרש תנחומא בפ' זו כן יוסף שור ויהודה ארי כו'. והוא כנ"ל כי ארי' לימינא ושור לשמאלא בחי' הגבורות שנק' אש:
The argument between the brothers and Yosef exemplifies the Mishnah (Avot 5:17): "An argument for the sake of Heaven will endure." This dispute arose from each brother's unique approach to serving Hashem. Yaakov represents the essence of Torah, which is expounded through thirteen attributes. Therefore, each brother had a distinct spiritual path. The Torah is described as both fire (Yirmiya 23:29) and water (Yesaya 55:1). Yosef, symbolizing fire, embodies enthusiasm in divine service, while Yehuda, symbolizing water, represents humility and prayer.
In Klal Yisrael, all these different energies are necessary, and true perfection comes from the harmony of these traits. Hashem created each trait purposefully, and they are all equally good. We must embrace each trait with joy, humility, and strength, adapting as needed until reaching true completion. On an individual level, a person's internal conflicts in serving Hashem, if for the sake of Heaven, will ultimately lead to enduring spiritual growth.
The concept of complementary forces is also seen among heavenly angels, as stated, "He who makes peace on High..." Michael, the angel of water, and Gavriel, the angel of fire, coexist in harmony. Similarly, the Midrash Tanchuma (Vayigash 3) compares Yosef to an ox and Yehuda to a lion, reflecting the balance of gevura (strength) symbolized by fire.
במדרש גם עלה צדיקים כמותך על מנת ויוסף ישית ידו. שמעתי מפי מו"ז ז"ל כי בכל מקום צרה וגלות שיש שם בחי' יוסף הצדיק ושמירת ברית קודש. אז מתקיים אנכי ארד עמך ואעלך כו'. וזה ע"מ ויוסף ישית ידו כו'. ולבאר ענין מדת יוסף היא להמשיך התקשרות וחיות חדש מן השורש שהרי מצות המילה הוא לשנות הטבע. והוא לרמוז כי האדם צריך למשוך חיות מלמעלה שלא לטבוע תוך הטבע. וכן כל ענין אבר הזה שחתם הקב"ה בו הברית. להיות כי גם בעוה"ז אי אפשר להוליד תולדות עד שמעורר האדם חיות ע"י זה האבר. והכל עדות על זה כי משינוי טבע בא התחדשות ותולדות. וכן הוא בפנימיות עבודת האדם. שכפי מה שאינו מניח עצמו תוך הטבע והרגילות. ומוצא לו תוספות התלהבות וחיות ע"י יגיעה בתורה ומצות. עי"ז מתקשר בשורש שלו. וזהו ענין יוסף הצדיק ונק' ברית שע"י התאספות כל הרצון להתקשר בשורש נמשך חיות חדש. ומעין זה בש"ק שבא נשמה יתירה לאדם שהוא תוספות הארה מלמעלה והוא בחי' יוסף. ובפסוק ואת יהודה שלח כו' להורות כו' דרשו חז"ל לקבוע בית תלמוד להורות משם הוראות כו'. והענין יש לבאר כי יוסף ויהודה הם ב' הכנות שהי' צריך קודם ירידת יעקב ובניו למצרים. והם העצות והכנות להגלות ולהגאולה של מצרים. והם ב' הבריתות ברית הלשון וברית המעור שעליהם נרמז גן נעול אחותי כלה גל נעול. בחי' הפנימיות וסוד הנסתר הוא ברית המעור ונק' גן נעול. שבזכותו של יוסף נשמרו מעריות במצרים ואחת היתה ופרסמה הכתוב ובזכות זה יצאו. ובחי' יהודה הוא ברית הלשון והוא ההתגלות שיש בכח פיהם של ישראל לגלות ולברר כבוד מלכותו ית' בעולם וזהו נרמז בגל נעול. לכן ירידת יוסף במצרים הי' בהסתר. ובחי' יהודה הי' בהתגלות שמשם תצא הוראה. והוא הדרך שיכולים הרבים ליהנות ממנו. אבל בחי' יוסף לא יש שייכות רק ליחידים ונק' נזיר אחיו. ומצינו שיעקב אע"ה מסר הסודות ליוסף כמ"ש חז"ל בפי' בן זקונים כו'. אבל ליהודה שלח להיות הוא הדולה ומשקה מתורתו לרבים. וב' אלו הם גם בחי' משיח בן יוסף ואח"כ העיקר הגאולה ע"י בן דוד. [וכתיב אפרים לא יקנא עוד כו'.] שבחי' יוסף הוא גבוה ביותר אבל הוא בהסתר ובחי' יהודה בהתגלות:
The midrash states that Hashem promised Yaakov redemption for Bnei Yisrael on the condition that Yosef is in charge. The Chidushei Harim explained that where there is the element of Yosef and the guarding of the brit (covenant), Hashem’s promise to redeem is fulfilled. This symbolizes drawing down new life energy from the source, as seen in the mitzvah of brit milah, which changes a person’s natural form. This duty prevents us from drowning in nature and encourages us to draw new life force constantly.
On a deeper level, the organ involved in brit milah represents awakening life force, emphasizing that continuity and renewal come from changing nature. Avoiding routine and finding new enthusiasm in Torah and mitzvot connects one to their source. This is the essence of Yosef the tzadik, symbolizing gathering desires and connecting them to the source, thus bringing down new life force. Shabbos, with its additional neshama, represents this concept of new light from above, akin to Yosef.
Yehuda was sent ahead to establish a Torah teaching house in Mitzrayim, reflecting two preparations needed before Yaakov and his children could come to Mitzrayim: the covenants of the tongue and the skin. Yosef's covenant, symbolized by a locked garden, protected Bnei Yisrael from illicit relations in Mitzrayim, leading to their redemption. Yehuda's covenant, symbolizing the tongue, reveals Hashem’s glory to the world. Yosef's descent to Mitzrayim was hidden, while Yehuda’s role was public, teaching the masses. These roles parallel the redemptions of Mashiach Ben Yosef and Mashiach Ben David, with Yosef’s level being higher but hidden.