תמים הי' בדורותיו בזוה"ק נח נח שמואל שמואל כו' כי יש לכל צדיק ב' כוחות בעולם העליון ובעוה"ז כו' ע"ש וזה פי' עיקר תולדותיהן של צדיקים מצות ומעש"ט להוציא כח נשמתן אל הפועל כמאמר אשר תמצא כו' לעשות בכחך עשה. והאדם צריך לתקן מעשיו עד שיחבר ב' אלו הדירות שיש לו בעוה"ז ובעוה"ב כמאמר התקן עצמך בפרוזדור כדי כו' וזהו תמים בדורותיו. וכן מ"ש לעשות השבת לדורותם ברית ע' ג"כ הפי' כנ"ל כי בשבת יש עלי' לכל הבריאה ולכן יש התקשרות לב' הדירות אלו. וכ' שער החצר וכו' ביום השבת יפתח חצר הוא מלשון חצי צורה דכ' אתה יצרת עולמך מקדם פי' שכל הבריאה בכלל ובפרט נצטיירה לפניו יתברך קודם שקיבלה צורה הגשמיות כדאיתא בזוה"ק. וכשמתחברים ב' הציורים הוא צורה שלימה והוא בש"ק שנפתח החצר הפנימית כנ"ל:
"Noach was perfect in his generation" (Bereishis 6:9). The Zohar explains that tzadikim have their names mentioned twice, like "Noach Noach" and "Shmuel Shmuel," because they have two aspects: one in the world above and one in this world. This highlights that the primary descendants of the righteous are their mitzvot and good deeds, bringing the potential of their souls into reality, as stated in Koheles 9:10, "Whatever your hand finds to do, do it with all your might." A person's mission is to perfect their deeds to connect the physical and spiritual realms, as taught in Avos 4:16, "Prepare yourself in the entrance hall so that you can enter the banquet hall." This is the meaning of Noach being "perfect in his generation." Similarly, "To do the Shabbos as an eternal covenant" reflects this concept, as Shabbos elevates all creation, linking the physical and spiritual worlds. The courtyard gate (חצר) is shut during the six days but opened on Shabbos, symbolizing the connection between the two realms. The term "courtyard" relates to "half a form" (חצי צורה), indicating that creation was envisioned by Hashem before taking physical form. When the two forms connect, they create a complete form, which occurs on Shabbos when the inner gate is opened, uniting the physical and spiritual worlds.
4
לא נחתם גז"ד אלא על הגזל ובפסוק נראה כי עיקר החטא הי' גילוי עריות ונראה כי ודאי כן הוא. רק כי לא הי' עולה קטרוג החטא כ"כ לולי חטא הגזל דכ' ותמלא הא' חמס וירא אלהים א"ה והנה נשחתה. ואף כי הכל גלוי וידוע לפניו ב"ה מ"מ אם אין כל בעלי המשפט מסכימים אין השחתה כמאמר אם יש מלאך מליץ א' מני אלף כו' וע"י שהיו רעים לבריות בגזל עי"ז הסכימו הכל לכף חוב ועי"ז נחתם גז"ד שעלה כל החטא לפני אלהים כנ"ל:
Rashi (Bereishis 6:13) states that the final verdict to destroy the generation was due to their theft, while the pasuk suggests their primary sin was forbidden relationships. The answer is that the sin of forbidden relationships alone wouldn't have sealed their fate without the additional sin of thievery. The pasuk indicates this by stating, “The land was filled with thievery, and then Hashem saw the land was corrupt.” Although Hashem knows all, the final destruction requires unanimous agreement among the accusers, as suggested in Iyov 33:23, “If there is one advocate among a thousand...” The generation's wickedness in thievery led to universal agreement on their guilt, sealing their verdict since their sins were fully exposed before Hashem.
5
בפסוק זכור ימות עולם כו' בהפרידו בנ"א יצב ג"ע למספב"י פי' שצריכין לזכור חסד השי"ת שכל זה הי' לטובת בנ"י כי למה נתן השי"ת לדור הפלגה מקודם שיהיו שפה אחת ודברים אחדים שעי"ז נאמר לא יבצר מהם כו' כדאיתא בזוה"ק שכח לשון הקודש הי' מסייע להם ע"ש ולמה ניתן להם כח זה. רק הכל לטובת בנ"י שעי"ז נשאר כח אחדות הנ"ל לבנ"י דהנה כתיב כל הארץ שפה אחת. ומשמע שאינו מדבר רק ממין אישים רק כל הברואים הי' להם זה האחדות וזהו ענין לשון הקודש שכל הבריאה מתקשרת בזה הלשון וכח זה לא הי' באפשרי לתת לאומה אחת והי' צריך מקודם להיות זה הכח בכלל כל הארץ ואח"כ ע"י שחטאו ניטל מהרשעים כח זה האחדות וניתן לבנ"י בזכותם וזה החסד הגדול שצריכין לזכור תמיד וגם יש לנו לבטוח בזה מאחר שכוונתינו לטובה בוודאי לא יבצר כו' כי כח האחדות ולה"ק מסייעינו כנ"ל:
תרל"ו
5636
ב"ה פ' נח
With G-d's Blessing Parshat Noach
תמים הי' בדורותיו בזוה"ק נח נח שמואל שמואל כו' כי יש לכל צדיק ב' כוחות בעולם העליון ובעוה"ז כו' ע"ש וזה פי' עיקר תולדותיהן של צדיקים מצות ומעש"ט להוציא כח נשמתן אל הפועל כמאמר אשר תמצא כו' לעשות בכחך עשה. והאדם צריך לתקן מעשיו עד שיחבר ב' אלו הדירות שיש לו בעוה"ז ובעוה"ב כמאמר התקן עצמך בפרוזדור כדי כו' וזהו תמים בדורותיו. וכן מ"ש לעשות השבת לדורותם ברית ע' ג"כ הפי' כנ"ל כי בשבת יש עלי' לכל הבריאה ולכן יש התקשרות לב' הדירות אלו. וכ' שער החצר וכו' ביום השבת יפתח חצר הוא מלשון חצי צורה דכ' אתה יצרת עולמך מקדם פי' שכל הבריאה בכלל ובפרט נצטיירה לפניו יתברך קודם שקיבלה צורה הגשמיות כדאיתא בזוה"ק. וכשמתחברים ב' הציורים הוא צורה שלימה והוא בש"ק שנפתח החצר הפנימית כנ"ל:
"Noach was perfect in his generation" (Bereishis 6:9). The Zohar explains that tzadikim have their names mentioned twice, like "Noach Noach" and "Shmuel Shmuel," because they have two aspects: one in the world above and one in this world. This highlights that the primary descendants of the righteous are their mitzvot and good deeds, bringing the potential of their souls into reality, as stated in Koheles 9:10, "Whatever your hand finds to do, do it with all your might."
A person's mission is to perfect their deeds to connect the physical and spiritual realms, as taught in Avos 4:16, "Prepare yourself in the entrance hall so that you can enter the banquet hall." This is the meaning of Noach being "perfect in his generation." Similarly, "To do the Shabbos as an eternal covenant" reflects this concept, as Shabbos elevates all creation, linking the physical and spiritual worlds.
The courtyard gate (חצר) is shut during the six days but opened on Shabbos, symbolizing the connection between the two realms. The term "courtyard" relates to "half a form" (חצי צורה), indicating that creation was envisioned by Hashem before taking physical form. When the two forms connect, they create a complete form, which occurs on Shabbos when the inner gate is opened, uniting the physical and spiritual worlds.
לא נחתם גז"ד אלא על הגזל ובפסוק נראה כי עיקר החטא הי' גילוי עריות ונראה כי ודאי כן הוא. רק כי לא הי' עולה קטרוג החטא כ"כ לולי חטא הגזל דכ' ותמלא הא' חמס וירא אלהים א"ה והנה נשחתה. ואף כי הכל גלוי וידוע לפניו ב"ה מ"מ אם אין כל בעלי המשפט מסכימים אין השחתה כמאמר אם יש מלאך מליץ א' מני אלף כו' וע"י שהיו רעים לבריות בגזל עי"ז הסכימו הכל לכף חוב ועי"ז נחתם גז"ד שעלה כל החטא לפני אלהים כנ"ל:
Rashi (Bereishis 6:13) states that the final verdict to destroy the generation was due to their theft, while the pasuk suggests their primary sin was forbidden relationships. The answer is that the sin of forbidden relationships alone wouldn't have sealed their fate without the additional sin of thievery. The pasuk indicates this by stating, “The land was filled with thievery, and then Hashem saw the land was corrupt.”
Although Hashem knows all, the final destruction requires unanimous agreement among the accusers, as suggested in Iyov 33:23, “If there is one advocate among a thousand...” The generation's wickedness in thievery led to universal agreement on their guilt, sealing their verdict since their sins were fully exposed before Hashem.
בפסוק זכור ימות עולם כו' בהפרידו בנ"א יצב ג"ע למספב"י פי' שצריכין לזכור חסד השי"ת שכל זה הי' לטובת בנ"י כי למה נתן השי"ת לדור הפלגה מקודם שיהיו שפה אחת ודברים אחדים שעי"ז נאמר לא יבצר מהם כו' כדאיתא בזוה"ק שכח לשון הקודש הי' מסייע להם ע"ש ולמה ניתן להם כח זה. רק הכל לטובת בנ"י שעי"ז נשאר כח אחדות הנ"ל לבנ"י דהנה כתיב כל הארץ שפה אחת. ומשמע שאינו מדבר רק ממין אישים רק כל הברואים הי' להם זה האחדות וזהו ענין לשון הקודש שכל הבריאה מתקשרת בזה הלשון וכח זה לא הי' באפשרי לתת לאומה אחת והי' צריך מקודם להיות זה הכח בכלל כל הארץ ואח"כ ע"י שחטאו ניטל מהרשעים כח זה האחדות וניתן לבנ"י בזכותם וזה החסד הגדול שצריכין לזכור תמיד וגם יש לנו לבטוח בזה מאחר שכוונתינו לטובה בוודאי לא יבצר כו' כי כח האחדות ולה"ק מסייעינו כנ"ל: