(ליל א) מצות נר חנוכה קצת נחמה בגלות שהיא זכר למנורת המקדש כי היא מצוה בדבר שהי' אז עבודה ולא יש מצוה כזו והיא ממילא רמז לעבודת המקדש וכ"כ הנרות הללו קודש הם. ורמב"ן ז"ל כתב פי' המדרש בהעלותך שלך לעולם קיימת קאי על נרות חנוכה והיינו שאהרן פעל להיות רמז למצות המנורה גם בגלות בנר חנוכה וזה לעולם אף תוך ההעלם וההסתר יהי' הארה מנרות המנורה כנ"ל:
4
(ליל ב) בספר קדושת לוי פי' בזמן הזה שהנס מתחדש בכל שנה ע"ש. והיינו שנס הקבוע בזמן נקבע הארת הקדושה תוך הזמן לדורות אף כי כל נס הוא למעלה מהזמן מ"מ שורש הזמן והטבע דבוק בלמעלה. וצריך האדם להאמין שאין שינוי וז"ש בימים ההם בזמן הזה שהכל זמן אחד הוא רק שעתה נסתר בהטבע ואז הי' מתעלה לשורשו כנ"ל. ובאמת נס שנשאר דבוק בזמן והטבע הוא פלא יותר ואפשר לכך נשאר פך אחד אף כי הי' יכול להיות דולק בנס בלי שמן רק שיהי' שייכות הנס תוך הטבע כנ"ל להיות נשאר לעולם. וע"י הנרות יכולין למצוא הארה הגנוזה בימים אלו שזה ענין המצות להאיר למצוא על ידן אור הגנוז בעוה"ז ומצות נר חנוכה שמיוחד לימים אלו הוא ע"י שיש אורות מיוחדים בימים אלו שצריכין חיפוש בנרות כנ"ל. וכן אמר מו"ז ז"ל ע"פ זכר עשה לנפלאותיו שבסיבת המצות נעשה זכר להתעורר הנפלאות שהיו בימים האלו כנ"ל:
(Second night) In the sefer Kedushat Levi it is explained that "at this time" means that the miracle renews itself in every year, see there. And this means that the miracle that is fixed in time fixes a clarification of holiness through the time, for the generations, even though every miracle happens beyond [the concept of] time, since in any instance the root of time and nature is connected to Above. And a person needs to believe that there is no change, and this is what we say "in those days in at this time", since every one unit of time is just a moment hidden in nature, and then it goes up to its root, as explained. And in truth, a miracle that is left connected in time and nature is a greater marvel, and maybe it was because of that that one cruse of oil was left over, even if it would be possible to have light through a miracle without oil, but this would mean that there was no pertinence of this miracle in nature, and for it remain forever [this is necessary]. And through the lights we can find the Hidden Light in these days, and this is the point of the mitzvot, to illuminate, to find through them the Hidden Light in this world. And the mitzvot of the lights of Chanukah, that are specific for these days, since the search is with the candles, as explained. And so my teacher, my elder, PBUH, said, regarding "a memory God made for God's wonders" (Ps. 111:4) that due to the mitzvot a memory was made, to arouse the wonders that happened on those days, as explained. ...
5
עשוים באמת וישר. נראה לפרש שקאי על האדם העושה המצוה שא"א לעשותם רק באמת. ר"ל מי שהוא אמת וישר באמצעות מדות אלו נעשים ואתי שפיר לשון עשוים כנ"ל:
"Made in truth and equity" (Ps. 111:8). It seems that we can understand that this verse applies to a person who does a mitzvah that can only be done in truth. Meaning, a person who is truth and equitable in those character traits are made [by them] and this is why the expression "made" is better.
6
(ליל ג) טמאו כל השמנים. אף שנשאר פך אחד. אם הי' נגנז בקרקע א"ש דלא הי' בהיכל. אכן נראה שזה באמת הנס אף שטמאו כל השמנים נשאר פך זה ואותו פך שהי' בנס נתעלה ויצא מן הגשם ולא היה ממשות של שמן וכן כל נס שיוצא מן הגשמיות וא"ש שהי' הנס בליל א' ג"כ שנודע שהי' למפרע נס בפך זה. ואדמו"ז ז"ל אמר שפך זה רמז שלעולם נשאר נקודה בישראל אשר הקב"ה מגין עליה שלא יש שם מגע נכרי וע"ז נאמר מגן אברהם. בחותמו של כ"ג רמז על אברהם אתה כהן כו' אדם הגדול כו' והוא ג"כ כנ"ל רק שנקודה זו צריכה חיפוש על ידי שאדם מאמין שיש בכל דבר נקודה גנוזה וחופש בכל כחו נמצאת לו וכ"כ בדקו ולא מצאו רק פך אחד מכלל שצריכה חיפוש. וזה עצמו נרות חנוכה שמאירין שנוכל למצוא נקודה הגנוזה כי כמו כן בגלות זה נמצא נקודה גנוזה שלא נטמאת כנ"ל. וכן בנפש כל איש ישראל יש נקודה נשמת אלוה ממעל. והמצות הם נרות שנוכל למצוא נקודה הנ"ל. וכ' נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. ובזמן זה שיש מצוה בנרות נפתחים כל דברים שנקראים נרות כי כן הם ענין המצות שכל דבר שיש לו אחיזה בהמצוה בשם או ברמז. יש לו עלי' ע"י המצוה וז"ש דרושים לכל חפציהם:
7
(ליל ו) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל. פי' הגמרא פתילות ושמנים שאין מדליקין בשבת מדליקין בחנוכה אשר אף הנפשות שאין להם עלי' בשבת יכולין לעלות בחנוכה ונפש נוטריקון נר פתילה שמן. ופתילות הפסולין שאור מסכסכת בהן. נדעך וקופץ כו'. והיינו שלא יוכל לקבל ההארה תוך עומק לבו כו'. והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם. ועל ידי הלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש. והוא עי"ז ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל. עי"ז החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות שהלל הוא שבח וצריכין להיות מקודם אצל האמת כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת. אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל. ואף המלוכלך בחטא. ע"י הודאה ווידוי דברים מתקרב כמ"ש מודים מכלל דפליגי. שאף מי שנפרש מהקדושה יוכל להתקרב ע"י הודאה. וגם הודאה על נס. ודאי הוא עי"ז שמבינים שאין ראוים לנס. כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה ועי"ז משיגין אח"כ עומק הנס להלל לפניו כנ"ל:
8
(ליל ז) מצות נר חנוכה בהפתח כמ"ש מזוזה מימין כו' שבכל מקום שיש פתיחת איזה דבר בלב האדם יש מיד יצ"ט ויצ"ר כמ"ש לפתח חטאת כו'. ונס דחנוכה שהי' תוך ההסתר והגלות מועיל לגרש יצה"ר כמ"ש רשעים ביד צדיקים כו'. ומדקדקין מה רבותא בשלמא רבים נגד מועטים א"ש כו'. אבל נראה כמ"ש הכובש יצרו שהי' ביד הקב"ה לגרש הרשעים. אבל מסרם ביד צדיקים כנ"ל. וזהו נ"ח בשמאל כנ"ל. וכן בזמן ר"ח טבת שימים אלו חלקו של עשו כמ"ש בזוה"ק. וחנוכה מקרב הימים להקדושה כי החודש נגרר אחר ר"ח. ובחנוכה יוכל כל אחד ליקח עצמו מחדש להקב"ה. וזהו חנוכה לשון חינוך שהרי אז טמאו הכל ואעפ"כ נטהרו בנס:
9
(ליל ח) מה שמקשין אמאי לא משגיחין בחנוכה ופורים לספיקא דיומא. נראה כי בכל יו"ט צריך להיות בגלות ב' ימים כמ"ש במק"א שאין לנו כח לקבל הארת היו"ט וצריכין יום ב' לקבל יום א'. ולזאת ימים הללו שנעשה הנס בגלות והם קרובין אלינו יותר מכל היו"ט דאורייתא לכן האור מאיר גם שנוכל אנחנו לקבל שנתברר ספק הגלות באלה הימים כנ"ל:
תרל"ג
ב"ה
(ליל א) מצות נר חנוכה קצת נחמה בגלות שהיא זכר למנורת המקדש כי היא מצוה בדבר שהי' אז עבודה ולא יש מצוה כזו והיא ממילא רמז לעבודת המקדש וכ"כ הנרות הללו קודש הם. ורמב"ן ז"ל כתב פי' המדרש בהעלותך שלך לעולם קיימת קאי על נרות חנוכה והיינו שאהרן פעל להיות רמז למצות המנורה גם בגלות בנר חנוכה וזה לעולם אף תוך ההעלם וההסתר יהי' הארה מנרות המנורה כנ"ל:
(ליל ב) בספר קדושת לוי פי' בזמן הזה שהנס מתחדש בכל שנה ע"ש. והיינו שנס הקבוע בזמן נקבע הארת הקדושה תוך הזמן לדורות אף כי כל נס הוא למעלה מהזמן מ"מ שורש הזמן והטבע דבוק בלמעלה. וצריך האדם להאמין שאין שינוי וז"ש בימים ההם בזמן הזה שהכל זמן אחד הוא רק שעתה נסתר בהטבע ואז הי' מתעלה לשורשו כנ"ל. ובאמת נס שנשאר דבוק בזמן והטבע הוא פלא יותר ואפשר לכך נשאר פך אחד אף כי הי' יכול להיות דולק בנס בלי שמן רק שיהי' שייכות הנס תוך הטבע כנ"ל להיות נשאר לעולם. וע"י הנרות יכולין למצוא הארה הגנוזה בימים אלו שזה ענין המצות להאיר למצוא על ידן אור הגנוז בעוה"ז ומצות נר חנוכה שמיוחד לימים אלו הוא ע"י שיש אורות מיוחדים בימים אלו שצריכין חיפוש בנרות כנ"ל. וכן אמר מו"ז ז"ל ע"פ זכר עשה לנפלאותיו שבסיבת המצות נעשה זכר להתעורר הנפלאות שהיו בימים האלו כנ"ל:
(Second night) In the sefer Kedushat Levi it is explained that "at this time" means that the miracle renews itself in every year, see there. And this means that the miracle that is fixed in time fixes a clarification of holiness through the time, for the generations, even though every miracle happens beyond [the concept of] time, since in any instance the root of time and nature is connected to Above. And a person needs to believe that there is no change, and this is what we say "in those days in at this time", since every one unit of time is just a moment hidden in nature, and then it goes up to its root, as explained. And in truth, a miracle that is left connected in time and nature is a greater marvel, and maybe it was because of that that one cruse of oil was left over, even if it would be possible to have light through a miracle without oil, but this would mean that there was no pertinence of this miracle in nature, and for it remain forever [this is necessary]. And through the lights we can find the Hidden Light in these days, and this is the point of the mitzvot, to illuminate, to find through them the Hidden Light in this world. And the mitzvot of the lights of Chanukah, that are specific for these days, since the search is with the candles, as explained. And so my teacher, my elder, PBUH, said, regarding "a memory God made for God's wonders" (Ps. 111:4) that due to the mitzvot a memory was made, to arouse the wonders that happened on those days, as explained. ...
עשוים באמת וישר. נראה לפרש שקאי על האדם העושה המצוה שא"א לעשותם רק באמת. ר"ל מי שהוא אמת וישר באמצעות מדות אלו נעשים ואתי שפיר לשון עשוים כנ"ל:
"Made in truth and equity" (Ps. 111:8). It seems that we can understand that this verse applies to a person who does a mitzvah that can only be done in truth. Meaning, a person who is truth and equitable in those character traits are made [by them] and this is why the expression "made" is better.
(ליל ג) טמאו כל השמנים. אף שנשאר פך אחד. אם הי' נגנז בקרקע א"ש דלא הי' בהיכל. אכן נראה שזה באמת הנס אף שטמאו כל השמנים נשאר פך זה ואותו פך שהי' בנס נתעלה ויצא מן הגשם ולא היה ממשות של שמן וכן כל נס שיוצא מן הגשמיות וא"ש שהי' הנס בליל א' ג"כ שנודע שהי' למפרע נס בפך זה. ואדמו"ז ז"ל אמר שפך זה רמז שלעולם נשאר נקודה בישראל אשר הקב"ה מגין עליה שלא יש שם מגע נכרי וע"ז נאמר מגן אברהם. בחותמו של כ"ג רמז על אברהם אתה כהן כו' אדם הגדול כו' והוא ג"כ כנ"ל רק שנקודה זו צריכה חיפוש על ידי שאדם מאמין שיש בכל דבר נקודה גנוזה וחופש בכל כחו נמצאת לו וכ"כ בדקו ולא מצאו רק פך אחד מכלל שצריכה חיפוש. וזה עצמו נרות חנוכה שמאירין שנוכל למצוא נקודה הגנוזה כי כמו כן בגלות זה נמצא נקודה גנוזה שלא נטמאת כנ"ל. וכן בנפש כל איש ישראל יש נקודה נשמת אלוה ממעל. והמצות הם נרות שנוכל למצוא נקודה הנ"ל. וכ' נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. ובזמן זה שיש מצוה בנרות נפתחים כל דברים שנקראים נרות כי כן הם ענין המצות שכל דבר שיש לו אחיזה בהמצוה בשם או ברמז. יש לו עלי' ע"י המצוה וז"ש דרושים לכל חפציהם:
(ליל ו) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל. פי' הגמרא פתילות ושמנים שאין מדליקין בשבת מדליקין בחנוכה אשר אף הנפשות שאין להם עלי' בשבת יכולין לעלות בחנוכה ונפש נוטריקון נר פתילה שמן. ופתילות הפסולין שאור מסכסכת בהן. נדעך וקופץ כו'. והיינו שלא יוכל לקבל ההארה תוך עומק לבו כו'. והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם. ועל ידי הלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש. והוא עי"ז ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל. עי"ז החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות שהלל הוא שבח וצריכין להיות מקודם אצל האמת כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת. אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל. ואף המלוכלך בחטא. ע"י הודאה ווידוי דברים מתקרב כמ"ש מודים מכלל דפליגי. שאף מי שנפרש מהקדושה יוכל להתקרב ע"י הודאה. וגם הודאה על נס. ודאי הוא עי"ז שמבינים שאין ראוים לנס. כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה ועי"ז משיגין אח"כ עומק הנס להלל לפניו כנ"ל:
(ליל ז) מצות נר חנוכה בהפתח כמ"ש מזוזה מימין כו' שבכל מקום שיש פתיחת איזה דבר בלב האדם יש מיד יצ"ט ויצ"ר כמ"ש לפתח חטאת כו'. ונס דחנוכה שהי' תוך ההסתר והגלות מועיל לגרש יצה"ר כמ"ש רשעים ביד צדיקים כו'. ומדקדקין מה רבותא בשלמא רבים נגד מועטים א"ש כו'. אבל נראה כמ"ש הכובש יצרו שהי' ביד הקב"ה לגרש הרשעים. אבל מסרם ביד צדיקים כנ"ל. וזהו נ"ח בשמאל כנ"ל. וכן בזמן ר"ח טבת שימים אלו חלקו של עשו כמ"ש בזוה"ק. וחנוכה מקרב הימים להקדושה כי החודש נגרר אחר ר"ח. ובחנוכה יוכל כל אחד ליקח עצמו מחדש להקב"ה. וזהו חנוכה לשון חינוך שהרי אז טמאו הכל ואעפ"כ נטהרו בנס:
(ליל ח) מה שמקשין אמאי לא משגיחין בחנוכה ופורים לספיקא דיומא. נראה כי בכל יו"ט צריך להיות בגלות ב' ימים כמ"ש במק"א שאין לנו כח לקבל הארת היו"ט וצריכין יום ב' לקבל יום א'. ולזאת ימים הללו שנעשה הנס בגלות והם קרובין אלינו יותר מכל היו"ט דאורייתא לכן האור מאיר גם שנוכל אנחנו לקבל שנתברר ספק הגלות באלה הימים כנ"ל: