במדרש קץ שם לחושך כי לכאורה נראה כי החושך רק אפיסת אור. א"כ לא שייך לומר בורא חושך. אבל באמת אורו ית' מתפשט בכל מקום. אבל החושך הוא כסוי לאור כשאין עולם כדאי ושאין האור יכול להתגלות ברא הקב"ה מקום להתעלם שם. לכן הוא במקום גבוה. לכן באור כתיב יצירה ובחושך בריאה. כ"ז שיצה"ר בעולם אין האור יכול להתגלות. וכמו כן בגלות הד' מלכיות הגם כי מלכותך מלכות כל עולמים אבל בגלות הוא נסתר. וזה הי' כל חלום פרעה לברר קודם גלות מצרים כי שורש האחדות מתפשט בכל מקום. לכן אמר חלום פרעה אחד הוא רק הרעב מכסה ובולע שנות השובע לכן כתיב ויפתח יוסף כו' כל אשר בהם כמ"ש במ"א באורך. ויש נקודה פנימיות בכ"מ ונק' כל וזה בכח יוסף הצדיק נפתח. וכמו כן ביום השבת יפתח ע"י דמתאחדין בי' ברזא דאחד. ולכן כתיב והרעב הי' על כל פני הארץ שהוא כסוי על הפנימיות כנ"ל:
The Midrash (Bereishis Rabbah 89:1) states, “He placed an end to the darkness; as soon as its time was up, the evil was removed.” Initially, it might seem that darkness is merely the absence of light, making it incorrect to say “He creates darkness.” However, Hashem’s light shines everywhere, and darkness acts as a cover over this light. When the world is not worthy, Hashem created a “place” for His light to be hidden. Darkness is considered to be in a high place, which is why the Torah uses יצירה (formation) for light and בריאה (creation) for darkness. As long as the evil inclination exists, Hashem's light cannot be fully revealed. Similarly, during the exile under the four kingdoms, Hashem’s dominion remains hidden, even though “Your dominion is the kingdom of the world.” Pharaoh’s dream served as a prelude to the exile in Egypt. Yosef revealed that the source of unity spreads everywhere, explaining that “the dream of Pharaoh is one.” The famine merely covered and swallowed the years of plenty. Thus, it says, “Yosef opened all that was in them.” There is an internal point of good in every place, called כל, which Yosef unlocked. On Shabbos, this internal goodness is revealed through unification with the secret of oneness. The famine covering the land symbolizes the concealment of this internal goodness.
4
בפסיקתא אחפש ירושלים בנרות לשון לחפשי ישלחנו ק"ו מעבד שיוצא בשן ועין ע"ש. יש לבאר הענין כי מה חיפוש בנרות לפניו ית' הלא גם חושך לא יחשיך. לילה כיום יאיר. אבל בנרות הם נר ה' נשמת אדם שהקב"ה שלח נשמות ישראל להאיר בתוך החשיכה של עוה"ז כמ"ש במד"ר בהעלותך לא לאורה צריך רק לזכותכם. ואמת כי בעבור זאת נברא כל החושך כדי שבנ"י יעוררו הארה הגנוזה. ועי"ז שהחשיך הבורא יתברך בעולם הזה לבני ישראל לכן לחפשי ישלחנו וזהו בנרות. ע"כ הענין בקיצור:
The Psikta (Rabti 8) on the verse “I shall search out Yerushalayim with candles” (Tzefania 1:12) suggests that the word אחפש (searching) can also imply freedom (חפשי). Hashem, who "spread over you a spirit of sleep and shut your eyes" (Yeshaya 29:10), will set us free, similar to how a slave is freed if his master blinds his eye.
The concept of Hashem searching with candles needs explanation, as "the darkness does not darken" for Him, and "the night shines like the day." However, the candles symbolize the neshama (soul), as it states, “The candle of Hashem is the neshama of man.” Hashem sent the souls of Bnei Yisrael to illuminate the darkness of this world. The Midrash Rabbah (Beha'alotecha 16:7) explains that the light is not for Hashem’s benefit but to elevate Bnei Yisrael.
The purpose of darkness is for Bnei Yisrael to awaken the hidden light. Hashem placed darkness in the world for Bnei Yisrael, and through their illumination, He will set us free with the candles. This is the idea in short.
5
בפסוק מרגלים אתם לראות את ערות הארץ כו'. הענין הוא כי יוסף גילה להם כי כל תהלוכות זה שבאו למצרים הי' להכין את המקום בעבור הגלות שיהי' אח"כ. ומטעם זה עצמו רצה שיביאו גם את בנימין כמ"ש המפרשים שיהי' יחוד כל הי"ב שבטים והגם כי היו ביחד אצל יעקב אע"ה. אבל האבות הוא מדריגה עליונה למעלה מהטבע. רק י"ב שבטי עליון הם מיוחדים להנהגה תחתונה שבנ"י מתנהגים בה. והמפרשים כתבו רמז טבח והכן חנוכה ע"ש. כי גם בחנוכה עיקר ההנהגה בבחי' יב"ש לכן קוראין חנוכת המזבח בחנוכה זאת חנוכת המזבח וכבר כתבנו מזה לעיל באורך:
In Bereishis 42:9, Yosef accused his brothers of being spies who came to reveal the nakedness of the land. The idea is that Yosef revealed to them that their journey to Egypt was meant to prepare the place for the future exile. For this reason, Yosef wanted them to bring Binyamin down to Egypt. Although they were all together with Yaakov, the forefathers were on a higher level, above nature. It was the twelve tribes who were unique in their ability to function within the lower realms where Bnei Yisrael would operate. Commentators explained that Yosef's words “And slaughter an animal and prepare it” hint at Chanukah. During Chanukah, the primary focus is on the twelve tribes. Therefore, the Torah reading includes the inauguration of the Mishkan and the offerings brought by the leaders of the tribes, as in the reading of זאת חנוכת המזבח. This connection has been explained at length earlier.
6
וכתיב וישכרו עמו כו' אמרו חז"ל עד עתה לא שתו כו'. ולמה עתה שתו. משמע שהרגישו שנתקנו בשלימות הראוי בישיבתם עתה לפני יוסף כמ"ש ויתמהו כו'. וענין האבות הוא תיקון הראשון בלי שום חטא. ותיקון השבטים הוא אחר החטא. כמו שהי' חנוכת המזבח אחר חטא הידוע כמ"ש מזה לעיל. ומצינו שכתבו חז"ל בכ"מ שכ' יין עושה רושם. וכאן כתיב וישכרו עמו כו' ולא מצינו רושם. והתירוץ הוא הואיל והיה השתי' שלא בכוונה ובדעת שלימה כי בהכרח שתו. ואמינא לפי רמז המפרשים טבח והכן הוא חנוכה. אף אנו נאמר וישכרו הוא מרומז על פורים. כי חנוכה ופורים הם נסים האחרונים סמוכין לסוף תיקון הכולל שיהי' נגמר במהרה בימינו בעת ביאת הגואל. ופנימיות אלה הדברים יובנו למשכיל בכוונת חייב לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו':
"And the brothers drank wine with him (Yosef)." Our sages explained that since the brothers had sold Yosef, they had not drunk any wine until now. Why did they drink now? It seems they felt they had achieved some form of reparation while seated before Yosef (unaware it was him), as indicated by their astonishment in Bereishis 43:33. The forefathers represent reparation without sin, whereas the tribes' reparation comes after sin. This is paralleled in the inauguration gifts of the princes, which served as reparation after their laxity in bringing gifts to the Mishkan. Our sages taught that drinking wine often has a notable effect (Bereishis Rabbah 43:6), yet here, there is no negative outcome recorded. The reason is that their drinking was unintentional and not with a complete heart, as they were compelled to drink. Commentators have hinted that "slaughter an animal and prepare it" (טבח והכן) refers to Chanukah. Similarly, "they became drunk with him" hints at Purim. Chanukah and Purim are the last of the open miracles, nearing the final reparation, which will be completed with the coming of the redeemer. The inner meaning of these words is understood through the commandment to become intoxicated on Purim until one cannot distinguish between "blessed is Mordechai" and "cursed is Haman," indicating a state beyond rational understanding.
תרל"ט
5639
ב"ה זאת חנוכה
With G-d's Blessing Zot Hanukkah
במדרש קץ שם לחושך כי לכאורה נראה כי החושך רק אפיסת אור. א"כ לא שייך לומר בורא חושך. אבל באמת אורו ית' מתפשט בכל מקום. אבל החושך הוא כסוי לאור כשאין עולם כדאי ושאין האור יכול להתגלות ברא הקב"ה מקום להתעלם שם. לכן הוא במקום גבוה. לכן באור כתיב יצירה ובחושך בריאה. כ"ז שיצה"ר בעולם אין האור יכול להתגלות. וכמו כן בגלות הד' מלכיות הגם כי מלכותך מלכות כל עולמים אבל בגלות הוא נסתר. וזה הי' כל חלום פרעה לברר קודם גלות מצרים כי שורש האחדות מתפשט בכל מקום. לכן אמר חלום פרעה אחד הוא רק הרעב מכסה ובולע שנות השובע לכן כתיב ויפתח יוסף כו' כל אשר בהם כמ"ש במ"א באורך. ויש נקודה פנימיות בכ"מ ונק' כל וזה בכח יוסף הצדיק נפתח. וכמו כן ביום השבת יפתח ע"י דמתאחדין בי' ברזא דאחד. ולכן כתיב והרעב הי' על כל פני הארץ שהוא כסוי על הפנימיות כנ"ל:
The Midrash (Bereishis Rabbah 89:1) states, “He placed an end to the darkness; as soon as its time was up, the evil was removed.” Initially, it might seem that darkness is merely the absence of light, making it incorrect to say “He creates darkness.” However, Hashem’s light shines everywhere, and darkness acts as a cover over this light. When the world is not worthy, Hashem created a “place” for His light to be hidden.
Darkness is considered to be in a high place, which is why the Torah uses יצירה (formation) for light and בריאה (creation) for darkness. As long as the evil inclination exists, Hashem's light cannot be fully revealed. Similarly, during the exile under the four kingdoms, Hashem’s dominion remains hidden, even though “Your dominion is the kingdom of the world.”
Pharaoh’s dream served as a prelude to the exile in Egypt. Yosef revealed that the source of unity spreads everywhere, explaining that “the dream of Pharaoh is one.” The famine merely covered and swallowed the years of plenty. Thus, it says, “Yosef opened all that was in them.” There is an internal point of good in every place, called כל, which Yosef unlocked. On Shabbos, this internal goodness is revealed through unification with the secret of oneness. The famine covering the land symbolizes the concealment of this internal goodness.
בפסיקתא אחפש ירושלים בנרות לשון לחפשי ישלחנו ק"ו מעבד שיוצא בשן ועין ע"ש. יש לבאר הענין כי מה חיפוש בנרות לפניו ית' הלא גם חושך לא יחשיך. לילה כיום יאיר. אבל בנרות הם נר ה' נשמת אדם שהקב"ה שלח נשמות ישראל להאיר בתוך החשיכה של עוה"ז כמ"ש במד"ר בהעלותך לא לאורה צריך רק לזכותכם. ואמת כי בעבור זאת נברא כל החושך כדי שבנ"י יעוררו הארה הגנוזה. ועי"ז שהחשיך הבורא יתברך בעולם הזה לבני ישראל לכן לחפשי ישלחנו וזהו בנרות. ע"כ הענין בקיצור:
The Psikta (Rabti 8) on the verse “I shall search out Yerushalayim with candles” (Tzefania 1:12) suggests that the word אחפש (searching) can also imply freedom (חפשי). Hashem, who "spread over you a spirit of sleep and shut your eyes" (Yeshaya 29:10), will set us free, similar to how a slave is freed if his master blinds his eye.
The concept of Hashem searching with candles needs explanation, as "the darkness does not darken" for Him, and "the night shines like the day." However, the candles symbolize the neshama (soul), as it states, “The candle of Hashem is the neshama of man.” Hashem sent the souls of Bnei Yisrael to illuminate the darkness of this world. The Midrash Rabbah (Beha'alotecha 16:7) explains that the light is not for Hashem’s benefit but to elevate Bnei Yisrael.
The purpose of darkness is for Bnei Yisrael to awaken the hidden light. Hashem placed darkness in the world for Bnei Yisrael, and through their illumination, He will set us free with the candles. This is the idea in short.
בפסוק מרגלים אתם לראות את ערות הארץ כו'. הענין הוא כי יוסף גילה להם כי כל תהלוכות זה שבאו למצרים הי' להכין את המקום בעבור הגלות שיהי' אח"כ. ומטעם זה עצמו רצה שיביאו גם את בנימין כמ"ש המפרשים שיהי' יחוד כל הי"ב שבטים והגם כי היו ביחד אצל יעקב אע"ה. אבל האבות הוא מדריגה עליונה למעלה מהטבע. רק י"ב שבטי עליון הם מיוחדים להנהגה תחתונה שבנ"י מתנהגים בה. והמפרשים כתבו רמז טבח והכן חנוכה ע"ש. כי גם בחנוכה עיקר ההנהגה בבחי' יב"ש לכן קוראין חנוכת המזבח בחנוכה זאת חנוכת המזבח וכבר כתבנו מזה לעיל באורך:
In Bereishis 42:9, Yosef accused his brothers of being spies who came to reveal the nakedness of the land. The idea is that Yosef revealed to them that their journey to Egypt was meant to prepare the place for the future exile.
For this reason, Yosef wanted them to bring Binyamin down to Egypt. Although they were all together with Yaakov, the forefathers were on a higher level, above nature. It was the twelve tribes who were unique in their ability to function within the lower realms where Bnei Yisrael would operate.
Commentators explained that Yosef's words “And slaughter an animal and prepare it” hint at Chanukah. During Chanukah, the primary focus is on the twelve tribes. Therefore, the Torah reading includes the inauguration of the Mishkan and the offerings brought by the leaders of the tribes, as in the reading of זאת חנוכת המזבח. This connection has been explained at length earlier.
וכתיב וישכרו עמו כו' אמרו חז"ל עד עתה לא שתו כו'. ולמה עתה שתו. משמע שהרגישו שנתקנו בשלימות הראוי בישיבתם עתה לפני יוסף כמ"ש ויתמהו כו'. וענין האבות הוא תיקון הראשון בלי שום חטא. ותיקון השבטים הוא אחר החטא. כמו שהי' חנוכת המזבח אחר חטא הידוע כמ"ש מזה לעיל. ומצינו שכתבו חז"ל בכ"מ שכ' יין עושה רושם. וכאן כתיב וישכרו עמו כו' ולא מצינו רושם. והתירוץ הוא הואיל והיה השתי' שלא בכוונה ובדעת שלימה כי בהכרח שתו. ואמינא לפי רמז המפרשים טבח והכן הוא חנוכה. אף אנו נאמר וישכרו הוא מרומז על פורים. כי חנוכה ופורים הם נסים האחרונים סמוכין לסוף תיקון הכולל שיהי' נגמר במהרה בימינו בעת ביאת הגואל. ופנימיות אלה הדברים יובנו למשכיל בכוונת חייב לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו':
"And the brothers drank wine with him (Yosef)." Our sages explained that since the brothers had sold Yosef, they had not drunk any wine until now. Why did they drink now? It seems they felt they had achieved some form of reparation while seated before Yosef (unaware it was him), as indicated by their astonishment in Bereishis 43:33.
The forefathers represent reparation without sin, whereas the tribes' reparation comes after sin. This is paralleled in the inauguration gifts of the princes, which served as reparation after their laxity in bringing gifts to the Mishkan. Our sages taught that drinking wine often has a notable effect (Bereishis Rabbah 43:6), yet here, there is no negative outcome recorded. The reason is that their drinking was unintentional and not with a complete heart, as they were compelled to drink.
Commentators have hinted that "slaughter an animal and prepare it" (טבח והכן) refers to Chanukah. Similarly, "they became drunk with him" hints at Purim. Chanukah and Purim are the last of the open miracles, nearing the final reparation, which will be completed with the coming of the redeemer. The inner meaning of these words is understood through the commandment to become intoxicated on Purim until one cannot distinguish between "blessed is Mordechai" and "cursed is Haman," indicating a state beyond rational understanding.