בזוה"ק ירא שבת. מה ענין זה לבראשית. אך זה פי' בראשית ברא שיהי' כל הבריאה דבוקה בכח הראשית והתחלת השורש שהיא נקודה מהש"י שנותנת חיים והוי' לכל הנבראים. והוא בחי' שבת כי בו שבת מכל מלאכתו כו' כי שבת. מחזיר כל הבריאה לשורשו שהוא רצונו ית'. אשר ברא לעשות פי' שנתן הש"י כח בהנבראים לפעול כ"ד. פעולתו. אש לשרוף. אילן לצמוח. וגם בב"ח להיות לו הבחירה לעשות כרצונו. ועכ"ז הי' המכוון שידע כל פעול כי הוא ית' הנותן לו הכח אף שעושה מעצמו הוא כגרזן ביד החוצב. וזה הי' כל מכוין הבריאה רק לבחי' שבת. וזש"כ תכלית שמים וארץ. וזש"כ רש"י ז"ל הי' עולם חסר מנוחה שהיא השבה וחזרת הכל לשורשו ונשלם בשבת עיקר הרצון בהבריאה וזה ירא שבת להיות בכל דבר היראה מונח ע"פ האדם. ע"י נקודה הפנימיות שנקרא שבת שהיא עיקר החיות. וז"ש זכר למעשה בראשית שהיא זכרון לבחי' ראשית שיש גם בבחי' העשי' ג"כ להיות דבוק ובטל לכח הפועל שנקרא ראשית כנ"ל:
The Zohar (Tikunei Zohar 5b) explains that the word בראשית can spell ירא שבת (fear Shabbos). This connection is understood through the explanation that בראשית ברא (Bereishis bara) means every creation (בריאה) is connected to the beginning, the source energy, the point of Hashem that gives life and existence to all creation. This is the aspect of Shabbos, as on Shabbos, every part of creation reconnects to its source, the will of Hashem. The phrase "אשר ברא לעשות" (which He created to do) means Hashem gave each element in creation the energy to act in specific ways—a fire to burn, a tree to grow, and living beings to choose their actions. However, the intention is that they recognize Hashem as the source of their power, like an axe in the hand of a chopper. The entire purpose of creation is for Shabbos, when everything elevates to its source, and Hashem’s dominion becomes apparent. Rashi explains that the world was lacking rest, which is fulfilled on Shabbos when everything returns to its source. This is the main will of Hashem, completed on Shabbos. The phrase ירא שבת (fear Shabbos) means having the proper fear and recognition of Hashem's dominion. This comes from the inner point called Shabbos, the main source of life. Shabbos is also a reminder of creation (זכר למעשה בראשית), emphasizing that all actions should be connected and nullified to the original intention of Hashem, the ראשית (beginning). This understanding ties Shabbos to the concept of בראשית, highlighting that Shabbos brings everything back to its divine source and purpose.
תרל"ב
5632
ב"ה בראשית
With G-d's Blessing Bereshit
בזוה"ק ירא שבת. מה ענין זה לבראשית. אך זה פי' בראשית ברא שיהי' כל הבריאה דבוקה בכח הראשית והתחלת השורש שהיא נקודה מהש"י שנותנת חיים והוי' לכל הנבראים. והוא בחי' שבת כי בו שבת מכל מלאכתו כו' כי שבת. מחזיר כל הבריאה לשורשו שהוא רצונו ית'. אשר ברא לעשות פי' שנתן הש"י כח בהנבראים לפעול כ"ד. פעולתו. אש לשרוף. אילן לצמוח. וגם בב"ח להיות לו הבחירה לעשות כרצונו. ועכ"ז הי' המכוון שידע כל פעול כי הוא ית' הנותן לו הכח אף שעושה מעצמו הוא כגרזן ביד החוצב. וזה הי' כל מכוין הבריאה רק לבחי' שבת. וזש"כ תכלית שמים וארץ. וזש"כ רש"י ז"ל הי' עולם חסר מנוחה שהיא השבה וחזרת הכל לשורשו ונשלם בשבת עיקר הרצון בהבריאה וזה ירא שבת להיות בכל דבר היראה מונח ע"פ האדם. ע"י נקודה הפנימיות שנקרא שבת שהיא עיקר החיות. וז"ש זכר למעשה בראשית שהיא זכרון לבחי' ראשית שיש גם בבחי' העשי' ג"כ להיות דבוק ובטל לכח הפועל שנקרא ראשית כנ"ל:
The Zohar (Tikunei Zohar 5b) explains that the word בראשית can spell ירא שבת (fear Shabbos). This connection is understood through the explanation that בראשית ברא (Bereishis bara) means every creation (בריאה) is connected to the beginning, the source energy, the point of Hashem that gives life and existence to all creation. This is the aspect of Shabbos, as on Shabbos, every part of creation reconnects to its source, the will of Hashem.
The phrase "אשר ברא לעשות" (which He created to do) means Hashem gave each element in creation the energy to act in specific ways—a fire to burn, a tree to grow, and living beings to choose their actions. However, the intention is that they recognize Hashem as the source of their power, like an axe in the hand of a chopper. The entire purpose of creation is for Shabbos, when everything elevates to its source, and Hashem’s dominion becomes apparent. Rashi explains that the world was lacking rest, which is fulfilled on Shabbos when everything returns to its source. This is the main will of Hashem, completed on Shabbos.
The phrase ירא שבת (fear Shabbos) means having the proper fear and recognition of Hashem's dominion. This comes from the inner point called Shabbos, the main source of life. Shabbos is also a reminder of creation (זכר למעשה בראשית), emphasizing that all actions should be connected and nullified to the original intention of Hashem, the ראשית (beginning). This understanding ties Shabbos to the concept of בראשית, highlighting that Shabbos brings everything back to its divine source and purpose.