במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. וזרח השמש כו' כהדא עגלתא תמימתא כו'. פי' תמים להיות כל מעשיו בדביקות כח וחיות פנימיות שבו ובודאי בנקודה הפנימיות הנותנת חיים לכל רמ"ח איברי האדם שם הם באחדות אחד. ונתלה כל אבר בחבירו במקום הראוי. וכמו כן האדם ששומר כל מעשיו כנ"ל. וגם רמ"ח מצות עשה שהם נגד איברי האדם וגם הם תלויין זה בזה כמ"ש על כל מצוה תרי"ג מצות התלוין בה. עי"ז נעשה אדם שלם. תמים תרגומו שלים כנ"ל. ולהיפוך אינו אדם שלם שאין כל אבר מחובר לחבירו מאחר שנפרד משורש החיות ששם מקום חיבורם כנ"ל. וכמו כן שנותיהם תמימים כי גם ימי השנה יש להם דביקות ושייכות. יום ליום יביע כו' שבכל יום יש התחדשות שכ"כ בסה"ק שמיום שנברא העולם ועד סופו אין הארת יום אחד שוה ליום אחר. וז"ש בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים. שכל המכוון בהעדר היום כדי שיפסוק ענין הארת יום זה. ויוכל להתחדש הארת יום שני כנ"ל. כי אם לא הי' לטובה איך הי' שייך לברך ע"ז. ומי שמקבל הארת הימים כראוי בודאי נתוסף בו ידיעה ודביקות בכל יום מעין ברכתו עד כי יעלה מיום ליום ומשנה לשנה. וגם כל העולם בכלל הוא כך. שכל הזמן הוא ענין אחד ועל זה אמר וזרח השמש כו' שבכל לילה מסתלקת הארת היום לשרשו ומאיר הארה הראוי' אחר יום הקודם. וכן משנה לשנה עד שנשתלם ימי הבריאה כרצונו ית'. וז"ש כהדא עגלתא כו' על כל זמן הבריאה. ומ"מ כפי הדור כך הארת שנותיהם כי בודאי שרה הצדיקת שכ' בתורה שחיתה קכ"ז. א"כ הכתוב מעיד כי לא היתה נפרדת מעיקר החיים אף רגע א' ממילא כך נשפע הארה חדשה לשני חיי' תמיד ממדריגה למדריגה. וז"ש ונחלתם לעולם תהי' כי ע"י יש תמיד הארות החדשות. וכיון ששנות הבריאה הם מדריגה אחר מדריגה נמצא כי יוכל להיות מדריגות בשנה א' משני הצדיק. יותר מאלף שנים אחרים. וע"י הצדיק זוכה כל העולם לדורות שיעמדו במדריגה גבוה יותר [וכל ההארות מזמן הבריאה מאירים תמיד]:
The Midrash quotes the verse (Tehillim 37:18), “Hashem knows the days of the righteous and their inheritance will last forever,” referring to Sara's days. It compares her perfection to that of a perfect calf. The idea of תמים (perfection) is that all actions are connected to the inner divine source. This inner point, which gives life to everything, ensures that all parts are in unison. Just as the 248 positive commandments correspond to the 248 limbs of the body, each mitzvah connects to a specific limb, making a person שלים (complete). Similarly, a person's years can achieve perfection if they are connected properly. Each day has unique renewal, as stated in Tehillim 19:3, “Each day proclaims Hashem.” The sages teach that since creation, no two days' light is identical. The phrase, “With His words, He brings forth the evenings,” means that Hashem ends the light of one day to bring a new one. One who receives each day's light properly gains more knowledge and connection, elevating day by day, year by year. This is how the world operates: each moment has unique energy, and each year brings new light until Hashem's intention for creation is fulfilled. The phrase “like this perfect calf” refers to the entire period of creation. The light of the years depends on the generation's level. For Sara, the Torah states she lived 127 years, indicating she was never disconnected from the source of life. She constantly received new life force, growing from level to level. “Their inheritance will last forever” means that tzadikim bring new light continuously. One year of a holy tzadik can surpass a thousand other years, and through them, the world merits higher levels for future generations, with all the lights since creation shining continuously.
4
אא"ז מו"ז ז"ל הגיד על דברי המדרש עשה חסד עם אדוני אברהם אף אברהם אע"ה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד. ואמר אף שאליעזר הי' עבדו. ולמה לא הי' לו לתלות במעש"ט וזכות אברהם אע"ה. אך כי אאע"ה פעל באנשיו שידעו זאת ברור. שגם לאיש כמוהו נצרך רק חסדו ית' כו'. כי האמת אף זכיות של האדם נעשים ג"כ בסיוע עליון והכל בחסדו. אלמלא הקב"ה עוזרו כו'. ולזאת אף מה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו. אעפ"כ החסד חסד עליון. רק שאאע"ה במעשיו המשיך החסד לעולם. עשית חסד עם אדוני (אברהם) הפי' כנ"ל שהקב"ה עושה חסד בעולם באמצעיות אבינו אברהם. מתגלגל בשבילו ג"כ הפי' כך שעשה א"א ע"ה צינור ושביל שיוכל למשוך ולהתגלגל חסד עליון בעולמות התחתונים:
The Midrash on the verse “And do kindness with my master Avraham” teaches that even Avraham, in whose merit kindness exists in the world, needed kindness performed for him. The Chidushei Harim explains that even Eliezer, Avraham's servant, who knew of Avraham’s greatness, requested kindness for Avraham, not relying solely on Avraham's merit. Avraham had instilled in his people the understanding that even someone as great as him was entirely dependent on Hashem’s kindness, not just out of humility but as a reality of his existence. In truth, even a person's good deeds are possible only through Hashem’s assistance, as it is said, “If not for Hashem’s help, we would not overcome evil.” Thus, despite the kindness in the world being attributed to Avraham’s merit, he himself relied on divine kindness. Avraham’s actions drew down this kindness into the world, serving as the conduit through which Hashem’s kindness flowed to the lower worlds. The phrase “And do kindness with my master Avraham” signifies that Hashem’s kindness in the world is mediated through Avraham. Avraham created a channel for divine kindness to reach the lower realms. This is akin to the teaching in Ta’anit 24b, where the world is sustained in the merit of the righteous, illustrating Avraham as the pipeline for Hashem’s kindness to manifest in the world.
5
בזוה"ק משבח ראש דברי אליעזר עבד אברהם אנכי שהי' זכי' אצלו מה שזכה לשמשו ואמרז"ל מתוך ששרת א"צ באמונה יצא מכלל ארור לברוך. כן גם מי שחפץ ומשתוקק לעשות רצון הקב"ה ומשבח אותו תמיד על שזכה לעשות מצותיו. יוכל ג"כ על ידי אמונה זו שמאמין שאין למעלה מלעשות רצונו ית'. עי"ז יוכל לצאת מכלל ארור ולהתדבק בהשי"ת. ובמדרש בן יכבד אב ועבד אדוניו דורש עליו. שיש ללמוד משליחותו דרך אמיתי:
The Zohar praises Eliezer for proudly declaring, “I am the servant of Avraham,” seeing it as a great merit. Serving Avraham faithfully allowed Eliezer to transition from cursed to blessed. Similarly, anyone who longs to do Hashem’s will and praises Him for the opportunity to perform His mitzvot can, through such faith, transition from cursed to blessed and connect to Hashem. Believing that there is no greater merit than doing His will enables this transformation. The Midrash (Zohar 1:103:2) interprets the verse, “A son honors his father and a servant his master” (Malachi 1:6), as referring to Eliezer. Eliezer’s declaration exemplifies true service. The Zohar teaches that from Eliezer’s mission, we learn the authentic way to serve Hashem.
6
אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הרב הק' מקאצק על אלי כתיב. כי כשהי' נוגע לא הרגיש נגיעתו כו'. ונראה שהחזירה תורה כל הפרשה שעל זה אמרז"ל יפה שיחתן כו' שגם הוא ירא שמא יש לו איזה נגיעה ואולי יקלקל השליחות ע"י. כי ידע נאמנה כי רצון אאע"ה ימלא השי"ת. רק ירא שלא יגרום קלקול בשליחותו. וז"ש מצליח דרכי כו' והחזיר לעצמו כל הענין והרגיש בנגיעתו. וכשנסתלק נגיעתו זכה להשלים השליחות כראוי. וגם ע"י שידע כי כל ההצלחה היה בזכות אאע"ה אף שגם הוא הי' צדיק. וכן כל אדם צריך לידע כי הוא שליח השי"ת בעוה"ז. וכפי שיודע זאת וכל מעשיו על כונה זו. וגם יודע שכל מה שיזכה לעשות ג"כ ע"י שרצונו ית' שיהיה נעשה רצונו. אז חפץ ה' בידו יצליח:
The Chidushei Harim, citing the Kotzker Rebbe, explains that when Eliezer said אולי (“perhaps the girl will not be willing to come with me”), it is written as אלי (“to me”) because he had a personal interest, wanting his daughter for Yitzchak. This bias is only revealed when Eliezer recounts the story later. Initially, he didn't realize his bias; it became clear only after Rivkah was chosen. The Torah repeats the story to emphasize this point, as our sages say, “the talk of the forefathers is more beautiful than the Torah of their children.” Eliezer feared his bias might affect the mission, even though he knew Hashem would fulfill Avraham’s will. He asked for success and reviewed the events to ensure he had removed his bias, allowing him to complete the mission properly. Eliezer understood the mission's success was due to Avraham’s merit, not his own, despite being a tzadik. This teaches that everyone is a messenger of Hashem. Recognizing this and aligning one’s actions accordingly, while understanding that success comes from Hashem’s will, ensures one can fulfill Hashem’s will effectively.
תרל"ב
5632
ב"ה
With G-d's Blessing
במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. וזרח השמש כו' כהדא עגלתא תמימתא כו'. פי' תמים להיות כל מעשיו בדביקות כח וחיות פנימיות שבו ובודאי בנקודה הפנימיות הנותנת חיים לכל רמ"ח איברי האדם שם הם באחדות אחד. ונתלה כל אבר בחבירו במקום הראוי. וכמו כן האדם ששומר כל מעשיו כנ"ל. וגם רמ"ח מצות עשה שהם נגד איברי האדם וגם הם תלויין זה בזה כמ"ש על כל מצוה תרי"ג מצות התלוין בה. עי"ז נעשה אדם שלם. תמים תרגומו שלים כנ"ל. ולהיפוך אינו אדם שלם שאין כל אבר מחובר לחבירו מאחר שנפרד משורש החיות ששם מקום חיבורם כנ"ל. וכמו כן שנותיהם תמימים כי גם ימי השנה יש להם דביקות ושייכות. יום ליום יביע כו' שבכל יום יש התחדשות שכ"כ בסה"ק שמיום שנברא העולם ועד סופו אין הארת יום אחד שוה ליום אחר. וז"ש בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים. שכל המכוון בהעדר היום כדי שיפסוק ענין הארת יום זה. ויוכל להתחדש הארת יום שני כנ"ל. כי אם לא הי' לטובה איך הי' שייך לברך ע"ז. ומי שמקבל הארת הימים כראוי בודאי נתוסף בו ידיעה ודביקות בכל יום מעין ברכתו עד כי יעלה מיום ליום ומשנה לשנה. וגם כל העולם בכלל הוא כך. שכל הזמן הוא ענין אחד ועל זה אמר וזרח השמש כו' שבכל לילה מסתלקת הארת היום לשרשו ומאיר הארה הראוי' אחר יום הקודם. וכן משנה לשנה עד שנשתלם ימי הבריאה כרצונו ית'. וז"ש כהדא עגלתא כו' על כל זמן הבריאה. ומ"מ כפי הדור כך הארת שנותיהם כי בודאי שרה הצדיקת שכ' בתורה שחיתה קכ"ז. א"כ הכתוב מעיד כי לא היתה נפרדת מעיקר החיים אף רגע א' ממילא כך נשפע הארה חדשה לשני חיי' תמיד ממדריגה למדריגה. וז"ש ונחלתם לעולם תהי' כי ע"י יש תמיד הארות החדשות. וכיון ששנות הבריאה הם מדריגה אחר מדריגה נמצא כי יוכל להיות מדריגות בשנה א' משני הצדיק. יותר מאלף שנים אחרים. וע"י הצדיק זוכה כל העולם לדורות שיעמדו במדריגה גבוה יותר [וכל ההארות מזמן הבריאה מאירים תמיד]:
The Midrash quotes the verse (Tehillim 37:18), “Hashem knows the days of the righteous and their inheritance will last forever,” referring to Sara's days. It compares her perfection to that of a perfect calf. The idea of תמים (perfection) is that all actions are connected to the inner divine source. This inner point, which gives life to everything, ensures that all parts are in unison. Just as the 248 positive commandments correspond to the 248 limbs of the body, each mitzvah connects to a specific limb, making a person שלים (complete).
Similarly, a person's years can achieve perfection if they are connected properly. Each day has unique renewal, as stated in Tehillim 19:3, “Each day proclaims Hashem.” The sages teach that since creation, no two days' light is identical. The phrase, “With His words, He brings forth the evenings,” means that Hashem ends the light of one day to bring a new one. One who receives each day's light properly gains more knowledge and connection, elevating day by day, year by year. This is how the world operates: each moment has unique energy, and each year brings new light until Hashem's intention for creation is fulfilled.
The phrase “like this perfect calf” refers to the entire period of creation. The light of the years depends on the generation's level. For Sara, the Torah states she lived 127 years, indicating she was never disconnected from the source of life. She constantly received new life force, growing from level to level. “Their inheritance will last forever” means that tzadikim bring new light continuously. One year of a holy tzadik can surpass a thousand other years, and through them, the world merits higher levels for future generations, with all the lights since creation shining continuously.
אא"ז מו"ז ז"ל הגיד על דברי המדרש עשה חסד עם אדוני אברהם אף אברהם אע"ה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד. ואמר אף שאליעזר הי' עבדו. ולמה לא הי' לו לתלות במעש"ט וזכות אברהם אע"ה. אך כי אאע"ה פעל באנשיו שידעו זאת ברור. שגם לאיש כמוהו נצרך רק חסדו ית' כו'. כי האמת אף זכיות של האדם נעשים ג"כ בסיוע עליון והכל בחסדו. אלמלא הקב"ה עוזרו כו'. ולזאת אף מה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו. אעפ"כ החסד חסד עליון. רק שאאע"ה במעשיו המשיך החסד לעולם. עשית חסד עם אדוני (אברהם) הפי' כנ"ל שהקב"ה עושה חסד בעולם באמצעיות אבינו אברהם. מתגלגל בשבילו ג"כ הפי' כך שעשה א"א ע"ה צינור ושביל שיוכל למשוך ולהתגלגל חסד עליון בעולמות התחתונים:
The Midrash on the verse “And do kindness with my master Avraham” teaches that even Avraham, in whose merit kindness exists in the world, needed kindness performed for him. The Chidushei Harim explains that even Eliezer, Avraham's servant, who knew of Avraham’s greatness, requested kindness for Avraham, not relying solely on Avraham's merit. Avraham had instilled in his people the understanding that even someone as great as him was entirely dependent on Hashem’s kindness, not just out of humility but as a reality of his existence.
In truth, even a person's good deeds are possible only through Hashem’s assistance, as it is said, “If not for Hashem’s help, we would not overcome evil.” Thus, despite the kindness in the world being attributed to Avraham’s merit, he himself relied on divine kindness. Avraham’s actions drew down this kindness into the world, serving as the conduit through which Hashem’s kindness flowed to the lower worlds.
The phrase “And do kindness with my master Avraham” signifies that Hashem’s kindness in the world is mediated through Avraham. Avraham created a channel for divine kindness to reach the lower realms. This is akin to the teaching in Ta’anit 24b, where the world is sustained in the merit of the righteous, illustrating Avraham as the pipeline for Hashem’s kindness to manifest in the world.
בזוה"ק משבח ראש דברי אליעזר עבד אברהם אנכי שהי' זכי' אצלו מה שזכה לשמשו ואמרז"ל מתוך ששרת א"צ באמונה יצא מכלל ארור לברוך. כן גם מי שחפץ ומשתוקק לעשות רצון הקב"ה ומשבח אותו תמיד על שזכה לעשות מצותיו. יוכל ג"כ על ידי אמונה זו שמאמין שאין למעלה מלעשות רצונו ית'. עי"ז יוכל לצאת מכלל ארור ולהתדבק בהשי"ת. ובמדרש בן יכבד אב ועבד אדוניו דורש עליו. שיש ללמוד משליחותו דרך אמיתי:
The Zohar praises Eliezer for proudly declaring, “I am the servant of Avraham,” seeing it as a great merit. Serving Avraham faithfully allowed Eliezer to transition from cursed to blessed. Similarly, anyone who longs to do Hashem’s will and praises Him for the opportunity to perform His mitzvot can, through such faith, transition from cursed to blessed and connect to Hashem. Believing that there is no greater merit than doing His will enables this transformation.
The Midrash (Zohar 1:103:2) interprets the verse, “A son honors his father and a servant his master” (Malachi 1:6), as referring to Eliezer. Eliezer’s declaration exemplifies true service. The Zohar teaches that from Eliezer’s mission, we learn the authentic way to serve Hashem.
אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הרב הק' מקאצק על אלי כתיב. כי כשהי' נוגע לא הרגיש נגיעתו כו'. ונראה שהחזירה תורה כל הפרשה שעל זה אמרז"ל יפה שיחתן כו' שגם הוא ירא שמא יש לו איזה נגיעה ואולי יקלקל השליחות ע"י. כי ידע נאמנה כי רצון אאע"ה ימלא השי"ת. רק ירא שלא יגרום קלקול בשליחותו. וז"ש מצליח דרכי כו' והחזיר לעצמו כל הענין והרגיש בנגיעתו. וכשנסתלק נגיעתו זכה להשלים השליחות כראוי. וגם ע"י שידע כי כל ההצלחה היה בזכות אאע"ה אף שגם הוא הי' צדיק. וכן כל אדם צריך לידע כי הוא שליח השי"ת בעוה"ז. וכפי שיודע זאת וכל מעשיו על כונה זו. וגם יודע שכל מה שיזכה לעשות ג"כ ע"י שרצונו ית' שיהיה נעשה רצונו. אז חפץ ה' בידו יצליח:
The Chidushei Harim, citing the Kotzker Rebbe, explains that when Eliezer said אולי (“perhaps the girl will not be willing to come with me”), it is written as אלי (“to me”) because he had a personal interest, wanting his daughter for Yitzchak. This bias is only revealed when Eliezer recounts the story later. Initially, he didn't realize his bias; it became clear only after Rivkah was chosen.
The Torah repeats the story to emphasize this point, as our sages say, “the talk of the forefathers is more beautiful than the Torah of their children.” Eliezer feared his bias might affect the mission, even though he knew Hashem would fulfill Avraham’s will. He asked for success and reviewed the events to ensure he had removed his bias, allowing him to complete the mission properly.
Eliezer understood the mission's success was due to Avraham’s merit, not his own, despite being a tzadik. This teaches that everyone is a messenger of Hashem. Recognizing this and aligning one’s actions accordingly, while understanding that success comes from Hashem’s will, ensures one can fulfill Hashem’s will effectively.