במד' ויכלו נעשו כלים כו' הענין הוא דיש כלל ופרט וכלל. ועל הכלל אמרו והלא במאמר א' הי' יכול להבראות שהוא בראשית נמי מאמר הוא שהוא שורש הכל. התורה וישראל. והתשובה כדי להפרע ולתת שכר כו', והיינו שבפרטות יש דברים הצריכין תיקון. והצדיקים שמביאין כל הפרטים אל האחדות. הוא כלל הבא ע"י הפרט. וזה חביב לפניו ית' יותר. וע"ז אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז הוא האחדות והכלל שבא מהפרטים כנ"ל זהו כלל הצריך לפרט. וע"ז וירא אלקים כל א' עשה כו' טוב מאוד. ויכלו שהוא כלל הנ"ל ונתעורר השורש ונעשה שבת. ויברך ויקדש. ויש בו תוספות נשמה. והענין הוא כמו שיש בפרט כל איש ישראל. אחר תיקון הגוף ושלימותו מקבל הנשמה. ואח"כ כפי תיקון המעשה זוכה לנשמה יתירה. כן הי' בכלל. בריאת שמים וארץ. ואח"כ האדם שהוא נשמת הבריאה. ואח"כ שנעשה הכלל והאחדות. בא השבת שהוא הנשמה לכלל הבריאה. וכמו שיהי' לעתיד יום שכולו שבת. רק עתה הרשעים מאבדין כו'. ורק בנ"י שיש להם האחדות. נאמר פורס סוכת שלום והוא מעין עולם הבא כי אין הכל בשלימות עד שימחה שמו של עמלק:
The Midrash (Bereishis Rabba 10:2) explains that the word ויכלו (vayechulu) is related to כלי (vessels), indicating creation as a vessel for Hashem. The concept involves klal-prat-klal, where creation could have been done with one utterance (Bereishis), the source of everything. The division into ten utterances allows for the punishment of evildoers and the reward of the righteous, who unify the parts back into a whole. On an individual level, many things need repair (prat), and tzadikim unify these parts with the klal. This correction, more precious to Hashem, is the true essence of creation. This is reflected in the Mishnah in Avot (4:17), emphasizing the value of teshuva and good deeds in this world. The phrase "Hashem saw everything He created and it was very good" (ויכלו) signifies this completion, awakening the source and leading to Shabbos. Shabbos, blessed and sanctified, is the soul of creation, bringing unity and an extra level of spiritual completion. In the future, this will culminate in a day that is entirely Shabbos. Currently, evildoers disrupt this unity, but Bnei Yisrael, who achieve unification, experience a taste of the world to come through the "Sukkah of Shalom" on Shabbos. True perfection will only be achieved when the name of Amalek is erased, and all parts are unified in serving Hashem.
3
במדרש ואהי' אצלו אמון אומן נתייעץ בתורה וברא העולם כו'. והו"ל למימר והייתי. ואהי' הפי' שעוד גם עתה מתקיים העולם. ע"י העוסקים בתורה. דכתי' וירא כל אשר עשה הוא מה שכל הצדיקים עוסקים בתורה ומעש"ט. כ"ז עלה לפניו ית' ובזכות זה ברא וקיים העולם. לכן איתא לתת שכר לצדיקים שמקיימין העולם כו'. והאמת כי העצה של התורה תתקיים לעתיד בשלימות. כשיהי' נתקן הכל בעזה"י בכח התורה של הצדיקים וזהו ואהי' אצלו אמון שהתורה מתפארת כי עוד יתברר כי עצתה לטוב הי':
The Midrash explains that "I will be to Him a Amon - confidant" (אמון) connects to אומן (craftsman), meaning Hashem used the Torah as a blueprint for creation. The phrase "I will be" (future tense) signifies that the world continues to exist through those who engage in Torah. The verse "And He saw everything that He created and it was very good" refers to Hashem seeing the righteous deeds of tzadikim, whose engagement with Torah sustains the world. This justifies the creation in ten utterances, rewarding tzadikim who maintain it.
This concept will be fully realized in the future when everything is perfected through the power of Torah and the righteous. The term "I will be" indicates that the Torah's wisdom will ultimately be proven as the best plan, fulfilling its purpose perfectly.
תרמ"ב
5642
במד' ויכלו נעשו כלים כו' הענין הוא דיש כלל ופרט וכלל. ועל הכלל אמרו והלא במאמר א' הי' יכול להבראות שהוא בראשית נמי מאמר הוא שהוא שורש הכל. התורה וישראל. והתשובה כדי להפרע ולתת שכר כו', והיינו שבפרטות יש דברים הצריכין תיקון. והצדיקים שמביאין כל הפרטים אל האחדות. הוא כלל הבא ע"י הפרט. וזה חביב לפניו ית' יותר. וע"ז אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז הוא האחדות והכלל שבא מהפרטים כנ"ל זהו כלל הצריך לפרט. וע"ז וירא אלקים כל א' עשה כו' טוב מאוד. ויכלו שהוא כלל הנ"ל ונתעורר השורש ונעשה שבת. ויברך ויקדש. ויש בו תוספות נשמה. והענין הוא כמו שיש בפרט כל איש ישראל. אחר תיקון הגוף ושלימותו מקבל הנשמה. ואח"כ כפי תיקון המעשה זוכה לנשמה יתירה. כן הי' בכלל. בריאת שמים וארץ. ואח"כ האדם שהוא נשמת הבריאה. ואח"כ שנעשה הכלל והאחדות. בא השבת שהוא הנשמה לכלל הבריאה. וכמו שיהי' לעתיד יום שכולו שבת. רק עתה הרשעים מאבדין כו'. ורק בנ"י שיש להם האחדות. נאמר פורס סוכת שלום והוא מעין עולם הבא כי אין הכל בשלימות עד שימחה שמו של עמלק:
The Midrash (Bereishis Rabba 10:2) explains that the word ויכלו (vayechulu) is related to כלי (vessels), indicating creation as a vessel for Hashem. The concept involves klal-prat-klal, where creation could have been done with one utterance (Bereishis), the source of everything. The division into ten utterances allows for the punishment of evildoers and the reward of the righteous, who unify the parts back into a whole.
On an individual level, many things need repair (prat), and tzadikim unify these parts with the klal. This correction, more precious to Hashem, is the true essence of creation. This is reflected in the Mishnah in Avot (4:17), emphasizing the value of teshuva and good deeds in this world. The phrase "Hashem saw everything He created and it was very good" (ויכלו) signifies this completion, awakening the source and leading to Shabbos. Shabbos, blessed and sanctified, is the soul of creation, bringing unity and an extra level of spiritual completion.
In the future, this will culminate in a day that is entirely Shabbos. Currently, evildoers disrupt this unity, but Bnei Yisrael, who achieve unification, experience a taste of the world to come through the "Sukkah of Shalom" on Shabbos. True perfection will only be achieved when the name of Amalek is erased, and all parts are unified in serving Hashem.
במדרש ואהי' אצלו אמון אומן נתייעץ בתורה וברא העולם כו'. והו"ל למימר והייתי. ואהי' הפי' שעוד גם עתה מתקיים העולם. ע"י העוסקים בתורה. דכתי' וירא כל אשר עשה הוא מה שכל הצדיקים עוסקים בתורה ומעש"ט. כ"ז עלה לפניו ית' ובזכות זה ברא וקיים העולם. לכן איתא לתת שכר לצדיקים שמקיימין העולם כו'. והאמת כי העצה של התורה תתקיים לעתיד בשלימות. כשיהי' נתקן הכל בעזה"י בכח התורה של הצדיקים וזהו ואהי' אצלו אמון שהתורה מתפארת כי עוד יתברר כי עצתה לטוב הי':
The Midrash explains that "I will be to Him a Amon - confidant" (אמון) connects to אומן (craftsman), meaning Hashem used the Torah as a blueprint for creation. The phrase "I will be" (future tense) signifies that the world continues to exist through those who engage in Torah. The verse "And He saw everything that He created and it was very good" refers to Hashem seeing the righteous deeds of tzadikim, whose engagement with Torah sustains the world. This justifies the creation in ten utterances, rewarding tzadikim who maintain it.
This concept will be fully realized in the future when everything is perfected through the power of Torah and the righteous. The term "I will be" indicates that the Torah's wisdom will ultimately be proven as the best plan, fulfilling its purpose perfectly.