טובו אוהליך כו'. איתא בגמרא שכל הברכות שנאמרו ע"י בלעם נתבטלו חוץ מן הפסוק הזה מה טובו. והטעם לזה נראה בהקדים לפרש פסוק "ולא אבה כו' לשמוע כו' ויהפוך כו'", יש לדקדק דמעיקרא אמר "ולא אבה לשמוע" משמע שלא רצה לשמוע אליו כלל, והדר כתיב "ויהפוך כו'" משמע ששמע אלא שהפכה לברכה. ונראה שהפירוש כך, דאיתא בגמרא "מתוך ברכתו של אותו רשע אתה יודע מה היה בלבו לקללם אלא שהפך הש"י לברכה", וכך פירוש הפסוק "ולא אבה" ר"ל שהקב"ה לא רצה לשמוע קללתו ולברכם בברכה שהיא היפך הקללה שחישב בלעם, אלא ברכם בברכה שאינו היפך הקללה, וכוונת הש"י ב"ה היה בזה כדי שלא יסבור בלעם שהקב"ה אינו חפץ לברך את ישראל אך לבטל מהם הקללה שלא תחול ולכך ברכם בהיפך מקללה, ולכן ברכם ב"ה בברכה אחרת למען ידע שכוונתו אינה כי אם לברך את ישראל ממש תמיד, וזהו "ולא אבה כו' ויהפוך" שהפך מחשבתו שרצה לקללם, והש"י ב"ה ברוב רחמיו לא די שביטל קללתו אף ברכם ברכה אחרת.
Good are your tents, etc.: It is found in the Gemara (Sanhedrin 105b) that all of the blessings that Balaam said were nullified except for this verse, How good. And what appears to be the reason for this [can be explained] by first explaining the verse: But He did not want, etc. to heed, etc., but He transformed, etc. (Deuteronomy (23:6). One should be precise, that it first stated, "He did not want to heed," implying He did not want to heed at all; and then it stated, "but He transformed," implying that He heeded, but transformed it into a blessing. And it appears that this is the explanation: It is found in [the same section of] the Gemara, "From the blessing of that wicked person [Balaam], you know what was in his heart to curse them, except that God, may He be blessed, transformed [it] into a blessing." And this is also the explanation of the verse, He did not want. It means to say that the Holy One, blessed be He, did not want to heed his curse and bless them with a blessing that is the opposite of the curse that Balaam thought of, but rather [to] bless them with a blessing that is not the opposite of the curse. And the intention of God, may He be blessed, blessed be He, with this was so that Balaam not think that the Holy One, blessed be He, did not wish to bless the Jewish people except to nullify the curse, such that it not be actualized, and that is why He blessed them with the opposite of the curse. And for that reason, He, blessed be He, blessed them with another blessing [as well], so that he would know that His intention was only to truly bless the Jewish people continuously. And this is [the meaning of But He did not want, etc., but He transformed, etc. — that He did the opposite of his thought: For he wanted to curse them. Whereas, in His great mercy, it was not enough for God, may He be blessed, blessed be He, to nullify his curse; rather He also blessed them with a different blessing!
2
וזהו פירוש הפסוק "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך כו'", פירושו ג"כ כדלעיל, דהיינו שבלעם הבין שהקב"ה אין כוונתו רק לברך את ישראל ולא לבטל קללתו לבד, שאל"כ היה לברכם בברכה שהיא היפך הקללה, ולכך עלה בלבו של בלעם ג"כ לברך את ישראל וחישב מחשבה טובה עליהם, ונתן הש"י בפיו ברכת מה טובו, ולכך נתקיימה כי לא היה בה משום מחשבת קללה משא"כ בשאר הברכות.
3
וזהו פירוש הגמרא "מברכתו של אותו רשע" כו', והיינו ברכת מה טובו, והיא נקראת "ברכתו" כי לא חישב בה קללה, משא"כ שאר הברכות שהיה בהם תערובות קללה וזה היה עיקר מחשבתו של אותו רשע בהם, ולכך נתקיימה זו דווקא . ופירוש "איך היה בלבו" קאי על שאר הברכות. והבן כי מתוק לחיך.
טובו אוהליך כו'. איתא בגמרא שכל הברכות שנאמרו ע"י בלעם נתבטלו חוץ מן הפסוק הזה מה טובו. והטעם לזה נראה בהקדים לפרש פסוק "ולא אבה כו' לשמוע כו' ויהפוך כו'", יש לדקדק דמעיקרא אמר "ולא אבה לשמוע" משמע שלא רצה לשמוע אליו כלל, והדר כתיב "ויהפוך כו'" משמע ששמע אלא שהפכה לברכה. ונראה שהפירוש כך, דאיתא בגמרא "מתוך ברכתו של אותו רשע אתה יודע מה היה בלבו לקללם אלא שהפך הש"י לברכה", וכך פירוש הפסוק "ולא אבה" ר"ל שהקב"ה לא רצה לשמוע קללתו ולברכם בברכה שהיא היפך הקללה שחישב בלעם, אלא ברכם בברכה שאינו היפך הקללה, וכוונת הש"י ב"ה היה בזה כדי שלא יסבור בלעם שהקב"ה אינו חפץ לברך את ישראל אך לבטל מהם הקללה שלא תחול ולכך ברכם בהיפך מקללה, ולכן ברכם ב"ה בברכה אחרת למען ידע שכוונתו אינה כי אם לברך את ישראל ממש תמיד, וזהו "ולא אבה כו' ויהפוך" שהפך מחשבתו שרצה לקללם, והש"י ב"ה ברוב רחמיו לא די שביטל קללתו אף ברכם ברכה אחרת.
Good are your tents, etc.: It is found in the Gemara (Sanhedrin 105b) that all of the blessings that Balaam said were nullified except for this verse, How good. And what appears to be the reason for this [can be explained] by first explaining the verse: But He did not want, etc. to heed, etc., but He transformed, etc. (Deuteronomy (23:6). One should be precise, that it first stated, "He did not want to heed," implying He did not want to heed at all; and then it stated, "but He transformed," implying that He heeded, but transformed it into a blessing. And it appears that this is the explanation: It is found in [the same section of] the Gemara, "From the blessing of that wicked person [Balaam], you know what was in his heart to curse them, except that God, may He be blessed, transformed [it] into a blessing." And this is also the explanation of the verse, He did not want. It means to say that the Holy One, blessed be He, did not want to heed his curse and bless them with a blessing that is the opposite of the curse that Balaam thought of, but rather [to] bless them with a blessing that is not the opposite of the curse. And the intention of God, may He be blessed, blessed be He, with this was so that Balaam not think that the Holy One, blessed be He, did not wish to bless the Jewish people except to nullify the curse, such that it not be actualized, and that is why He blessed them with the opposite of the curse. And for that reason, He, blessed be He, blessed them with another blessing [as well], so that he would know that His intention was only to truly bless the Jewish people continuously. And this is [the meaning of But He did not want, etc., but He transformed, etc. — that He did the opposite of his thought: For he wanted to curse them. Whereas, in His great mercy, it was not enough for God, may He be blessed, blessed be He, to nullify his curse; rather He also blessed them with a different blessing!
וזהו פירוש הפסוק "וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך כו'", פירושו ג"כ כדלעיל, דהיינו שבלעם הבין שהקב"ה אין כוונתו רק לברך את ישראל ולא לבטל קללתו לבד, שאל"כ היה לברכם בברכה שהיא היפך הקללה, ולכך עלה בלבו של בלעם ג"כ לברך את ישראל וחישב מחשבה טובה עליהם, ונתן הש"י בפיו ברכת מה טובו, ולכך נתקיימה כי לא היה בה משום מחשבת קללה משא"כ בשאר הברכות.
וזהו פירוש הגמרא "מברכתו של אותו רשע" כו', והיינו ברכת מה טובו, והיא נקראת "ברכתו" כי לא חישב בה קללה, משא"כ שאר הברכות שהיה בהם תערובות קללה וזה היה עיקר מחשבתו של אותו רשע בהם, ולכך נתקיימה זו דווקא . ופירוש "איך היה בלבו" קאי על שאר הברכות. והבן כי מתוק לחיך.