ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כו' וכי אוציא את בני ישראל כו'. לכאורה הלשון כפול כמו שהרגיש רש"י ז"ל בזה. גם בפסוק "ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות בהוציאך כו' תעבדון את כו'", גם זה אינו מובן לכאורה שאמר לו השי"ת אות שיהיה אח"כ, ורש"י ז"ל פירש בטוב טעם.
...And Moshe said to God, “Who am I that I should go to Pharaoh and free the Israelites from Egypt?”At first it appears that the wording is redundant, as Rashi also felt. Also the verse, “And [God] said, ‘I will be with you; that shall be your sign that it was I who sent you. And when you have freed the people from Egypt, you shall worship God at this mountain,’” is not clear at first for the Blessed Name gave as a sign something that will only happen later. Rashi explained this nicely.
2
ולענ"ד נראה ע"פ הפסוק "ויירא יעקב מאוד ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי כו'", ולכאורה מלת "אין" הוא מיותר, והיה לו לומר "מה נורא המקום הזה זה בית אלקים". ונראה דהתורה הקדושה מורה לנו בכל זה איך נתנהג בעבודתו ית"ש ויתעלה, דהנה האדם הבא לו אהבה והתלהבות בלבבו בתפילתו או בלימודו, וכן בכל מעשיו אשר יעשה לשמו ית"ש, ראוי לו שיחשוב מי יודע אם אין זו התלהבות אש זרה חלילה וחלילה, ואם לבו מתלהב עוד בפעם אחר פעם, יחשוב אפשר המקום גורם קדושה והתלהבות הזאת, דהיינו שעומד עם צדיקים ולא יתלה בעצמו כלל וכלל, רק שיהיה שפל מאוד ויחשוב איך אפשר שאיש שפל כמוני יזכה לזאת, ואם יוסיף עוד ולא יפסוק, יחשוב אמת בוודאי זה הוא דבר אלקים שנתן לי השי"ת מתנה והלוואי שיהיה לבבי זה כל הימים, ויתפלל תמיד להשי"ת שיעזור לו וישמור אותו שלא יכשל ח"ו בשום נדנוד חטא, שלא יגרום החטא ח"ו לכבות אש התלהבותו בעבודת הבורא ית"ש.
In my humble opinion it appears to relate to the verse “Shaken, he said, ‘How awesome is this place! This is none other than the abode of God, and that is the gateway to heaven.’” At first, the word ayn / this is none other, is superfluous and he should have said “How awesome is this place, this is God’s house.”It appears that the holy Torah is showing us how to conduct one’s service, may God’s name be blessed and exalted. When a person experiences love and enthusiasm in prayer or study and in all that one does for the Blessed Name, it is appropriate to think, who knows if this enthusiasm isn’t a strange fire, God forbidBut if the person’s heart burns again and again, the person can think that perhaps it is God causing this sanctity and enthusiasm because the person is now standing with other righteous ones. The person then will not say that this is the their doing at all and will be very humble and wonder how an ordinary person like me can merit this. And if this continues without stop, one can think truthfully that this is certainly God’s word, that the Blessed Name gave me a gift and hopefully my heart will remain like this all the time. This person will pray constantly to the Blessed Name that God help and guard so as not to fail, God forbid, in any nagging (desire to) sin, that no sin can douse the enthusiastic intensity in the service of the Blessed Creator.
3
וזהו "ויירא יעקב מאוד כו'", דהיינו כאשר ראה סולם מוצב ארצה ומלאכים עולים ויורדים בו, וראה המראה הגדול הזה שהשי"ת ב"ה עם כל המרכבה העליונה נצב עליו, "ויירא מאוד ויאמר מה נורא", ר"ל מי יודע מה הוא המורא הזאת, כי מי אנכי שאזכה למראה הגדול הזה, ואח"כ חשב ואמר "המקום הזה", אפשר המקום גורם הקדושה הגדולה הזאת, ואח"כ אמר "אין זה כו'", כיון שראה הקדושה הזאת בלי הפסק, אמר בודאי "אין זה רק בית אלקים", והתחיל להתפלל להשי"ת ב"ה "וידר נדר אם יהיה אלקים כו' ושמרני כו'", דהיינו שלא יגרום החטא ח"ו להפסיק ממנו הקדושה הזאת.
This is, “And Jacob was quite shaken…” which is that when he saw the ladder with its feet on the ground and angels going up and down and this great vision that the Blessed Name was standing over it with all of God’s supernal chariots standing over it, “And Jacob was awed and said, ‘How awesome…’”. He meant, who knows from where this awesomeness comes, for who am I that I merit this great vision. Afterwards he thought and said, “this place.” Maybe it is the place that causes this great holiness. And after that he said, “This is none other [than the abode of God].” And when he saw that this holiness persisted without interruption he said that certainly is none other than the abode of God and he began to pray to the Blessed Name and then swore that if God would be with him…and protect him, meaning that no sin should interrupt this holiness, God forbid.
4
וזהו שאמר משה רבינו ע"ה "מי אנכי כי אלך כו'", שהיה עניו מכל אדם ושפל בעיני עצמו, ואמר איך אפשר שאגיע למדריגה הזאת, "וכי אוציא כו'", פירוש וגם אם היה באפשרי שאבוא למדריגה זאת שאלך אל פרעה, איך אני ראוי למדריגה גדולה כזאת להוציא את בני ישראל, "ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות בהוציאך כו' תעבדון כו'", דהנה סימן טוב לאדם כשהוא שומע מספרים ממעלות הצדיקים ועבודתם בקדושה לשמו יתברך באמת, אם באותו הפעם לבו חושק ומתלהב מאד מאד שיזכה גם הוא לעבוד השי"ת באמת, זה הוא סימן טוב שהשם עמו וזה דבר ה', וזהו "וזה לך האות" שאני אומר לך "בהוציאך כו' תעבדון על ההר הזה", זה יהיה לך לסימן ולאות, אם יהיה לבך בוער ומתלהב לעבודתי בשומעך זאת, בזאת תדע שאני עמך.
Turning to what Moses our Teacher of blessed memory said: “Who am I that I should go…” Moses was the most humble person and lowly in his own eyes. He asked, how is it possible that I can attain this level and that I will bring the Israelites out of Egypt. Even if I were to attain the level of going to Pharaoh, how would I be worthy of taking them out. God replied, “Because I will be with you. And the sign is that when you take them out…you will worship Me…” It is a good sign for a person who hears through books about the virtues of the righteous and their holy service for the Blessed Name in truth if, at the same time, the heart yearns and burns intensely in wanting to also merit to serve God in truth. This is a good indication that the Name is with the person and that this is God’s word. This is, “And this will be a sign for you,” that when I say to you “When you take them out…you will worship me at this mountain,” this will be a sign. If your heart still burns and is excited to serve Me when you hear this, then through this you will know that I am with you.
5
וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה "השיבה לי ששון ישעך", ר"ל זכני להשיבני אליך, ושיהיה לי סימן טוב דהיינו ששון ישעך, ר"ל כשאשמע מספרים "ישעך", דהיינו מעוסקי תורתיך ומצוותיך שזה הוא הישועה להשי"ת, כאשר יהיה לי זאת לששון ולשמחה, בזה אדע כי אתה עמדי. וה' יזכנו להיות מעובדי ה' באמת ולשמוח עם הצדיקים. אמן.
6
And this is what King David prayed, “ Let me again rejoice in Your help” (Psalm 51:14), he was saying give me the merit to return to You and that it should be a good omen for me which is “Let a vigorous spirit sustain me,” that when I hear stories of your redemptions from those who are immersed in your Torah and mitzvot which is redemption and sustaining for the Blessed Name. When this will be mine for joy and happiness, from it I will know that You are with me and God will give me the merit to be among who are true servers of God along with the righteous.
ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כו' וכי אוציא את בני ישראל כו'. לכאורה הלשון כפול כמו שהרגיש רש"י ז"ל בזה. גם בפסוק "ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות בהוציאך כו' תעבדון את כו'", גם זה אינו מובן לכאורה שאמר לו השי"ת אות שיהיה אח"כ, ורש"י ז"ל פירש בטוב טעם.
...And Moshe said to God, “Who am I that I should go to Pharaoh and free the Israelites from Egypt?”At first it appears that the wording is redundant, as Rashi also felt. Also the verse, “And [God] said, ‘I will be with you; that shall be your sign that it was I who sent you. And when you have freed the people from Egypt, you shall worship God at this mountain,’” is not clear at first for the Blessed Name gave as a sign something that will only happen later. Rashi explained this nicely.
ולענ"ד נראה ע"פ הפסוק "ויירא יעקב מאוד ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי כו'", ולכאורה מלת "אין" הוא מיותר, והיה לו לומר "מה נורא המקום הזה זה בית אלקים". ונראה דהתורה הקדושה מורה לנו בכל זה איך נתנהג בעבודתו ית"ש ויתעלה, דהנה האדם הבא לו אהבה והתלהבות בלבבו בתפילתו או בלימודו, וכן בכל מעשיו אשר יעשה לשמו ית"ש, ראוי לו שיחשוב מי יודע אם אין זו התלהבות אש זרה חלילה וחלילה, ואם לבו מתלהב עוד בפעם אחר פעם, יחשוב אפשר המקום גורם קדושה והתלהבות הזאת, דהיינו שעומד עם צדיקים ולא יתלה בעצמו כלל וכלל, רק שיהיה שפל מאוד ויחשוב איך אפשר שאיש שפל כמוני יזכה לזאת, ואם יוסיף עוד ולא יפסוק, יחשוב אמת בוודאי זה הוא דבר אלקים שנתן לי השי"ת מתנה והלוואי שיהיה לבבי זה כל הימים, ויתפלל תמיד להשי"ת שיעזור לו וישמור אותו שלא יכשל ח"ו בשום נדנוד חטא, שלא יגרום החטא ח"ו לכבות אש התלהבותו בעבודת הבורא ית"ש.
In my humble opinion it appears to relate to the verse “Shaken, he said, ‘How awesome is this place! This is none other than the abode of God, and that is the gateway to heaven.’” At first, the word ayn / this is none other, is superfluous and he should have said “How awesome is this place, this is God’s house.”It appears that the holy Torah is showing us how to conduct one’s service, may God’s name be blessed and exalted. When a person experiences love and enthusiasm in prayer or study and in all that one does for the Blessed Name, it is appropriate to think, who knows if this enthusiasm isn’t a strange fire, God forbidBut if the person’s heart burns again and again, the person can think that perhaps it is God causing this sanctity and enthusiasm because the person is now standing with other righteous ones. The person then will not say that this is the their doing at all and will be very humble and wonder how an ordinary person like me can merit this. And if this continues without stop, one can think truthfully that this is certainly God’s word, that the Blessed Name gave me a gift and hopefully my heart will remain like this all the time. This person will pray constantly to the Blessed Name that God help and guard so as not to fail, God forbid, in any nagging (desire to) sin, that no sin can douse the enthusiastic intensity in the service of the Blessed Creator.
וזהו "ויירא יעקב מאוד כו'", דהיינו כאשר ראה סולם מוצב ארצה ומלאכים עולים ויורדים בו, וראה המראה הגדול הזה שהשי"ת ב"ה עם כל המרכבה העליונה נצב עליו, "ויירא מאוד ויאמר מה נורא", ר"ל מי יודע מה הוא המורא הזאת, כי מי אנכי שאזכה למראה הגדול הזה, ואח"כ חשב ואמר "המקום הזה", אפשר המקום גורם הקדושה הגדולה הזאת, ואח"כ אמר "אין זה כו'", כיון שראה הקדושה הזאת בלי הפסק, אמר בודאי "אין זה רק בית אלקים", והתחיל להתפלל להשי"ת ב"ה "וידר נדר אם יהיה אלקים כו' ושמרני כו'", דהיינו שלא יגרום החטא ח"ו להפסיק ממנו הקדושה הזאת.
This is, “And Jacob was quite shaken…” which is that when he saw the ladder with its feet on the ground and angels going up and down and this great vision that the Blessed Name was standing over it with all of God’s supernal chariots standing over it, “And Jacob was awed and said, ‘How awesome…’”. He meant, who knows from where this awesomeness comes, for who am I that I merit this great vision. Afterwards he thought and said, “this place.” Maybe it is the place that causes this great holiness. And after that he said, “This is none other [than the abode of God].” And when he saw that this holiness persisted without interruption he said that certainly is none other than the abode of God and he began to pray to the Blessed Name and then swore that if God would be with him…and protect him, meaning that no sin should interrupt this holiness, God forbid.
וזהו שאמר משה רבינו ע"ה "מי אנכי כי אלך כו'", שהיה עניו מכל אדם ושפל בעיני עצמו, ואמר איך אפשר שאגיע למדריגה הזאת, "וכי אוציא כו'", פירוש וגם אם היה באפשרי שאבוא למדריגה זאת שאלך אל פרעה, איך אני ראוי למדריגה גדולה כזאת להוציא את בני ישראל, "ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות בהוציאך כו' תעבדון כו'", דהנה סימן טוב לאדם כשהוא שומע מספרים ממעלות הצדיקים ועבודתם בקדושה לשמו יתברך באמת, אם באותו הפעם לבו חושק ומתלהב מאד מאד שיזכה גם הוא לעבוד השי"ת באמת, זה הוא סימן טוב שהשם עמו וזה דבר ה', וזהו "וזה לך האות" שאני אומר לך "בהוציאך כו' תעבדון על ההר הזה", זה יהיה לך לסימן ולאות, אם יהיה לבך בוער ומתלהב לעבודתי בשומעך זאת, בזאת תדע שאני עמך.
Turning to what Moses our Teacher of blessed memory said: “Who am I that I should go…” Moses was the most humble person and lowly in his own eyes. He asked, how is it possible that I can attain this level and that I will bring the Israelites out of Egypt. Even if I were to attain the level of going to Pharaoh, how would I be worthy of taking them out. God replied, “Because I will be with you. And the sign is that when you take them out…you will worship Me…” It is a good sign for a person who hears through books about the virtues of the righteous and their holy service for the Blessed Name in truth if, at the same time, the heart yearns and burns intensely in wanting to also merit to serve God in truth. This is a good indication that the Name is with the person and that this is God’s word. This is, “And this will be a sign for you,” that when I say to you “When you take them out…you will worship me at this mountain,” this will be a sign. If your heart still burns and is excited to serve Me when you hear this, then through this you will know that I am with you.
וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה "השיבה לי ששון ישעך", ר"ל זכני להשיבני אליך, ושיהיה לי סימן טוב דהיינו ששון ישעך, ר"ל כשאשמע מספרים "ישעך", דהיינו מעוסקי תורתיך ומצוותיך שזה הוא הישועה להשי"ת, כאשר יהיה לי זאת לששון ולשמחה, בזה אדע כי אתה עמדי. וה' יזכנו להיות מעובדי ה' באמת ולשמוח עם הצדיקים. אמן.
And this is what King David prayed, “ Let me again rejoice in Your help” (Psalm 51:14), he was saying give me the merit to return to You and that it should be a good omen for me which is “Let a vigorous spirit sustain me,” that when I hear stories of your redemptions from those who are immersed in your Torah and mitzvot which is redemption and sustaining for the Blessed Name. When this will be mine for joy and happiness, from it I will know that You are with me and God will give me the merit to be among who are true servers of God along with the righteous.
Amen.