Mei HaShiloach · Volume I, Writings, Proverbs, Chapter 30
1
שוא ודבר כזב הרחק ממני. שוא הוא דבר בטל שאין בו שורש, והוא, שאינו נצרך לאדם כלל, ודבר כזב היינו אף בדבר הנצרך כגון פרנסה, אך שבא ממקום שהוא בלתי רצון הש"י וזה לשון כזב כמ"ש (ישעיה נ"ח,י"א) וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.
“Vanity and falsehood, keep them away from me.” (Mishlei, 30:8) “Vanity” is something useless that has no roots. It is of no use to man at all. “Falsehood” could be something that man needs, like a livelihood, yet it comes from a place that is not God’s will. This is the meaning of the term used for falsehood, c’zav in Hebrew, as in the verse (Yeshayahu, 58:11), “like a spring of water which does not fail [lo yic’zavu].”
2
דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה. נשר מורה על טומאה כי הנשר אין לו אף סימן אחד של טהרה (חולין ס"א.) וכל ארבע סימני טומאה נמצאו בו, ושמים מורה על טהרה ובהירות היינו בכל טהרה נמצא טומאה שצריך להתברר. דרך נחש עלי צור, צור היינו תקופות שהאדם תקיף בדעתו שילך בדרך טוב ונחש מורה על טעות, היינו שיכול לטעות. דרך אניה בלב ים היינו בכל מהירות ימצא מתינות, כי ים מורה על מהירות ברצונות והוא כי בכל בהלה ימצא ישוב הדעת, דרך גבר בעלמה, עלמה היינו העלם וגבר הוא בירור, והוא כי בכל העלם נמצא בירור, וזה שאמר שלמה המלך ע"ה בקהלת [א',י"ג] ענין רע נתן אלקים לבני אדם וכו' הוא על הענינים האלו, וגם ענין הוא ר"ת עלמה נשר ים נחש.
“Three [matters] were too wondrous for me, and four I did not know. The way of the eagle in the heavens, the way of the snake by the rock, the way of the ship in the heart of the sea, the way of man with a young woman.” (Mishlei, 30:18–19) “The eagle” teaches of impurity, because the eagle does not even have one sign of pure birds (Chullin, 61a; see Mei HaShiloach, “the outward signs of pure birds”) and it has all four signs of impurity. “Heavens” teaches of purity and clarity. This teaches that in everything that is pure, there is impurity that must be refined. “The way of the snake by the rock,” “rock” means tekifut (brazen strength, not holding back), in that man’s mind is vigorously resolved to go after the good way. “Snake” represents error, in that he could err. “The way of the ship in the heart of the sea” means that in proceeding with haste he shall exercise restraint. “The sea” represents being hasty in one’s desires, and thus in every panic he shall find calmness of mind. “The way of man with a young woman” “woman,” means concealment.13This is because, among other reasons, the word used for young woman, alma, uses the same letters as the word for concealment, he’lem. “Man” means clear, apparent. This is to show how all concealment contains clarity. When Shlomo haMelech said (Kohollet, 1:13), “E-lohim gave a bad matter [inyan] to man,” he was referring to these four matters. Also the word for matter, Inyan, is an acronym for the names of these four matters in Hebrew. Inyan is spelled ayin, nun, yud, nun. Ayin—Alma [young woman].” “Nun—Nesher [eagle].” “Yud—Yam [sea].” “Nun—Nachash [snake].”*King Shlomo calls them “bad” because they are given from Above to man beneath in a mixed state that requires birur (clarification). [Hagahot Peretz]
3
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך. שממית מורה על זעף ועצבות מלשון שממה, ובידים תתפש היינו שצמיחת החסרון נמצא אף באנשים גדולים מאד, כי מאן מלכי רבנן, וחכמים ראשי אלפי ישראל ילאו מזה להשלים עצמם שלא ימצא מזה שורש בלבם, וזה היה הענין בעוזיה שנכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים לאשר רצה להשלים עצמו בזה, וכל זמן שידע בעצמו שלא נשלם בזה, הבין כי עוד לא נשלם בכל, וקטורת הוא משמח את לב האדם ככתוב (משלי כ"ז,ט') שמן וקטורת ישמח לב, וזהו שנאמר (דברי הימים ב' כ"ו,י"ט) בזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו, לפי שהיה מכיר שאינו נקי בזה, לכן דן עצמו לסכנת נפשות והתיר עצמו להקטיר קטורת לבוא להשלמת נפשו, כי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, והאמנם כי באמת כן עלתה בידו כי אחר זה השיג השלמה שנאמר עליו וצרעת זרחה לשון זריחה, היינו שרק על הגוון היה נראה שעשה מעשה שלא כראוי אבל בעומק השיג השלמה מזה ונאמר עליו (מלכים ב' ט"ו,ה') וישב בבית החפשית, היינו שנעשה חפשי כי היה בשלימות, אך לפי שהיה בין הכהנים ומהם נעלם עומק כוונתו, והיה נראה בעיניהם כמחלל את ה' וכן לפי תפיסתם היה כמצורע, וזה שנאמר ביותם בנו (דברי הימים ב' כ"ז,ב') ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עזיה אביו רק לא בא אל היכל ה', והיא מיעוט ככל אכין ורקין שבתורה שלמדרגה הזאת לא בא, ואלו היה עוזיה מקטיר הקטורת היה בא לחיי עוה"ב מיד.
“The spider holds on with its hands, and it is in the chambers of the king.” (Mishlei, 30:28) “Spider” (shmamit) teaches of anger and destruction (shomema). “Holds on with its hands” shows that the emergence of deficiency exists even with great people, for “the sages are the real kings.” And the sages, the leaders of thousands of Israel, have emerged from this to complete themselves, so as not to find this rooted in their hearts. So it was with Uziyah (see Divrei haYamim 2, Ch. 26), who went to burn incense in the innermost chamber of the Temple (but was prevented from this), for he wanted to perfect himself in this. All the while he knew that he was not complete in this aspect, he knew that he was not complete his whole being. This incense brings joy to the heart of man, as it is written (Mishlei, 27:9), “oil and incense gladden the heart.” This is as it is written (Divrei haYamim 2, 26:19), “when he became angry with the Cohanim, leprosy sprouted on his forehead.”14He then had to be cast out of the Temple, and remained a leper the rest of his life. He realized that he was not clean in this aspect (joy), and in order to fix the matter, and judging himself to be in mortal danger, permitted himself to offer the incense in order to complete his soul. This was possible, because nothing should prevent the saving of a life. And truly, it succeeded, because after this he achieved completion, as it said, “leprosy sprouted on his forehead,” where the word for sprouted, zarcha, also means “to shine.” In this sense, it was only on the surface that his action was improper, but at the depths he achieved completion from this, as it is said (Melachim 2, 15:5), “[as a leper] he dwelled in the house of liberation.” That is, he was set free because he was then complete. However, since he was among the Cohanim, and the profundity of his intention was hidden from them, it seemed as if he was desecrating God. Thus in their eyes he was a leper. This is as it is said of his son Yotam (Divrei haYamim 2, 27:2), “and he did that which was proper in the eyes of God, just as his father Uziya had done, yet he did not enter the chamber of God.” This is a limitation, just as all the mentions of “yet” and “only” are in the Torah, in that he did not arrive at this level. And if Uziya had only offered the incense, he would have immediately entered the world to come.
שוא ודבר כזב הרחק ממני. שוא הוא דבר בטל שאין בו שורש, והוא, שאינו נצרך לאדם כלל, ודבר כזב היינו אף בדבר הנצרך כגון פרנסה, אך שבא ממקום שהוא בלתי רצון הש"י וזה לשון כזב כמ"ש (ישעיה נ"ח,י"א) וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.
“Vanity and falsehood, keep them away from me.” (Mishlei, 30:8)
“Vanity” is something useless that has no roots. It is of no use to man at all. “Falsehood” could be something that man needs, like a livelihood, yet it comes from a place that is not God’s will. This is the meaning of the term used for falsehood, c’zav in Hebrew, as in the verse (Yeshayahu, 58:11), “like a spring of water which does not fail [lo yic’zavu].”
דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה. נשר מורה על טומאה כי הנשר אין לו אף סימן אחד של טהרה (חולין ס"א.) וכל ארבע סימני טומאה נמצאו בו, ושמים מורה על טהרה ובהירות היינו בכל טהרה נמצא טומאה שצריך להתברר. דרך נחש עלי צור, צור היינו תקופות שהאדם תקיף בדעתו שילך בדרך טוב ונחש מורה על טעות, היינו שיכול לטעות. דרך אניה בלב ים היינו בכל מהירות ימצא מתינות, כי ים מורה על מהירות ברצונות והוא כי בכל בהלה ימצא ישוב הדעת, דרך גבר בעלמה, עלמה היינו העלם וגבר הוא בירור, והוא כי בכל העלם נמצא בירור, וזה שאמר שלמה המלך ע"ה בקהלת [א',י"ג] ענין רע נתן אלקים לבני אדם וכו' הוא על הענינים האלו, וגם ענין הוא ר"ת עלמה נשר ים נחש.
“Three [matters] were too wondrous for me, and four I did not know. The way of the eagle in the heavens, the way of the snake by the rock, the way of the ship in the heart of the sea, the way of man with a young woman.” (Mishlei, 30:18–19)
“The eagle” teaches of impurity, because the eagle does not even have one sign of pure birds (Chullin, 61a; see Mei HaShiloach, “the outward signs of pure birds”) and it has all four signs of impurity. “Heavens” teaches of purity and clarity. This teaches that in everything that is pure, there is impurity that must be refined. “The way of the snake by the rock,” “rock” means tekifut (brazen strength, not holding back), in that man’s mind is vigorously resolved to go after the good way. “Snake” represents error, in that he could err. “The way of the ship in the heart of the sea” means that in proceeding with haste he shall exercise restraint. “The sea” represents being hasty in one’s desires, and thus in every panic he shall find calmness of mind. “The way of man with a young woman” “woman,” means concealment.13This is because, among other reasons, the word used for young woman, alma, uses the same letters as the word for concealment, he’lem. “Man” means clear, apparent. This is to show how all concealment contains clarity. When Shlomo haMelech said (Kohollet, 1:13), “E-lohim gave a bad matter [inyan] to man,” he was referring to these four matters. Also the word for matter, Inyan, is an acronym for the names of these four matters in Hebrew. Inyan is spelled ayin, nun, yud, nun. Ayin—Alma [young woman].” “Nun—Nesher [eagle].” “Yud—Yam [sea].” “Nun—Nachash [snake].”*King Shlomo calls them “bad” because they are given from Above to man beneath in a mixed state that requires birur (clarification). [Hagahot Peretz]
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך. שממית מורה על זעף ועצבות מלשון שממה, ובידים תתפש היינו שצמיחת החסרון נמצא אף באנשים גדולים מאד, כי מאן מלכי רבנן, וחכמים ראשי אלפי ישראל ילאו מזה להשלים עצמם שלא ימצא מזה שורש בלבם, וזה היה הענין בעוזיה שנכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים לאשר רצה להשלים עצמו בזה, וכל זמן שידע בעצמו שלא נשלם בזה, הבין כי עוד לא נשלם בכל, וקטורת הוא משמח את לב האדם ככתוב (משלי כ"ז,ט') שמן וקטורת ישמח לב, וזהו שנאמר (דברי הימים ב' כ"ו,י"ט) בזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו, לפי שהיה מכיר שאינו נקי בזה, לכן דן עצמו לסכנת נפשות והתיר עצמו להקטיר קטורת לבוא להשלמת נפשו, כי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, והאמנם כי באמת כן עלתה בידו כי אחר זה השיג השלמה שנאמר עליו וצרעת זרחה לשון זריחה, היינו שרק על הגוון היה נראה שעשה מעשה שלא כראוי אבל בעומק השיג השלמה מזה ונאמר עליו (מלכים ב' ט"ו,ה') וישב בבית החפשית, היינו שנעשה חפשי כי היה בשלימות, אך לפי שהיה בין הכהנים ומהם נעלם עומק כוונתו, והיה נראה בעיניהם כמחלל את ה' וכן לפי תפיסתם היה כמצורע, וזה שנאמר ביותם בנו (דברי הימים ב' כ"ז,ב') ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה עזיה אביו רק לא בא אל היכל ה', והיא מיעוט ככל אכין ורקין שבתורה שלמדרגה הזאת לא בא, ואלו היה עוזיה מקטיר הקטורת היה בא לחיי עוה"ב מיד.
“The spider holds on with its hands, and it is in the chambers of the king.” (Mishlei, 30:28)
“Spider” (shmamit) teaches of anger and destruction (shomema). “Holds on with its hands” shows that the emergence of deficiency exists even with great people, for “the sages are the real kings.” And the sages, the leaders of thousands of Israel, have emerged from this to complete themselves, so as not to find this rooted in their hearts. So it was with Uziyah (see Divrei haYamim 2, Ch. 26), who went to burn incense in the innermost chamber of the Temple (but was prevented from this), for he wanted to perfect himself in this. All the while he knew that he was not complete in this aspect, he knew that he was not complete his whole being. This incense brings joy to the heart of man, as it is written (Mishlei, 27:9), “oil and incense gladden the heart.” This is as it is written (Divrei haYamim 2, 26:19), “when he became angry with the Cohanim, leprosy sprouted on his forehead.”14He then had to be cast out of the Temple, and remained a leper the rest of his life. He realized that he was not clean in this aspect (joy), and in order to fix the matter, and judging himself to be in mortal danger, permitted himself to offer the incense in order to complete his soul. This was possible, because nothing should prevent the saving of a life. And truly, it succeeded, because after this he achieved completion, as it said, “leprosy sprouted on his forehead,” where the word for sprouted, zarcha, also means “to shine.” In this sense, it was only on the surface that his action was improper, but at the depths he achieved completion from this, as it is said (Melachim 2, 15:5), “[as a leper] he dwelled in the house of liberation.” That is, he was set free because he was then complete. However, since he was among the Cohanim, and the profundity of his intention was hidden from them, it seemed as if he was desecrating God. Thus in their eyes he was a leper. This is as it is said of his son Yotam (Divrei haYamim 2, 27:2), “and he did that which was proper in the eyes of God, just as his father Uziya had done, yet he did not enter the chamber of God.” This is a limitation, just as all the mentions of “yet” and “only” are in the Torah, in that he did not arrive at this level. And if Uziya had only offered the incense, he would have immediately entered the world to come.