Mei HaShiloach · Volume I, Exodus, Mishpatim, Chapter 1
1
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. הענין שלא נאמר כאן וידבר ה' אל משה כמו בכל הצווים, אך לאשר הענין הזה מדבר במשפטים, ובענין המשפט אז אין הפרש בין גדול לקטון, כמו בעת שהמלך בא לראות ולשפוט את חייליו אז הכל עומדים שוה בהשורה ואף הראש עומד בתוך השורה. והנה כתיב (ישעיה נ"ו,א') שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה וכו'. שמרו הוא לשון המתנה והוא שלא יתרעם שום נפש מישראל על מדות הש"י, מדוע לא יעזור לו שיוכל לעבדהו בשלמות, מאחר שהוא משתוקק לזה למה לא יעזרו הש"י מיד. ע"ז נאמר שמרו משפט ועשו צדקה, היינו שידבק בהש"י בצדקה ובישרות לב ולא יתרעמו, ואז קרובה ישועתי לבא, היינו שיגלה לנו הש"י את הסדר שהיה מתנהג עמנו בגלות וישלח נחומים ונראה כי לא נאבד מאתו שום דבר הקווי והצער שסבלו ישראל בעבודתו ית'. כדאיתא בזוה"ק (שמות ק"נ:) אפילו רעותא טבא דבר נש לא מתאביד, וכל מעשה שאדם עושה אף שנראה עתה כמעשה קטנה יתפשטה הש"י לעתיד, מאוד. והנה בזאת הסדרה מלמד אותנו הש"י איך צריך האדם לנקות ולברר א"ע, עד שמדת טובו ימשך ויתפשט אף על כל קניניו ויהיה נמצא גם בהם מדות טובות שלא יזיקו לשום אדם, וע"כ כשקנינו של אדם מזיק צריך לשלם, כי ההיזק נצמח ביען כי אין נפשו מזוכך כ"כ, לכן יוכלו קניניו להזיק או לגזול את חבירו, כי באם לב האדם מזוכך אין קנינותיו יכולין להזיק לחבירו כמו שנמצא (תענית כ"ה.) בעיזא דר' חנינא בן דוסא דאייתי דובא בקרניהו וזה דאיתא במס' ברכות [ט"ז:] עבדים ושפחות אין קורין אותן אבא פלוני או אמא פלונית, של בית ר"ג היו קורין אותן משום דחשיבא, היינו שמכח קדושת רבן גמליאל נתפשט גם על קניניו והיו ג"כ טובים.
“And these are the laws that you shall place before them ….” (Shemot, 21:1) Here it is not said, “And God spoke to Moshe saying,” as with all the mitzvot, for the matter here discusses civil legal enactments (“mishpatim”), and concerning justice there is no difference between the great and the small. This may be compared to when the king goes out to inspect and judge his soldiers; then they all stand in the same line, even their senior officer standing in the line. Thus it is written (Yesahya, 56:1), “keep justice, and perform tzedaka [righteousness], for My salvation is close at hand.” “Keep” is an expression of restraint, saying that no soul of Israel should bear greivences against God concerning His attributes (where He is concealed from us). He should refrain from asking why He does not help him to serve Him, especially as this is what He desires, so why does God not help him immediately? Therefore it is said, “keep justice and perform tzedaka,” meaning to cleave to God with righteousness and honesty of heart, and not holding any grudges. This being done, “My salvation is close at hand,” meaning that God will reveal to us the order with which he conducts our lives in the exile. Then He will send consolation, making it clear that none of the longing and suffering that Israel underwent in the service of God was in vain. On this it is said in the holy Zohar (Shemot, 150b), “even a man’s good intention will not be lost,” for with every action man does, even if it seems now to be insignificant, in the future God will expand upon it greatly. In this week’s Parsha, God teaches us how one must clean and refine himself, to the extent that his attribute of goodness is even drawn into his possessions, and then good attributes will be found in them so as not to cause damage to anyone else. Therefore, when a man’s possessions cause damage, he must pay for the damages, for the damage was done because his soul was not refined enough. Thus his possessions could cause damage, or he could steal from another, for if his soul was in a state of true refinement then his possessions could never do damage to another. So it was told in the Gemara (Ta’anit, 25a), “the neighbors of R. Channina ben Dosa complained that his goat was causing them damages. He said, ‘if it is so, then let them be eaten by bears.’ The goats went into the forest, and returned each with a bear on its horns.” Furthermore, it is said in Berachot (16b), “Manservant and maidservants are not addressed as ‘father so-and-so’ or ‘mother so-and-so’ [a title of honor] except for the servants of the house of Rabban Gamliel, who were called so because of their importance.” This means that the power of the Kedusha of Rabban Gamliel extended even to his possessions, and they too were good (his goodness extended into them).
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. הענין שלא נאמר כאן וידבר ה' אל משה כמו בכל הצווים, אך לאשר הענין הזה מדבר במשפטים, ובענין המשפט אז אין הפרש בין גדול לקטון, כמו בעת שהמלך בא לראות ולשפוט את חייליו אז הכל עומדים שוה בהשורה ואף הראש עומד בתוך השורה. והנה כתיב (ישעיה נ"ו,א') שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה וכו'. שמרו הוא לשון המתנה והוא שלא יתרעם שום נפש מישראל על מדות הש"י, מדוע לא יעזור לו שיוכל לעבדהו בשלמות, מאחר שהוא משתוקק לזה למה לא יעזרו הש"י מיד. ע"ז נאמר שמרו משפט ועשו צדקה, היינו שידבק בהש"י בצדקה ובישרות לב ולא יתרעמו, ואז קרובה ישועתי לבא, היינו שיגלה לנו הש"י את הסדר שהיה מתנהג עמנו בגלות וישלח נחומים ונראה כי לא נאבד מאתו שום דבר הקווי והצער שסבלו ישראל בעבודתו ית'. כדאיתא בזוה"ק (שמות ק"נ:) אפילו רעותא טבא דבר נש לא מתאביד, וכל מעשה שאדם עושה אף שנראה עתה כמעשה קטנה יתפשטה הש"י לעתיד, מאוד. והנה בזאת הסדרה מלמד אותנו הש"י איך צריך האדם לנקות ולברר א"ע, עד שמדת טובו ימשך ויתפשט אף על כל קניניו ויהיה נמצא גם בהם מדות טובות שלא יזיקו לשום אדם, וע"כ כשקנינו של אדם מזיק צריך לשלם, כי ההיזק נצמח ביען כי אין נפשו מזוכך כ"כ, לכן יוכלו קניניו להזיק או לגזול את חבירו, כי באם לב האדם מזוכך אין קנינותיו יכולין להזיק לחבירו כמו שנמצא (תענית כ"ה.) בעיזא דר' חנינא בן דוסא דאייתי דובא בקרניהו וזה דאיתא במס' ברכות [ט"ז:] עבדים ושפחות אין קורין אותן אבא פלוני או אמא פלונית, של בית ר"ג היו קורין אותן משום דחשיבא, היינו שמכח קדושת רבן גמליאל נתפשט גם על קניניו והיו ג"כ טובים.
“And these are the laws that you shall place before them ….” (Shemot, 21:1)
Here it is not said, “And God spoke to Moshe saying,” as with all the mitzvot, for the matter here discusses civil legal enactments (“mishpatim”), and concerning justice there is no difference between the great and the small. This may be compared to when the king goes out to inspect and judge his soldiers; then they all stand in the same line, even their senior officer standing in the line. Thus it is written (Yesahya, 56:1), “keep justice, and perform tzedaka [righteousness], for My salvation is close at hand.” “Keep” is an expression of restraint, saying that no soul of Israel should bear greivences against God concerning His attributes (where He is concealed from us). He should refrain from asking why He does not help him to serve Him, especially as this is what He desires, so why does God not help him immediately?
Therefore it is said, “keep justice and perform tzedaka,” meaning to cleave to God with righteousness and honesty of heart, and not holding any grudges. This being done, “My salvation is close at hand,” meaning that God will reveal to us the order with which he conducts our lives in the exile. Then He will send consolation, making it clear that none of the longing and suffering that Israel underwent in the service of God was in vain. On this it is said in the holy Zohar (Shemot, 150b), “even a man’s good intention will not be lost,” for with every action man does, even if it seems now to be insignificant, in the future God will expand upon it greatly.
In this week’s Parsha, God teaches us how one must clean and refine himself, to the extent that his attribute of goodness is even drawn into his possessions, and then good attributes will be found in them so as not to cause damage to anyone else. Therefore, when a man’s possessions cause damage, he must pay for the damages, for the damage was done because his soul was not refined enough. Thus his possessions could cause damage, or he could steal from another, for if his soul was in a state of true refinement then his possessions could never do damage to another.
So it was told in the Gemara (Ta’anit, 25a), “the neighbors of R. Channina ben Dosa complained that his goat was causing them damages. He said, ‘if it is so, then let them be eaten by bears.’ The goats went into the forest, and returned each with a bear on its horns.” Furthermore, it is said in Berachot (16b), “Manservant and maidservants are not addressed as ‘father so-and-so’ or ‘mother so-and-so’ [a title of honor] except for the servants of the house of Rabban Gamliel, who were called so because of their importance.” This means that the power of the Kedusha of Rabban Gamliel extended even to his possessions, and they too were good (his goodness extended into them).