Skip to the daf
טוען את הדף…
Skip to the text

אורח חיים, הלכות קדושה דסידרא 1

Likutei Halakhot · Orach Chaim, Laws of Sidra Kaddish, Chapter 1

‹›
  1. 1

    עִנְיַן קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא:

    The matter of Kedushah de-Sidra:

  2. 2

    עִנְיַן קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת וּבָא לְצִיּוֹן שֶׁאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם וְאָז מַמְשִׁיכִין הַשֶּׁפַע לְמַטָּה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת:

    The matter of Kedushah de-Sidra—which is the Kedushah of U’va LeTziyon—is recited in the Holy Tongue (Hebrew) and in the language of translation (Aramaic), and through this one draws the divine flow downward, as explained in the kavanot (mystical intentions).

  3. 3

    עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמַאֲמַר "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן פב), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר כִּי יֵשׁ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת א"ב וְתַשְׁרַ"ק, בְּחִינַת אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ' וְזֶה אָדָם וְחַוָּה, כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הֲוָיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מָ"ה-אָדָם. וְחַוָּה בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכוּ' וְחַוָּה לְשׁוֹן דִּבּוּר וְכוּ' וְהַכְּלָל, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְחַלֵּק בְּחִינַת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, בְּחִינַת אֲנָא אֶמְלֹךְ, וַאֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת-חַוָּה-תַּשְׁרַ"ק וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינַת חַוָּה, הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַיְנוּ לִבְחִינַת אָדָ"ם, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר, כִּי בַּאֲתַר דְּאִית דְּכָר וְכוּ' וּבְחִינַת כַּסֵּדֶר נִקְרָא יוּ"ד וְכוּ' וּכְשֶׁמְּחַלֵּק הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ אֲזַי נַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, דַּוָּי וְכוּ' בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה א) וְכָל לֵבָב דַּוָּי, כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ'" וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהוּא לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת וְכוּ', יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה לוֹ בִּבְחִינַת מָ"ה וְכוּ' וְאָז נַחֲזֹר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָ"ה וְנַעֲשָׂה כַּסֵּדֶר וְכוּ' כִּי עִקַּר חִיּוּת הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת מָ"ה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, בְּחִינַת מַה כֹּחֵנוּ מַה חַיֵּינוּ וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז), "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" וְזֶהוּ (תְּהִלִּים כד), "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ". כְּשֶׁהָאָרֶץ בְּחִינַת חַוָּה-מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה', אֲזַי הִיא בְּמִלּוּאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אָז פָּתַח משֶׁה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ, כִּי משֶׁה קָשַׁר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְכוּ' גַּם בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה מָצָא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ', בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכוּ' וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:

    According to what our Rabbi of blessed memory wrote in the discourse “Ki Tetzeh LaMilchamah” in Likutei Tinyana (section 82), see there carefully the entire discourse, for there exists an aspect of order (keseder) and non-order (shelo keseder): the aspect of Alef–Bet and Tav–Shin–Reish–Kuf, the aspect of back and front, etc. This corresponds to Adam and Chavah.

  4. 4

    וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הַתְּפִלָּה, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, בְּחִינַת אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ' וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁמְּקַשְּׁרִין וּמְיַחֲדִין הַתְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת אֲזַי הַתְּפִלָּה הִיא אַחְדוּת פָּשׁוּט עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הוּא תְהִלָּתֶךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר וּתְפִלָּה כָּזוֹ נִתְקַבֶּלֶת בְּוַדַּאי בִּבְחִינַת וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה וְכוּ', וְנִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ מִיָּד בְּוַדַּאי, כִּי כְּשֶׁהַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת אִשָּׁה שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, בְּחִינַת תְּפִלָּה נִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, דְּהַיְנוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲזַי נַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וַאֲזַי הוֹלֵךְ לְהָאָדָם כַּסֵּדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ הֵפֶךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא בְּחִינַת תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב, שֶׁאֵין נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר אֲבָל כְּשֶׁנִּכְלֶלֶת הַתְּפִלָּה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָל בְּחִינַת תְּפִלָּה-מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת מַחֲלָה לֵב רַק נִתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר כִּרְצוֹנוֹ וְנִתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו בְּחִינַת (שָׁם כ) יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ וְכוּ' אֲבָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה מֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שַׁבַּתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ פְּנִיּוֹת וְגַדְלוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲנָא אֶמְלֹךְ שֶׁאָז מְחַלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, לְעַצְמוֹ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וַאֲזַי אֵין נִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְלֹא נִתְמַלֵּא מִשְׁאַלְתּוֹ, כִּי נַעֲשֶׂה לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין נִתְמַלֵּא תְּפִלָּתוֹ וְתוֹחַלְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר עַל-יְדֵי שֶׁחִלֵּק בְּחִינַת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, עַל-יְדֵי הַפְּנִיּוֹת וְהַגַּדְלוּת שֶׁהָיָה לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲנָא אֶמְלֹךְ כַּנַּ"ל עַל-כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וַאֲזַי חוֹזֵר לִבְחִינַת מָ"ה, וַאֲזַי חוֹזֵר שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְנִכְלָל בְּכַסֵּדֶר, וַאֲזַי נִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הַתְּפִלָּה, לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע שֶׁבָּאָה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו, אֲזַי צְרִיכִים שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר יִהְיֶה נֶחֱזָר וְנִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְמַלְּאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל עַל-כֵּן אוֹמְרִים אָז קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, וַאֲזַי נִכְלָל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, כִּי קָדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָ"ה, כַּמּוּבָא וְחָכְמָה הִוא בְּחִינַת מָה כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (יִרְמְיָה ב) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית וְכוּ' וּכְתִיב (תְּהִלִּים קיא), "רֵאשִׁית חָכְמָה" נִמְצָא, שֶׁקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה-אָדָם, בְּחִינַת אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל-עַם קָדוֹשׁ קְרוּיִים אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת חָכְמָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּמּוּבָא נִמְצָא, שֶׁקְּדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, מָה-אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְזֶה בְּחִינַת יוּד מִינֵי קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

    “Order” and “non-order” correspond to the Divine Name Havayah filled with alef-letters (milui alfin), whose numerical value is Mah (45)—Adam.

  5. 5

    וְזֶה בְּחִינַת אֵין קְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי קְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוּד כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל וְאָנוּ אוֹמְרִים הַקְּדֻשָּׁה אָז בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם לְשׁוֹן תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת חַוָּה שֶׁעִקַּר בִּנְיָנָהּ עַל-יְדֵי תַּרְדֵּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כ), "וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה וְכוּ'". תַּרְדֵּמָה הוּא בְּמִסְפַּר תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא כִּי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי עִקַּר סִדּוּר הַלָּשׁוֹן הוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם וְזֶהוּ הַצֵּרוּף הָאֲמִתִּי מְסֻדָּר כָּרָאוּי בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, אֲבָל הַצֵּרוּפִים שֶׁל שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הֵם בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הֵם נִקְרָאִים לְשׁוֹן עִלְּגִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת וְהֵם בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי צֵרוּפֵיהֶם אֵינָם מְסֻדָּרִים כַּסֵּדֶר הָרָאוּי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי סֵדֶר הַבְּרִיאָה הָיָה רַק עַל-יְדֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְעַל-כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת תַּרְגּוּם, בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּתוֹךְ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת חָכְמָה וְכוּ', בְּחִינַת קָדוֹשׁ וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל שֶׁזֶּה הַלָּשׁוֹן נִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קָדוֹשׁ כַּנַּ"ל וְעַכְשָׁו אָנוּ כּוֹלְלִים גַּם לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה כַּנַּ"ל וְנִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל-יְדֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן אָז נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע וְנִתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְלָל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּתוֹךְ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא 'קְדוּשָׁא דְּסִידְרָא', דְּסִידְרָא דַּיְקָא, כִּי עִקַּר קְדֻשָּׁה זוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא אֲזַי מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידַת הַשֶּׁפַע בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא כַּנַּ"ל:

    Chavah corresponds to Malchut, to the mouth, and to the Oral Torah, etc. Chavah is the aspect of speech, etc.

  6. 6

    וְזֶה בְּחִינַת שָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת כְּנֶגֶד בְּחִינַת שְׁלשָׁה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בַּשֵּׁם מָ"ה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם וְזֶה בְּחִינַת קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא וְכוּ' זֶה בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה קַדִּישׁ עַל אַרְעָא וְכוּ' וְזֶה מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה עָלֵינוּ עַל בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא בִּמְלוֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, כִּי מַלְכוּת בְּחִינַת אֶרֶץ, נִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת קָדוֹשׁ כַּנַּ"ל:

    The general principle is:

  7. 7

    וְזֶה בְּחִינַת אַשְׁרֵי שֶׁאוֹמְרִים מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ תְּהִלָּה לְדָוִד שֶׁנִּתְיַסֵּד עַל-פִּי א"ב שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ הַכ"ב אַתְוָן, כִּי תְּהִלָּה לְדָוִד זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת א"ב כַּסֵּדֶר עַל-יְדֵי קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא כַּנַּ"ל:

    When a person’s conduct goes out of order, it is because he separates the aspect of Malchut to himself—that is, he possesses self-importance, the aspect of “I shall rule” (ana emloch). Then his path proceeds out of order, for he is within the state of non-order—that is, Malchut–Chavah–Tashrak.

  8. 8

    וְזֶה בְּחִינַת וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע וְכוּ' כִּי בְּצִיּוֹן שֶׁשָּׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, שָׁם כְּלוּלִים כָּל הַיּוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַל-כֵּן שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת, כִּי הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת תשר"ק בִּבְחִינַת בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם תִּשְׁרֵי הוּא בְּחִינַת תשר"ק, כַּמּוּבָא כִּי כַּסֵּדֶר זֶה בְּחִינַת מָ"ה וְהָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת יֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל-יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְעִקַּר חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם עַל-יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָן וּמְקַדְּשִׁין אֶת הָעוֹלָם וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְזֶה עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ"ל כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְעִקַּר קִיּוּם וְחִיּוּת הָעוֹלָם עַל-יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם כָּל הַיּוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, כִּי יֵשׁ קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה מִקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַהֵיכָל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּ וְכוּ' עַד לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, הוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁהוּא הַקְּדֻשָּׁה הָעֲשִׂירִית הָעֶלְיוֹנָה מִכֻּלָּם, וְשָׁם כְּלוּלִים כָּל הַיּוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה הִיא הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם וְהַנְּקֻדָּה אֵין בָּהּ תְּפִיסָה וְהִיא בִּבְחִינַת מָ"ה, כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה, שֶׁכְּלוּלָה מֵעֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, נִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת מָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה-קֹדֶשׁ וְעַל-כֵּן עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלּוֹת הֵם דֶּרֶךְ הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בִּבְחִינַת מָה-כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁמַּזְכִּירִין בִּקְדֻשָּׁא דְּסִידְרָא קְדֻשַּׁת צִיּוֹן, בְּחִינַת וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, כִּי עִקַּר כְּלָלִיּוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, הוּא דֶּרֶךְ צִיּוֹן שֶׁשָּׁם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת עַל-יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁנִּכְלֶלֶת בִּבְחִינַת מָ"ה, בִּבְחִינַת קָדוֹשׁ, כִּי שָׁם כְּלוּלִין כָּל הַיּוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" כִּי עִקַּר בְּחִינַת כַּסֵּדֶר יִהְיֶה בְּעֵת בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי עַכְשָׁו מִתְנַהֵג הַכֹּל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בִּשְׁפֵלוּת וְהָאֻמּוֹת הֵם בִּגְדֻלָּה, שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הָרָאוּי, אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִהְיֶה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ לְמַעְלָה וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן כָּל מִי שֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת יִהְיֶה לְמַעְלָה בִּגְדֻלָּה וְטוֹבָה לֹא כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת כַּסֵּדֶר יִהְיֶה בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל בִּקְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְטוֹבָה כַּנַּ"ל:

    But when this aspect of Chavah is connected to the Holy One, blessed be He, meaning to the aspect of Adam (Mah), then his conduct proceeds in order, for “where there is male…” etc. The aspect of order is called Yud, etc.

  9. 9

    וּשְׁאָרֵי הֲלָכוֹת הַמְדַבְּרִים מֵעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, נִכְלָל כָּל אַחַת וְאַחַת בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם:

    When one appropriates the four aspects of Malchut for himself, it becomes non-order—davui, etc., as in the verse (Isaiah 1): “And the whole heart is sick.” For when a person proceeds out of order, this is a disease of the heart, as it is written: “Hope deferred makes the heart sick.”

  10. 10

    And when a person sees that things are going for him out of order, he should know that he has self-importance, etc. He should do teshuvah, humble himself, and be in the aspect of Mah, etc. Then Chavah returns to the aspect of Adam, to the aspect of Mah, and order is restored.

  11. 11

    For the essential vitality of Malchut is the aspect of Mah, which is the aspect of Chochmah, koach mah (“the power of what-ness”), which is the vitality of all things—the aspect of “What is our strength, what is our life…”, as it is written (Ecclesiastes 7): “Wisdom gives life.” And this is (Psalms 24): “The earth and its fullness belong to Hashem.”

  12. 12

    When the earth—the aspect of Chavah–Malchut—is connected to Hashem, then it is in its fullness and perfection, etc. See there all of this carefully.

  13. 13

    The essence of teshuvah is in the month of Elul, for then Moshe opened a well-trodden path to walk upon. For Moshe bound himself even to the lowest of the low and sacrificed himself for them, etc. And at every ascent and ascent he found there the Holy One, blessed be He, etc.—the aspect of “If I ascend to the heavens, You are there…”

  14. 14

    This is the secret of the kavanot of Elul, etc.

  15. 15

    See there all of this carefully.

Hebrew: Likutei Halachot: Orach Chaim 1

English: Sefaria Community Translation · CC0

Texts from Sefaria.