אבן העזר, הלכות אונס ומפתה 1

"וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף":

עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל (בְּהִלְכוֹת גִּטִּין הֲלָכָה א), כִּי כְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה חִיּוּתָהּ וּשְׁלֵמוּתָהּ עַל-יְדֵי הַדַּעַת, וּלְהֵפֶךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַמָּמוֹן לֶאֱסֹף וְלִכְנֹס, עַיֵּן שָׁם, אַךְ יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהוֹצִיא כָּל הַמָּמוֹן מֵהֶם וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ דַּעַת בִּבְחִינַת וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, עַיֵּן שָׁם:

Based on the aforementioned Torah teaching (in Hilchot Gittin, Halacha 1): Opposite the kingdom of holiness (Malchut de’Kedushah) stands the wicked kingdom. The vitality and completeness of the kingdom of holiness come through da’at (higher consciousness or divine knowledge), whereas the wicked kingdom strengthens itself through money—by gathering and hoarding it (see there). However, the kingdom of holiness has the power to extract all the wealth from them and transform it into da’at, in the aspect of

וְהִנֵּה נִשּוּאִין בִּקְדֻשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת חִיּוּת וָדַעַת מִבַּעְלָהּ עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל אוֹנֵס וּמְפַתֶּה, שֶׁהוּא זִוּוּג דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיְּנִיקָתָהּ מִבְּחִינַת נִיצוֹצוֹת שֶׁבְּמָמוֹן כַּנַּ"ל, כִּי הַמָּמוֹן הוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי הַמָּמוֹן בָּא מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאִשָּׁה, כִּי נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וְדַעְתָּן הִיא רַק בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת, כַּמּוּבָא וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּמּוּבָא, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת דְּהַיְנוּ דַּעַת וָחֶסֶד לְהַצִּילָהּ וּלְשָׁמְרָהּ מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא מִסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁסְּמוּכִים אֵלֶיהָ וְנֶאֱחָזִין שָׁם, וּכְשֶׁאֵין לָהּ חִיּוּת, בְּחִינַת חֶסֶד וָדַעַת הַנַּ"ל אֲזַי יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיּוּת עַצְמוּתָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ מֵעַצְמָהּ שֶׁנֶּאֱחָזִין שָׁם כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהַמָּמוֹן כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן אוֹנֵס וּמְפַתֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל-יְדֵי פְּגַם הַזִּוּוּג דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל-כֵּן עָנְשׁוֹ בְּמָמוֹן שֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְנוֹתְנִין לְאָבִיהָ, כִּי שָׁם פָּגַם בִּבְחִינַת הַמָּמוֹן עַל-יְדֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁאֲזַי יוֹנְקִין מֵהַמָּמוֹן וְרוֹצִים לֶאֱסֹף הַמָּמוֹן אֲלֵיהֶם, כִּי שָׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, עַל-כֵּן מוֹצִיאִין מִן הַמְאַנֵּס אוֹ הַמְפַתֶּה הַמָּמוֹן כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמָּמוֹן מִבְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בִּבְחִינַת חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ, כִּי הַמְאַנֵּס אוֹ כוּ' הוּא הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה כַּנַּ"ל, וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְנוֹתְנִין לְאָבִיהָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה, וַאֲזַי חוֹזֵר הַמָּמוֹן וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חָכְמָה וָדַעַת עַל-יְדֵי שֶׁיָּצָא מִבְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא הַמְאַנֵּס וְכוּ' וְחָזַר לִבְחִינַת אָב בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁהָאִשָּׁה הִיא תָּמִיד בִּרְשׁוּת אַחֵר, אוֹ בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ אוֹ בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, כִּי צְרִיכָה לְקַבֵּל עַל יָדָם חִיּוּת בְּחִינַת חָכְמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְקוּ הֵם מִמֶּנָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵהַמָּמוֹן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה כַּנַּ"ל, כִּי יְנִיקָתָם רַק כְּשֶׁאֵין לָהּ בְּחִינַת חִיּוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְעַל-כֵּן הַבַּעַל וְהָאָב זוֹכִין בְּכָל מָמוֹנָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ, דְּהַיְנוּ מְצִיאָתָהּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּשְׁאָר זְכוּתִים, כִּי כָּל מָמוֹנָהּ שֶׁהוּא חִיּוּת עַצְמָהּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּרְשׁוּת הַבַּעַל אוֹ הָאָב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת דַּעַת וָחֶסֶד לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר מַלְכוּת הָרְשָׁעָה חַס וְשָׁלוֹם, לִינֹק מִן הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל:

“To the sinner He gave the task of gathering and amassing, to give it to the one who is good before God” (Ecclesiastes 2:26; see there).

וְזֶה בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף שֶׁנּוֹתֵן לְאָבִיהָ, כִּי צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַמָּמוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִבְחִינַת אָב בְּחָכְמָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה, בְּחִינַת מָן כַּמּוּבָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים וַאֲזַי חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה מִן הַמָּמוֹן בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה:

וּמִזֶּה לָמְדוּ שִׁעוּר כְּתֻבָּה גַּם כֵּן חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כִּי בְּזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ גַּם כֵּן לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, כִּי כָּל חִיּוּתָהּ עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סִימָן סט), וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לָהּ הַמָּמוֹן עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ דַּיְקָא שֶׁאֲזַי נִמְתָּק הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא חִיּוּת הָאִשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וָדַעַת, שֶׁהוּא מַמְתִּיק וּמְתַקֵּן מְמֻנֶּה וְחִיּוּתָהּ, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָהּ מָמוֹן שֶׁנִּמְתָּק עַל יָדוֹ וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים כֶּסֶף, בְּחִינַת נוּן שַׁעֲרֵי בִּינָה כַּנַּ"ל שֶׁאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַחִיּוּת בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת חֶסֶד וָדַעַת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַכְּתֻבָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, 'קַלָּה' דַּיְקָא בְּחִינַת נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ הֶאָרַת הַכְּתֻבָּה בְּחִינַת חֲמִשִּׁים וְכוּ', אֲזַי אֵינָהּ קַלָּה, כִּי נִמְשָׁךְ לָהּ דַּעַת וָחֶסֶד כַּנַּ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ אֵינָהּ קַלָּה לְהוֹצִיא, כִּי אָז הַהִתְקַשְּׁרוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל-יְדֵי הַדַּעַת וּכְשֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת הַדַּעַת גַּם כֵּן אֲזַי נִתְקַשְּׁרִין כָּרָאוּי, וַאֲזַי אֵינָהּ קַלָּה לְהוֹצִיא, כִּי דַּעְתָּהּ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת בִּתְּךָ בָּגְרָה, שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתֵן לָהּ, כִּי הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד בִּרְשׁוּת אָבִיהָ אוֹ בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמֶרֶת מֵהֶם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁבָּגְרָה, שֶׁאֲזַי יָצְאָה מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, צָרִיךְ לְמַהֵר לְהַשִּיאָהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בִּרְשׁוּת בַּעְלָהּ כַּנַּ"ל:

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם:

בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה: