חובת התלמידים 12

דברים אחדים בדבר החסידות וההתקשרות בתורה על ידה

Various Topics Concerning Chassidut and the Connecting with the Torah Through it

הנה כבר הראת לדעת שהאיש אף הבחור הישראלי,‏ לא עצם מגושם כחי׳ ובהמה הוא,‏ ברי׳ רוחנית הוא,‏ בן שמים אשר נתנו ד׳ בארץ. ואף גופו לא כגופי שאר ברואים המגושמים הוא,‏ זך ורך הוא,‏ גוף המתאים לנשמה מרוממה כזו.‏ אבל בעוה״ז מסבות שונות מחטאו של אדה״ר ומבחירות רעות של שאר בני האדם וכו׳ נתגשם אף הוא,‏ ומכסה ומסתיר את נשמתו וכל עצמותו,‏ עד שאינו מכיר א״ע ואינו יודע מאוצר השמים אשר בקרבו, ועיקר עבודתו היא שיעורר את נפשו ויגבירנה על גופו,‏ ואז אף הוא יהפוך את עורו ישוב אל עצמותו,‏ ואת אלהי השמים והארץ כמלאכי עליון שרפי אל בבחירתו יעבוד.‏ וכבר הראנו לך בפרקים הקודמים אמצעים,‏ איך להתעורר,‏ איך להגביה את השקפתך ואיך לעורר את דאגתך ע״ע ולבקש את הדרך העולה בית אל,‏ ללכת בו בנשמה מרוממה.

Behold you have already been shown, to know that the Jewish adult - and even the young man - is not a physical being like the beasts and animals. Rather he is a spiritual being, a child of the Heavens that God put on the earth. And even his body is not like the bodies of other physical creatures. It is pure and tender; it is a body fitting a higher soul like this. But for various reasons - from the sin of the first man to the bad choices of other people, etc. - he too has become physical in this world. So he covers and hides his soul and all of his identity - to the point that he does not recognize himself and doesn't know about the treasure chest that is inside of him. And the essence of his service is to arouse his spirit and have it overcome his body. And then he will even transform his skin, return to his identity and will - out of his own free will - serve the God of the heavens and the earth like the supernal angels, the seraphim of God. And in the previous chapters, we have already showed you methods to become aroused, to raise up your outlook, to arouse your concern about yourself and to quest for the path that rises to the House of God - to walk in it with an elevated soul.

אבל דע לך,‏ תלמיד ותיק,‏ שכל דברינו אלה הם רק אמצעים להתעורר בהם,‏ והעיקר הוא שתעבוד אח״כ בעצמך בזה בכל פרט.‏ משל לאיש מתעלף ונתנו לו טיפות שונות ושב רוחו אליו,‏ והי׳ אם מעתה יאכל לחם,‏ חלב וכו׳, אז בעזר ד׳ יתקיים.‏ ואם ישתטה ויאמר,‏ הן הטיפות כחן רב להחייני מהתעלפותי,‏ כש״כ שיחזקוני בהיותי,‏ ולמה לי לרדוף ולעבוד בפרנסתי,‏ ויחדל לאכול ולשתות דבר בלתי הטיפות,‏ ויחלה.‏ כן דברינו רק טיפות לעורר את הנפש הקדושה ואת גוף הישראל לעבודתם הם,‏ והי׳ אם תעבוד בדרכים שהתונו לך,‏ ובאופנים שרשמנו לך,‏ אז בעהשי״ת תעלה להיות איש ישראל קרוב לד׳.‏ את זכותך בקרבך תרגיש,‏ ובכל דבר מדברי התורה תפלה ומצות תתפעל מרשפי אש הקדושה המתנוצצים מהן בקרבך.‏ אבל אם לא תעבוד,‏ לא במדותיך לנקותן מזוהמתן ולקדשן, ולא בכל גופך עבודת פרך כעבד לרבו,‏ ורק על התעוררויות אלו או כיוצא בהן תסמוך,‏ אז ח״ו כמתעלף שרוצה להזין א״ע בטיפות תהי׳,‏ את הכל תאבד אף בקדושה עילאה ח״ו תפגום, אבל בטוחים אנו בך שלא תפגר ולא תתרשל מלעבוד,‏ ולא בפעם אחת רק מעט מעט,‏ ותמיד,‏ כנ״ל בפרק י״א,‏ וזאת כונתנו בכל אלה, ובזה כבר התחלת להיות חסיד.

But you should know, advanced student, that all of our words are only means through which to get aroused. But the most important thing is that you yourself work on this in every detail. There is a [relevant] metaphor of a man who fainted. So they give him various drops and he regained his consciousness. And now if he eats bread, milk, etc. from now on, he will, with God's help, recover. But if he becomes foolish and says, "These drops had great power to bring me back to life after I fainted; all the more so will they strengthen me when I am vital; so why should I chase after and work for my sustenance" - and he stops eating and drinking anything besides the drops, he will become sick. So too are our words only drops to arouse the holy Jewish spirit and body to do their work. So if they work in the methods that we have outlined for you and in the ways that we have written for you - then you will, with the blessed God's help, be elevated and become a Jew that is close to God. You will feel your merit inside of you; and you will become excited in everything - words of Torah, prayer and commandments - with burning embers of holiness from them inside of you. But it you don't work - not on your traits, to cleanse them from their defilement and to sanctify them; and not with your whole body to do the back-breaking labor of a slave for his master - but rather just rely on these arousals or other ones like them, you will, God forbid, be like the one who fainted and wants to nourish himself with the drops. You will lose everything and even, God forbid, damage the higher holiness. However we are confident in you, that you will not delay or be lax in your work. And you will not do it all at once, but constantly - little by little - as mentioned above in Chapter 11. And this is our intention in all of these things. And with this, you will already have begun to be a chassid.

ואם תשאל מה זאת חסידות,‏ ובמה גדול כח החסיד העובד את ד׳, על עובד ד׳ שאינו חסיד.‏ דע לך שא״א לבאר לך עוד את הדבר,‏ מפני שאין החסידות דבר של שכל לבד לבארו,‏ השכל אשר בחסידות הוא רק חלק אחד ממנה,‏ ובא רק עם העבודה,‏ וכמו שא״א לבאר בשכל את ענין הנבואה,‏ כי רק הנביא ידע מה היא,‏ ואצלו היתה כ״כ פשוטה עד שלא הבין למה גם זולתו לא יראה,‏ כמו שאמר הנביא: ד׳ אלקים דבר מי לא ינבא ‏(עמוס ג׳ ח').‏ שלא הבין מי הוא אשר לא ינבא כשד׳ דבר, כן גם החסידות שהיא התגלות איזה ניצוץ מניצוץ הנבואה אשר באיש ישראל ‏(כמו שאיתא בגמרא פסחים, ישראל וכו׳ בני נביאים הם)‏. א״א לבארה בשכל לבד לא עבודתה ולא ראיתה,‏ איך חסיד אמיתי מתפלל,‏ מתלהב ומקשר את נפשו אז בקדושה עילאה, ואיך מסתכל הוא בתורה ומצות את ההדור נאה זיו העולם, וכי ניצוץ שכינת עוזו גם על העולם כלו פרוש, ואף החסיד בעצמו בשעה שמתעלה ומתלהב,‏ מסתכל ורואה והדבר אצלו פשוט וודאי,‏ ואח״כ אם נופל גם א״ע ואת ראיתו הקדומה אינו מבין.‏ אבל כל זה עוד ממך והלאה בחור ישראל לע״ע,‏ רב וגדול יותר מערכך לדעת אף לחפוץ ענינים כאלה, אבל לקצה החסידות כבר באת ובקצה המטה מיערת הדבש כבר טעמת אם התחלת להכניס את דברינו אל קרבך,‏ וכשתתמיד לעבוד בזה,‏ תהי׳ אי״ה חסיד, בצל שדי תחסה,‏ ומזיו שכינתו עליך יפרוש.

And if you should ask, "What is Chassidut and what is the advantage of a chassid who serves God, over one who is not a chassid who serves God" - know that it is impossible to explain the matter to you any more, since Chassidut is not just an intellectual matter that bears explanation. As the intellectual component of Chassidut is only one part of it, and it comes only with work. It is just like it is impossible to intellectually explain the content of prophecy - for only the prophet knows what it is. And for him, it was so simple that he did not understand why others did not see it - as the prophet said (Amos 3:8), "the Lord God has spoken, who can but prophesy?" For he did not understand how someone could not prophesy when God spoke. So too is Chassidut, which is the revelation of a certain spark of a spark of prophecy that is found in the Jew (as it is stated in the Gemara, Pesachim 66a, "Israel... are the sons of prophets."). It is impossible to only explain it intellectually - not its service and not the way it looks [at things] - how a chassid prays, enthuses and connects his spirit with the higher holiness and how he sees the pleasant beauty of the Radiance of the world in the Torah and in the commandments and how a spark of the power of the Divine Presence hovers over the whole world. And so too when the chassid himself is elevated and enthused, he sees the matter with him as simple and certain. But afterwards if he falls, he no longer understands his previous [state] or vision. However all of this is beyond you for right now, Jewish young man. It is bigger and greater than your place to know or even want things like these. But if you have internalized our words, you have already reached the tip of Chassidut and you have already tasted 'from the honeycomb with the tip of the staff.' And if you are consistent in working on this, you will, God willing, become a chassid - you will be shielded in the shadow of God, and the power of the Divine Presence will hover over you.

הנה אמרנו לך לעיל,‏ אשר בתורה כל הקדושה נמצאת ובה עם קדושת האין סוף תתחבר,‏ רק שצריך אתה לדעת איך ללמוד תורה,‏ וראשית כל צריך אתה לגלות את נפשך אשר טמונה בך,‏ ישנה אף מתעלפת,‏ ובה תכנס בתורה, וכבר הראת מעט לדעת בפרקים אלו איך ובמה לעוררה ולגלותה,‏ והי׳ כי ישאלך מי לאמר מה תועיל לך חסידותך אם תבטל ע״י מזמני התורה,‏ ומה תרויח בנפשך המגולה אם בתורה לא תעמול,‏ ואף אל החסידות לא תבא.‏ כי לא עם הארץ חסיד.‏ ענה נא כטעותו,‏ שכל דברינו הללו אשר דברנו לך עד כה,‏ אף שעה אחת ביום מלמוד התורה לא יחטפו ממך,‏ אך ורק את הקוצים יבערו ממך,‏ את רביעיות השעות הפנויות אשר אתה בטל בהן,‏ ואת המחשבות הבטלות וההבלות אשר בך,‏ יחמסו ממך וימלאוך תחתיהן חכמה קדושה אור וחסידות,‏ ואיך יוכל החי להכחיש את החי.‏ הבט נא וראה האם מחנה החסידים אשר בכל דור ודור עני מלומדי תורה מאשר שאר המחנות בישראל,‏ ואם בדורות אשר לפנינו רק לא פחותים היו בני התורה אשר בין החסידים מאשר בין שאר ישראל לפי מספרם,‏ עתה בדור הזה רואים בעליל כי עוד יגדל מספר בני התורה אשר בחסידים על זולתם.‏ כלומר בדור היורד הזה ר״ל,‏ לא נפחת כ״כ מספר בני התורה ולא יגדל כ״כ מספר המתרחקים מד׳ ומתורתו מבין הדור הצעיר במחנה החסידים מכפי ערך שאר מחנות ישראל,‏ כמו שזכיתי לשמוע מרב אחד ירא שמים בלתי חסיד שאמר,‏ שבפולין החסידות עוד מקיימת את התורה ועבודת ד׳.‏ ומכש״כ אתם תלמידים ותיקים,‏ כאשר תחזירו עטרת החסידות ליושנה ותשובו להיות מן החסידים הראשונים בלב משכן השכינה ובנשמת ישראל חי׳ ובוערה כלפיד אש של מעלה,‏ עליכם ועל כיוצא בכם,‏ החסידות מכרזת,‏ מי לד׳ אלי.‏ ולא מספר האנשים לבד יתרבה,‏ שמספר יותר גדול מן בחורי ישראל יהי׳ אשר יתנדב לתורה ולעבודה,‏ רק גם ערך כמות ואיכות התורה בכל בחור ובכל איש תתרבינה ותגדלנה.‏ הרבה דפים ושעות יותר כ״א ילמוד,‏ ויותר ישנס את מתניו לעבוד ולהעמיק בהן בעיון ובעמקות.

Behold we have told you earlier that all holiness is found in the Torah and that you can connect to the holiness of the Ein Sof through it, however you need to know how to study Torah. First of all, you have to reveal your spirit that is hidden within you - sleeping, even unconscious - and enter the Torah with it. And you have already seen a little in these chapters to know how and with what to arouse it and reveal it. But if someone should ask you, "What is the benefit of your Chassidut, if it causes you to take away from your times for Torah [study], and what will your revealed spirit gain if you are not toiling in Torah? You will not even come to Chassidut, as 'an ignoramus cannot be a chassid'": Please answer him, according to his mistake - that all of the words that we have spoken to you up until now will not snatch even one hour of the day from your Torah study. They will rather only consume away your thorns. The free quarter hours that you usually waste and the idle and empty thoughts that you have [at that time] are what will be stolen from you; and in their place will come wisdom, holiness, light and Chassidut. 'And how can the living contradict the living?' Please observe and see whether the Chassidic community in each generation is more devoid of Torah scholars than other Jewish communities. And if in previous generations, there were numerically no fewer Bnai Torah among the Chassidim than among the rest of the Jews, in this generation we see clearly that the number of Bnai Torah among the Chassidim is now growing by comparison to the others. That is to say that in this declining generation, God help us, the number of Bnai Torah has not gone down so much, and the number of those becoming estranged from God and His Torah among the younger generation has not grown so much, among the Chassidim, as in other Jewish communities - as I merited to hear from a certain God-fearing rabbi who is not a Chassid: He said that in Poland, it is Chassidut that is continuing to preserve Torah and divine service. And all the more so, you advanced students, when you will bring back the crown of Chassidut as in former days and go back to being part of the original chassidim that possess a chamber of the Divine Presence and a living Jewish soul that burns like a supernal torchfire in their hearts. Chassidut will announce about you and those like you, "Whoever is for God, come to me." And it will not only be the number of people that will grow, such that there will be a greater number of Jewish young men who will volunteer for Torah [study] and divine service, but rather also the amount and quality of Torah in each young man and adult that will grow and be greater. Everyone will study more pages and hours and will gird their loins to delve deeper into them with analysis and depth.

הדבר פשוט הוא,‏ כי אם באנו לפתור את החידה,‏ למה בעונותינו הרבים כ״כ יתרבו המתרחקים מלמוד תורת אלהינו שהיא יסוד התקשרותינו בד׳,‏ ולמה כ״כ הרבה הרבה מרפים את ידיהם מעבוד בתלמוד תורה,‏ מעצלות ומהתרשלות בלבד,‏ ותחתיה בוחרים בעבודה ובמלאכה גופנית יותר קשה ממנה.‏ ואף עתה בעת המשבר,‏ שכבר נוכחו גם כלם לדעת שאין המלאכה ולא המסחר מעשרים, ורבים יותר מהם רעבים גם צמאים ר״ל,‏ ומ״מ עבודת התורה עבודת אלהינו,‏ תכבד להם מעבודת החול להבדיל,‏ ועוזבים את עבודת התורה הקדושה ורצים אל עבודת טיט החומר החמורה והחומרית.‏ ואם גם את הפלא הזה באנו להבין למה גם בני התורה ומכש״כ האברכים גם מבני התורה,‏ הנכנסים למסחר,‏ מתבטלים שעות אף ימים מתורה בלא שום סבה לפעמים.‏ ועם שיודעים את דברי המדרש איכה,‏ שויתר הקב״ה לפעמים על עבירות חמורות ולא ויתר על מאסה של תורה,‏ מ״מ הם מתבטלים,‏ אף שגם מעבירה קלה הם נזהרים.‏ אז רואים שהדבר הוא מפני שטבע האיש הוא שיותר ממה שכח גופו מחזיקו,‏ דעתו והנאתו מחזיקים אותו,‏ והעבודה שנהנה ממנה או שבדעתו חושב שיהנה ממנה,‏ יחזיק כחו לעבדה בכובד פי עשרה ויותר,‏ מאשר עבודה הכי קלה,‏ שאין נהנה ממנה ולא ידע ברור אם ירויח בה.‏ וכמו שאומרים העולם,‏ שאם יעמידו את האיכר לנענע את חרמשו באין קמה ועשב לפניו לקצור,‏ אף חצי שעה לא יוכל,‏ כי ילאה,‏ וההנאה אשר לו מקצרו את קצירו תחזק את כחו לעבוד גם כל היום,‏ לכן האיש בנפש יבשה,‏ את התורה ילמד רק בזמן שחושב שירויח בה,‏ אם כקרדום לחפור בה, או סתם מפני שיתכבד בעיני האנשים,‏ וכיון שלדאבוננו בדורנו כבוד התורה נתמעט,‏ אין הרבה להרויח בה בעולם הזה וגם כבוד לומדיה נתמעט ועוד ישחקו הזדים וההוללים עליהם,‏ לכן בדור הצעיר אף אם רוצה מי מהם ללמוד,‏ ילאה לעבדה,‏ אם יבשה נפשו כיון שאין הנאה ולא דעת להרויח בה,‏ שיחזיקו אותו,‏ ואף מה שלומד רק בשטחיות לומד,‏ חסר אונים הוא מלהתאמץ להעמיק, ותחתה יבחר בעבודה גופנית קשה, ואותה יוכל ולה יתחזק מפני שחושב שתרויחהו.

It is a simple thing for us to answer the following riddle: Why is it that - on account of our many sins - those who estrange themselves from studying the Torah of our God have grown to be so many, given that it is what connects us to God? And why is it that so many, many have weakened their hands when it comes to Torah study, only out of laziness and laxness; and yet they have chosen physical work or crafts that are more taxing instead of it? And even now in the time of the Depression - when it has already been shown to everyone that it is neither a craft nor business that brings wealth; and more of them are starving and thirsty, God save us - toiling in the Torah of our God is nevertheless harder for them than, mutatis mutandis, mundane work. So they leave the work of the holy Torah and run to work with clay and the physicality of the physical. And if we might understand that wonder, why do even Bnai Torah - and all the more so, senior Bnai Torah (avreikhim) - that go into business, sometimes waste so many hours and even days from Torah [study] for no reason? And this, even when they know the words of Midrash Eichah (Eichah Rabbah, Petichta 2) that the Holy One, blessed be He, sometimes puts aside severe sins but never puts aside the rejection of Torah. And nevertheless, they neglect it - even though they are careful even about light sins. So we see that the reason [for all of this] is that people's nature is that - more than bodily strength - it is a person's mind and enjoyment that give him stamina. So work that a person enjoys - or that his mind thinks that he will enjoy - will give him the stamina to do it, at least ten times as much as for work he does not enjoy and is not clear whether he will benefit from it, even if the work is very easy. And it is like people say, if you get a farmer to wave his sickle when there is no grain or plants in front of him to reap, he will not be able to do it for even half an hour, but will rather get weary; yet the pleasure he gets from reaping his harvest gives him the stamina to work the entire day. Hence someone who studies Torah with a dry spirit will only study when he thinks that he has what to benefit from it - either as 'a pickaxe with which to dig' (to earn money) or more generally because he will be esteemed in the eyes of others. And since, to our sorrow, there is less esteem for Torah in our generation, there is not much to gain from it in this world. And not only has the honor of those who study become lessenned, the criminals and unbridled ones even make fun of [Torah scholars]. Hence in the younger generation, even someone who wants to study will weary from its toil, if his spirit is dry. As there is no pleasure, nor the thought that he will benefit from it, to give him stamina. And even what he learns will be superficial; he will not have the wherewithal to exert himself deeper. Instead, he will choose hard physical work; and he will be able to do it and derive stamina for it, since he thinks that he will benefit from it.

לא כן אתם תלמידים כאשר בדרכי החסידות תסתגלו,‏ נפשכם תתעורר ותתתגלה,‏ נצוצי הגן עדן בכם יבריקו,‏ את קדוש ישראל אשר בתורה תרגישו ומזיו שכינתו תהנו,‏ והי׳ זה שכרכם ומזה כחכם יתחזק ויתאמץ ללמוד שעות הרבה ובעמקות רבה, אל תדמו שטועים אנו לאמור,‏ שעד מהרה תתהפכו לאנשי קודש ללמוד תורה לשמה בלא שום תקוה לקבל פרס,‏ לא להרויח בה אף לא להתכבד בה,‏ שרק הצדיקים הגדולים זוכים לה,‏ אין אנו טועים בזה אבל דומה הדבר,‏ לאב שאוהב את בנו ומרוב אהבתו רואה בו הרבה מעלות,‏ עד שאינו מבין למה גם אחרים זולתו אינם אוהבים אותו בשביל מעלותיו, ובאמת יכול להיות שגם מעלה אחת מכל אלו אין בו,‏ רק אהבת נפשו פנימה מתלבשת במוחו ומגרה את דעתו לטובת בנו, שיראה בו מעלות טובות, הן בתורה ישנן כל התקוות הטובות אף הגופניות,‏ אבל לא בשבילן אתה הוגה אף קשור בה,‏ ואף אם בדעתך רק בשבילן אתה קשור,‏ מ״מ יסוד ראיות ותקוות אלו,‏ אהבתך והתקשרות נפשך בתורה היא,‏ אשר תתלבש במוחך ותגרה את דעתך לטובת התורה, שתראה בה רב טוב, גם גופניות, צדיקים גדולים אשר גם את נפשם גם את גופם קדשו ולתורה ועבודת ד׳ מסירים הם בנפשם וגם בדעתם,‏ רק בשביל אהבתם לתורה ועבודה ילמדו ויעבדו, ואתה בחור שעוד בדעת מוח גופך,‏ את עצמך תדע וטובת עצמך וגופך תחשוב,‏ לכן גם אהבת נפשך פנימה אשר לתורה ולעבודת ד׳,‏ במוחך במחשבות ודעת עצמך יתלבש,‏ לראות בה מעלות ותקוות הטובות לך,‏ וגם בשלא לשמה שלך הלשמה מלובשת, ואפשר רמזו חז״ל‏ בזה,‏ לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אע״פ שלא לשמה,‏ שמתוך שלא לשמה בא לשמה.‏ תיבת בא קאי על הלשמה,‏ כאילו הי׳ כתיב ב א ה,‏ באיזה שלא לשמה יעסוק,‏ בזו שגם הלשמה באה עמה וטמון בה.

But you students are not like this. Once you become used to the ways of Chassidut, your spirits will be aroused and revealed; sparks of the Garden of Eden will sparkle in you; you will feel the Holy One in the Torah and enjoy the radiance of His Divine Presence. And that will be your reward - from it, you will derive the stamina to exert yourself and study for many hours and with great depth. Do not let it appear to you that we are making a mistake and saying that you will quickly be transformed into holy people that study Torah for its own sake without any hope of receiving reward - not to earn something from it or to be esteemed through it. For only great tzaddikim merit this. We are not making such a mistake. Rather the matter is similar to a father who loves his son. And from his great love for his son, he sees many virtues in him. So much so that he doesn't understand why others besides him do not love him for his virtues as well. But in fact it is possible that [the son] does not even have one of these virtues. It is just that [the father's] intense inner love encases itself in his brain and prompts his mind to benefit his son, such that he should see positive virtues in him. True, the Torah includes all good aspirations - even physical ones. But it is not because of them that you pore over it and are even attached to it. And, even if in your mind, it is only for them that you are attached, the foundation of these perceptions and aspirations of yours is nevertheless your love and your spirit's connection to the Torah. It is this which is encased in your brain and prompts your mind to benefit the Torah, such that you see all the good in it - even the physical good. [It is true that] the great tzaddikim, who have sanctified both their spirits and their bodies and give over their spirits and minds to Torah and to serving God, will study and serve only because of their love for the Torah and divine service. However you, young man - your body is still in the mind of your brain. You know yourself - and you think about your own good and the good of your body. Therefore even the inner love of your spirit for the Torah and for God's service is encased in thinking about yourself, to see virtues and [the fulfillment of] good aspirations for you through it. So that even in your 'not for its own sake,' there is 'for its own sake' encased in it. And it is possible that the Sages, may their memory be blessed, hinted to this [when they said] (Pesachim 7b), "A person should always engage in Torah and the commandments, even not for their own sake; as through the not for their own sake, one comes to for their own sake." The word, "comes," is referring to the 'for its own sake' (as opposed to the person engaging in it, which is the standard reading), as it if were written, bet, (alef,) hay: In which [type of] 'not for its own sake' should one engage? In one in which the 'for its own sake' comes with it and is covered by it.

הן יש גם להפך,‏ יש איש שמדמה בדעתו שלומד לשמה ומרמה הוא א״ע,‏ ויסוד למודו מחשבה פנימית לעצמו היא וזהו הסימן,‏ איש בלשמה מרומה,‏ שבפנימיותו מהשבה לצורך עצמו,‏ כאשר באמת תחדל נגיעתו,‏ ויראה שלא ירויח כ״כ הרבה מלמודו,‏ או שידמה לו שממסחר אחר להבדיל ירויח יותר,‏ מהר ישליך את תלמודו עם הלשמה המרומה שלו.‏ והתלמיד שמתקשר בפנימיותו,‏ אף אם בחיצוניות דעתו שלא לשמה,‏ לא יחדל אף אם יאפסו תקותיו הגופניות,‏ אם יבדה לו נגיעות אחרות או לא,‏ ישאר קשור לתורה ועוד יוסיף להתקשר תמיד יותר.

It is true that there is also the opposite. There is a person who imagines in his mind that he is studying for its own sake but is really fooling himself, and the foundation of his study is his inner thinking about himself. This is the distinguishing sign: Someone whose 'for its own sake' is false - such that internally his thought is for himself - when his personal interest ceases and he sees that he cannot profit so much from his study, or it appears to him that he can earn more, mutatis mutandis, from another venture, he will quickly fling off his study together with his false 'for its own sake.' But the student who is connected internally - even if externally, his mind is not 'for its own sake' - will not cease [to study] even when his physical aspirations dissolve. Whether his other personal interests fail or not, he will remain connected to the Torah and will always continue to become even more connected.

בעוד זאת אנו רוצים להבינך,‏ את סבת התרשלות הבחורים גם האנשים הגדולים מלמוד התורה,‏ כדי שתשכיל לדעת את גודל היתרון אשר יגיע לך מחסידותך אף לתורה, כי דע לך שחוץ מן ההתחזקות גם עצם כובד העבודה וקלותה, לא בכח לבד אשר יוציא בה האדם נמדדת,‏ רק גם בההתאמה,‏ אם מתאימה העבודה לרוחו ותוכנו או לא.‏ והמדרש אומר על עבודת הפרך של המצריים שמשה רבינו ראה בסבלותם,‏ משוי גדול על קטן ומשוי קטן על גדול,‏ משוי איש על אשה ומשוי אשה על איש ‏(מדרש רבה שמות א׳).‏ ופשוט קשה להבין,‏ בשלמא משוי גדול על קטן ומשוי איש על אשה כבדה מכחם היא,‏ אבל משוי קטן על גדול ומשוי אשה על איש,‏ אדרבה קלה היא מכחם, ומה ראה משה רבינו כ״כ את סבלותם גם בזה,‏ ועיין בע״י שמקשה זאת.‏ וכנ״ל כובד העבודה גם לפי ההתאמה נמדדת.‏ אם יצוו לאיש פראי לשאת אבנים על החומות,‏ לא יתיגע כ״כ,‏ כיון שלפי רוחו היא ומתאימה לו,‏ ואם יצווהו לפתח פתוחי חותם ילאה אף אם יכול הוא לה,‏ ואם יצוו לחכם לשאת אבנים אף קלות,‏ ילאה יותר מלעבוד עבודה קשה ונקי׳.‏ אם יצוו לאיש לחרוש ולזרוע ולעשות מלאכת אנשים,‏ לא ילאה כ״כ מאשר יכפוהו לאפות ולבשל ולעשות שאר מלאכות נשים.‏ והמצריים שכונו למרר את חיי ישראל ולהחליש כחם,‏ הפכו את מלאכת נשים ואנשים וכו׳ משוי גדול וקטן וכו׳,‏ עבודה שאינה לפי רוחו של כל אחד.‏ לכן האיש בן העוה״ז יותר רץ לעבודת עוה״ז אף הקשה,‏ ולחכמת העוה״ז וללמודיו מפני שמתאימה לו ולרוחו,‏ והתורה שהיא מן השמים מן הג״ע ועוד קדמה לעולם,‏ ולגופו ולרוחו המגושמים אינה מתאמת,‏ קשה היא לו ונלאה בה.‏ אבל רק לאיש גופני בלא לב,‏ ובנשמה מעולפה וקבורה בגשמיותו,‏ התורה ועבודה מן השמים אינן מתאימות, לא כן אתם תלמידים חסידים,‏ נשמות חיות ומעט מגולות,‏ לכם העבודה הגופנית מן העוה״ז עם חכמותי׳ אינן מתאימות ובה תלאו,‏ ורק התורה והעבודה מן השמים לנפשותיכם מן השמים מתאימות,‏ בה תתחזקו,‏ תחיו,‏ תתענגו ותאזרו חיל.

We also want to make you understand the following with regards to the reason for the laxness of young men and even adults in Torah study, so that you will comprehend to know the great advantage that comes to you from Chassidut even regarding Torah: As you should know that besides [the question of stamina], the actual difficulty or easiness of work is not only measured by the strength that a person has to invest in it, but also by its compatibility - whether the work is compatible to [the worker's] essence and makeup or not. And the Midrash (Shemot Rabbah 1:32) says about the back-breaking (parech) labor of the Egyptians that our teacher Moses saw their burdens: A big load for a small person and a small load for a big person; the load of a man for a woman and the load of a woman for a man. And this is simply difficult to understand. A big load for a small person and the load of a man for a woman is understood. But a small load for a big person and the load of a woman for a man? Just the opposite, it is lighter than their ability! So what did our teacher Moses see that this too was such a burden? And see Ein Yaakov, who also asks this question. But it seems to me that the difficulty of work is also measured by compatibility. If they command a wildman to carry stones onto walls, he will not get so tired - since it accords with his essence and is compatible with him. But if they command him to engrave fine settings, he will become weary from it - even assuming he would be able to do it. And if they would command a sage to carry even light stones, he will get more weary than when working a job that is difficult but clean (white collar work). If they command a man to plow and plant and to do men's work, he will not get as weary as if they force him to bake and cook and do other women's work. And the Egyptians, who intended to embitter the lives of the Jews and to weaken their strength, switched the work of women and men, etc., the load of a big person and a small person, etc. - work that did not accord with each one's essence. Hence a man of this world will prefer to pursue even difficult work of this world, its wisdom and its studies, because it is compatible with him and his essence. But the Torah - which is from the Heavens and from the Garden of Eden and even preceded the world, and is [hence] not compatible with his physicalized body and essence - is difficult for him and wearies him. But it is only with a physical man that has no heart, whose soul is unconscious and buried in his physicality, that the Torah and the service from the Heavens is not compatible. You are not like this, chassidic students! Your souls are alive and somewhat revealed [even now]. For you, it is the physical work of this world and its sciences that is not compatible with you, and which weary you. And it is only the Torah and the service from the Heavens that is compatible with your souls that are from the Heavens. You will have stamina for it; it will give you life and delight and it will gird you with strength!

כך הוא הדבר,‏ התורה מן השמים היא,‏ ובלמודך את התורה אתה עולה השמימה אל ד׳ אתה עולה ובו אתה מתיחד,‏ והוא יתברך נמשך למוחך ולבך ושוכן אף בגופך.‏ כי מה הוא שכל התורה שאתה מעיין בו,‏ ד׳ נתן את התורה והשכל הזה דעת אלהים הוא.‏ ולמה זאת וזאת מצוה וכו׳, מפני שכן רצה ד׳,‏ וכיון שעוררת את נפשך,‏ מעט גלית ובה אתה מתיגע בתורה ומעיין בה,‏ מדבק אתה את נפשך ומוחך לד׳,‏ וכשאתה מבין דבר מדברי התורה,‏ אז שכל ד׳ כביכול בך נמצא עתה,‏ כמו שאיתא בספה״ק מזה.‏ וכשאתה מעורר את רצונך לתורה ולמצות,‏ הרצון הזה לא שלך הוא,‏ רק הכביכול רוצה עתה בך את התורה ומצות,‏ כי זהו עצם התורה ומצות שד׳ רוצה אותם,‏ ועתה נתגלה רצונו זה בך ואתה מרגיש את רצון ד׳ לתורה ומצות בך.‏ והיש יחוד גדול מזה,‏ הוא ית׳ אשר למעלה מכל העולמות,‏ אין סוף ואין תכלית,‏ ואף המלאכים שואלים אי׳ מקום כבודו,‏ מתיחד בך ושוכן בקרבך.‏ ולמה תתפלא מעתה על דברי המשנה,‏ יפה שעה אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל חיי עוה״ב ‏(אבות פרק ד׳ משנה י״ז).‏ כי היש יותר‏ התעלות וגן עדן יותר מזה, וזאת היא הנאתך ועונג הרוחני שאתה מרגיש בשעת למודך ואחר למודך את התורה,‏ אתה בדעתך הגופנית לא תדע,‏ אבל נפשך פנימה מן התקרבות אבי׳ שבשמים תתענג ותשמח.‏ ואחר ענין קשה בתורה תתענג יותר כשתבינהו מאשר אחר למוד ענין קל,‏ כי כיון שהענין יותר קשה ויותר הצרכת לקבץ את כל כחות נפשך אף גופך בעבודה זו,‏ חלק יותר גדול מנפשך וכחך, דבקת באב הנשמות ואדון הנפשות ויותר תתענג,‏ ודבר היותר קל ורק יגיעה מעטה יגעת בו,‏ רק חלק נפש יותר קטן הוצאת ודבקת בהתדבקות עלאה,‏ ועונג נפשך יותר פחות הוא.‏ והתלמיד אשר יתענג יותר אחר למודו דבר קל,‏ מאחר למודו דבר קשה,‏ סימן ה־א שאין תענוגו אמיתי תענוג ג״ע,‏ רק מן מיעוט עבודה ומן מנוחתו והתרשלותו תענוגו.‏ ובאמת האם יש דבר קל בתורה,‏ למשל כשהתחלת ללמוד גמרא למדו עמך בראשונה בב״מ, שנים אוחזין שהוא קל לילד,‏ והאם באמת קל הוא,‏ וכמה טרחו כרו והעמיקו בעלי התוס׳ ושאר המפורשים הראשונים והאחרונים בזה, וגם לך יש עוד מקום להתגדר בו,‏ וכשתתיגע ותזכה,‏ עוד הרבה תגלה בו.‏ ובכל מקום ובכל ענין,‏ יכול אתה להתיגע להעמיק ולהוציא חלק יותר גדול מכוחך ומנפשך ומנשמתך לדבקם בתורה ובהאין סוף הנמצא בו.‏

The matter is like this: The Torah is from the Heavens; and when you study Torah, you rise to the Heavens - you rise to God and become united with Him. And He, may He be blessed, is drawn into your brain and your heart and even dwells in your body. For what is the rationale of the Torah that you are analyzing? God gave the Torah, and this rationale is God's knowledge! For why is this and that a commandment? Because God wanted it. Since you have aroused your spirit and revealed some of it and you are exerting it on the Torah and its analysis, your spirit and your brain are clinging to God. And when you understand a thought from the words of the Torah, God's reasoning is now, as it were, found in you - as is discussed in the holy books about this. So when you arouse your will for the Torah and the commandments, this will is not yours. Rather it is He, as it were, that now wills the Torah and the commandments in you. For this is the essence of the Torah and the commandments that God wants, and this will of His is now being revealed in you. So you are feeling the will of God for the Torah and the commandments in you. Is there a greater unification than this? He, may He be blessed - who is higher than all of the worlds, the One with no limit and no end, such that even the angels ask, "Where is the place of His glory" - is united with you and dwelling inside of you! And after this, why should you wonder about the words of the Mishnah (Avot 4:17), "More precious is one hour in repentance and good deeds in this world, than all the life of the world to come?" And is there greater elevation and more of a Garden of Eden than this?!? And this is the enjoyment and the Garden of Eden that you feel at the time that you study Torah and after you study Torah. You will not know it with your physical mind, but your spirit inside will delight and rejoice from this contact with your Father in the Heavens. And you will delight more when you understand a difficult matter than after the study of an easy matter. For since the matter was more difficult and you needed to gather all the abilities of your spirit - and even of your body - in this work, you will have made a greater part of your spirit and strength cling to the Father of souls and the Master of spirits. So you will delight more. But upon an easier matter on which you only expended a little effort, you will have only brought out a smaller part of your spirit to this clinging with the Most High. So this is a lesser delight for the spirit. And if a student delights more after studying an easy matter than a difficult one, it is a sign that his delight is not truly the delight of the Garden of Eden, but rather from the lessening of work; and his delight is from his leisure and his laxness! But truthfully, is there anything easy in the Torah? For example, when you begin to study [Talmud], they taught you [the section], "Two people are grabbing [a garment]," in Bava Metzia, which is easy for a child. But is it truly easy? For how much did the Tosafists and the other commentators - early and late - toil, dig and delve into it! And there is even room for you to make your mark upon it. If you strive and merit, you will still find more there. So in every place and in every topic, you can strive and delve and bring out a larger part of your strength, your spirit and your soul - to have it cling to the Torah and to the Eis Sof who is found in it.

לכן כל ענין שאתה בא ללמוד,‏ אם תקל את הענין בעיניך לאמור,‏ זה ענין קל ונוח להבין,‏ אז קשה כבר שתרד לתוך עמקו,‏ ולפעמים אף בפשט הפשוט תטעה,‏ וחז״ל אמרו עתיקתא קשיא מחדתא. מפני שחושב הוא בטח אבין את הענין בנקל,‏ כיון שכבר למדתי וכיון שאינו משנס את מתניו ומתחזק בכל כחו לדבר,‏ ואין נפשו יוצאת לאחוז בענין לעבוד ולהעמיק בו,‏ אינו מבינו.‏ אבל מי הוא האיש אשר לא יבין כי כל ענין בתורה עמוק עמוק הוא,‏ וכשיתיגע וכשיעמיק יגיע אל עמק המלך מלכו של עולם.‏ ומי הוא האיש הישראלי אשר לא תזדעזע נפשו כלה לצאת לקראת הא״ס ולעבוד בכל כחה את עבודתו, לחשוב את מחשבת ד׳ ולהבין את דעת אלהים. בטח יש לך זמנים שאחר שלמדת איזה חדוש טוב ונתפעלת ממנו, עובר עליך רוח קנאה של קדושה על התנאים אמוראים ועל שאר הגאונים והצדיקים זי״ע, לאמור הלא גם הם ילידי אשה היו ומ״מ זכו לגלות כ״כ תורת ד׳ בעוה״ז, את כל בית ישראל האירו ואף בעולם העליון ד׳ יתברך אומר בישיבה של מעלה הלכה משמם, ואני נמלה קטנה, מה ערכי בין אריות של המרכבה האלה. אבל למה תסתפק ברוח הקנאה לבד ולא תרצה גם לצאת בעקבותיהם. ראה נא, בכל גדלות נשמתם וצדקתם שאין לנו השגה בהם, כמה התיגעו ועבדו, מכל העולם התרחקו ולעבודת התורה התמסרו. ובשעה שלמדו כמה יגעו, והגמרא (שבת דף פ״ח) אומרת, שרבא הי׳ מעיין בשמעתא ופצע את אצבעותיו והדם הי׳ שותת ולא היה מרגיש, ומהאר״י ז״ל איתא שגם כשלמד פשוט בתורה, כ״כ התיגע עד שזיעה רבה שטפה ממנו. ואתה נמלה קלה בערכם, אף להתיגע לא תחפוץ. לכן כל ענין בתורה תכבד עליך, וטרם באת ללמדו יהי׳ בעיניך כחמור וקשה, אבל לא תחמיר את הענין עליך כ״כ עד שתתיאש ממנו, וכן אף כשאתה בא אל ענין שגם בפשטותו חמור הוא, לא תפול רוחך בקרבך לאמור, קשה הרבה ממוחי והשגתי הוא, כי עי״ז תתרשל נפשך וירפה שכלך ולא יעבוד, רק חשוב, ענין חמור הוא אבל גם בי רוח ודעת אלהים, אתחזק ואוכל לו בעזהשי״ת.

Hence regarding any matter that you are coming to study, if you belittle the matter and say, "The topic is easy and readily understood" - it will already be difficult for you to access its depth; and you may even sometimes err in its simple understanding. And the Sages, may their memory be blessed, said (Yoma 29a:2), "old material is more difficult than new material." This is because one thinks, "I will certainly understand this topic easily, since I already learned it." But since he does not gird his loins and exert himself towards the matter with all of his strength; and he does not come out to truly grasp the topic, to work and to delve in it - he will not understand it. But who is the Jew who does not understand that every topic in the Torah is deep; and that when he toils and delves, he will come to the 'depths of the King' - the King of the world? And who is the Jew whose spirit does not wholly tremble to go out and meet the Ein Sof and to work in His service, to think the thoughts of God and to understand the mind of God? Certainly there have been times when after studying a nice new idea that you were enthused about, a spirit of holy jealousy came over you towards the tannaim, amoraim and the other greats and tzaddikim - may their merit protect us: Were they not also born of a woman - and nevertheless they merited to reveal so much of God's Torah in this world; they brought light to the entire House of Israel; and even in the supernal yeshiva in the supernal world, God, may He be blessed, says the law in their name! And I am a small ant; what am I worth among these lions of [God's] chariot? But why do you only suffice with a spirit of jealousy, and not want to follow in their footsteps? Please note that - with all of the greatness of their souls and their righteousness, which we cannot grasp - they toiled and worked greatly; they distanced themselves from the whole world and dedicated themselves to working in Torah. And how greatly did they toil when they studied! The Gemara (Shabbat 88a) says that when Rava was analyzing a discussion, he would injure his fingers and blood would drip, yet he would not notice. And it is said about the Ari, that even when he was studying the simple understanding of the Torah, he would stive so much that much sweat would drip off from him. But you, who are a small ant in comparison to them, do not even want to exert yourself! Hence every subject in the Torah should be weighty for you. And before you begin to study it, it should be difficult and formidable in your eyes. But it should not be so formidable for you that you give up on it. And likewise when you come to a topic that is formidable even on the simple level, your spirit should not fall and say, "This is much too hard for my brain and my grasp." Because in that way, your spirit will become lax and your intellect will become soft - and you will not work. Rather you should think, "It is a formidable topic, but I also have God's spirit and reasoning inside me. I will redouble my efforts and will be able to do it with God's help, may He be blessed."

וכן הוא בענין ספרי המפרשים, אם בפשט התורה או בחסידות ומוסר. כשאתה בא לעיין וללמוד בספר, חשוב שמלאך ד׳ הושיט את ראשו מן השמים ובשם ד׳ מדבר אליך את הדברים האלה, כי מה הי׳ הצדיק במרום טרם שלחו ד׳ לעוה״ז, ואיפה הוא עתה. מלאך שלח ה׳ לעוה״ז לקרא את הקריאה ולדבר את כל דבריו אשר שלחו ד׳, וככלותו לדבר את דבריו, שב ועלה לדרכו השמימה, והאם לא יתאמץ רוחך ולא תעשה את אזניך כאפרכסת לשמוע בכל כחך ולדייק בכל אות המדוברת אליך מן השמים. והאם לא תחפוץ להיות תלמיד המחבר, המלאך מן השמים, הזה או הזה. ראה נא הגמרא ברכות אומרת, כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים עליו וכו׳ מתלמידיו של אברהם אבינו, ועל הלל הזקן אמרו תלמידו של עזרא, אף שהי׳ איזה מאות שנים אחריו, מפני שכל השומע את דברי צדיק הקודם לו והולך בדרכיו תלמידו הוא. ומי הוא אשר לא ישתוקק להיות תלמיד הראשונים והאחרונים, תלמיד הבעש״ט המגיד הגדול, המגיד מקאזניץ ותלמידיהם זצללה״ה.

And likewise is it with the books of the commentators, whether regarding the simple understanding of the Torah or regarding Chassidut or Mussar. When you come to analyze and study [such] a book, think that an angel of God is extending his head from the Heavens and speaking these words to you in the name of God. For who was the tzaddik above, before God sent him to this world, and where is he now? God sent an angel to this world to read the proclamation and to speak all of His words for which God sent him. And when he finished speaking his words, he went back and ascended to the Heavens. So will you not exert your essence, make your ears into a receptacle to hear with all of your strength and be exacting with every letter that is being spoken to you from the Heavens? And would you not want to be this or that author's - the angel from the Heavens - student? Please see that the Gemara (Berachot 6b) says, "Anyone who fixes a place for his prayers is helped by the God of Abraham; and when he dies, they say about him, etc., 'He was from the students of our father, Abraham.'" And about Hillel the Elder, they said (Sotah 48b) that he was a student of Ezra - even though he [lived] several hundred years after him. This is because anyone who listens to the words of a tzaddik and follows in his ways is his student. And who is it that does not yearn to be a student of the earlier and later commentators, of the Baal Shem Tov, of the great Maggid (of Mezeritch), of the Maggid of Kozhnitz and of their students, may the memory of the tzaddikim be for a blessing?

אם מרגיש אתה עיפות באמצע למודך, אם מפני שלמדת איזה זמן, או מסבה אחרת, ובשביל זה אינך לומד בהתחזקות כל כחי נפשך ומוחך, טוב יותר שתפסיק מלמודך ותנוח רבע שעה או יותר מעט, כי למה לך לרמות את עצמך, לשבת אצל הגמרא ולאמר הלא לומד אני,‏ בשעה שאין למודך שוה מאומה,‏ מוטב שתתבטל הרבע‏ או החצי שעה וייסרוך כליותך לאמר הלא בטלתי מן התורה,‏ אתחזק מעתה,‏ ואפשר באמת יתחזק כחך מן מנוחתך זו ותתחדש מעתה לעבוד ולהעמיק בתורה.

If you feel tired in the middle of your studies - whether because you have been studying for a while or because of another reason - and you are therefore not exerting all of your strength and your brain in your studies, it is better for you to stop your learning and rest for a quarter hour or a little more. For why should you fool yourself, to sit with the Gemara and say, "Am I not learning," when your learning is not worth anything? It is better to you to refrain from it for a quarter or half hour, so that your conscience will afflict you and say, "Have I not wasted time from Torah [study]; I will redouble my efforts from now on." And it is possible that the rest [itself] will actually redouble your strength, and that you will now feel renewed to study and delve into the Torah.

נכון שבעת הלימוד תעשה איזה שינוי מעשה בגופך, כגון שנוי מקום,‏ אם אפשר לך שלא תלמד בביתך, תשתדל בכל יכולתך ללכת אל מקום אחר,‏ ואם אין לך מקום אחר ללמוד או שבמקום ההוא נמצאים אנשים בטלים אשר יבטלוך,‏ עכ״פ בביתך יהי׳ קבוע לך חדר מיוחד או עכ״פ מקום מיוחד ללמוד ודברים בגו,‏ כי‏ חוץ מזה שהמקום שאתה מיחד לתורה מתקדש ומסוגל יותר לתורה,‏ העשי׳ בעצמה והשנוי שתעשה עתה בפועל בגופך לתורה,‏ פועלת לשנות גם את מהשבותיך וכל רעיונותיך,‏ ולהפסיק כל פתיליהן אשר חברו אותן עד עתה לעניני העולם,‏ וכמו הגוף גם נפשך ומחשבותיך תקומנה מתרדמתן או מעסקי העולם שהיו עוסקות בהם לאמר לעצמן די,‏ נתחזק מעתה לעבודת התורה.

It is proper that at the time of your study, you should make some change with your body, like changing your place: If it is possible for you not to study in your home, make an effort to go to another place with all of your strength. But if you don't have another place to study, or if there are people in that place who will cause you to waste time, you should at least designate a special room - or at least, a special place - to study. And there is an additional [benefit here]. For besides the fact that the place you have designated for Torah becomes sanctified and more conducive for Torah - the actual act and active change you are now making with your body for Torah, acts to also change your thoughts and ideas and to sever all the strings that have tied them until now to matters of the world. And just like your body, so too will your spirit and thoughts get up from their slumber or from their involvement in this world that they were involved in and say to themselves, "That's enough; we shall now exert ourselves on the work of Torah!"