וה' פקד את שרה וגו'. הנה עד זו הפרשה מדבר מעולם התהו, ומזו הפרשה ואילך מדבר מעולם התיקוןקמגמבואר בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה דרש ההוא גלילאה: כשבא אברהם אבינו ע"ה ואצלו היה התכללות המדות, והיינו שהוא הבין היטב שהשי"ת חפץ בזה העולם בעבודה, ואעפ"כ אינו מחויב המציאות. והלך בעבודה וצמצום מצידו עד מקום שידו מגעת. ולזה התחיל אצלו עולם התיקון, שעד שבא אאע"ה נקרא תהו וממנו ואילך הוא נחשב לעולם התיקון.. ולזה הוא הפרשה הרביעית נגד ספירת נצח, כי שם בעולם התהו כתיב (בראשית ו׳:ו׳) וינחם ה' וגו' ויתעצב אל לבו, וזו הפרשה מרמזת על ספירת נצח (שמואל א ט״ו:כ״ט) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם. ולזה נכתבה גם פרשת וה' פקד את שרה בזו הפרשה, כי הולדת שרה היה ג"כ השתנות בעולם. וקורים זו הפרשה בראש השנה, מפני שאז נעשה השתנות ג"כ, שבכל שנה מתעורר שורש הבריאה בראש השנה כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפד.)קמדעיין בסוד ישרים ראש השנה אות סא ד"ה וה' פקד [ב]: לזה קוראין בהחג של זה החודש לידת האבות, להורות שיש לנו חלק בזו הנקודה שאמר עליה השי"ת דין הניין לי, שהוא עולם התיקון. וזה התיקון התחיל מאברהם אבינו, שהוא היה הראשון שביקש שיתגלה לו החיבור עם ישועת השי"ת בתפיסתו וכו'.:
And the Lord remembered Sarah, etc. (Genesis 21:1): Behold until this Parashah, it is speaking about the world of chaos; but from this Parashah and onwards, it is speaking about the world of reparation. And for that reason, it is the fourth Parshah, corresponding to the sefirah (emanation) of Eternity (Netzach). For there in the world of chaos, it is written (Genesis 6:6), "And the Lord regretted, etc. and He became saddened to His heart." Whereas this Parashah hints to the sefirah of Eternity - "Moreover, the Netzach of Israel does not deceive or regret, for He is not a man that He should have regrets" (I Samuel 15:29). And for that reason, "And the Lord remembered Sarah, etc.," was also written in this Parashah. That is because the birth of Sarah was also a change in the world. And we read this section on Rosh Hashanah. For there is a change then as well, since every year on Rosh Hashanah, the root of the creation is aroused - as it is found in the holy Zohar (Tetzaveh 184a).
וה' פקד את שרה וגו'. הנה עד זו הפרשה מדבר מעולם התהו, ומזו הפרשה ואילך מדבר מעולם התיקוןקמגמבואר בתפארת יוסף חג השבועות ד"ה דרש ההוא גלילאה: כשבא אברהם אבינו ע"ה ואצלו היה התכללות המדות, והיינו שהוא הבין היטב שהשי"ת חפץ בזה העולם בעבודה, ואעפ"כ אינו מחויב המציאות. והלך בעבודה וצמצום מצידו עד מקום שידו מגעת. ולזה התחיל אצלו עולם התיקון, שעד שבא אאע"ה נקרא תהו וממנו ואילך הוא נחשב לעולם התיקון.. ולזה הוא הפרשה הרביעית נגד ספירת נצח, כי שם בעולם התהו כתיב (בראשית ו׳:ו׳) וינחם ה' וגו' ויתעצב אל לבו, וזו הפרשה מרמזת על ספירת נצח (שמואל א ט״ו:כ״ט) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם. ולזה נכתבה גם פרשת וה' פקד את שרה בזו הפרשה, כי הולדת שרה היה ג"כ השתנות בעולם. וקורים זו הפרשה בראש השנה, מפני שאז נעשה השתנות ג"כ, שבכל שנה מתעורר שורש הבריאה בראש השנה כדאיתא בזוה"ק (תצוה קפד.)קמדעיין בסוד ישרים ראש השנה אות סא ד"ה וה' פקד [ב]: לזה קוראין בהחג של זה החודש לידת האבות, להורות שיש לנו חלק בזו הנקודה שאמר עליה השי"ת דין הניין לי, שהוא עולם התיקון. וזה התיקון התחיל מאברהם אבינו, שהוא היה הראשון שביקש שיתגלה לו החיבור עם ישועת השי"ת בתפיסתו וכו'.:
And the Lord remembered Sarah, etc. (Genesis 21:1): Behold until this Parashah, it is speaking about the world of chaos; but from this Parashah and onwards, it is speaking about the world of reparation. And for that reason, it is the fourth Parshah, corresponding to the sefirah (emanation) of Eternity (Netzach). For there in the world of chaos, it is written (Genesis 6:6), "And the Lord regretted, etc. and He became saddened to His heart." Whereas this Parashah hints to the sefirah of Eternity - "Moreover, the Netzach of Israel does not deceive or regret, for He is not a man that He should have regrets" (I Samuel 15:29). And for that reason, "And the Lord remembered Sarah, etc.," was also written in this Parashah. That is because the birth of Sarah was also a change in the world. And we read this section on Rosh Hashanah. For there is a change then as well, since every year on Rosh Hashanah, the root of the creation is aroused - as it is found in the holy Zohar (Tetzaveh 184a).