איתא בגמרא (שבת קיח.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ויש לדקדק בזה כמה דקדוקים. ואפשר לומר עד"ז, דהנה עיקר העבדות הוא לכסות ולהסתיר הבחינת קדושה שיש לו על ידי איזה מצוה שעושה או על ידי תורה ותפלה, שיהיה מכוסה מעין כל חי, דכשאינו מסתיר ומכסה הבחינת קדושה שלו אז יכול להיות שיפול במחשבתו בשעת מעשה המצות בחינת גסות הרוח ח"ו כדי שבני אדם ישבחוהו, או יכול ליפול במחשבתו בשעת עשיית המצוה מחשבה זרה ח"ו בשביל הנאת עצמו כדי שירחמו הבריות עליו על ידי שיראו מעשיו הטובים, ואז הוא בבחינת נצרך לבריות, היינו שנצרך לבריות או שישבחוהו או שירחמו עליו.
It is stated in the Gemara (Shabbos 118): "Make your Shabbos like a weekday and do not rely on others." (עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות) And one can be particular about this in several ways. It can be said similarly: The essence of servitude is to cover and conceal the level of holiness that one possesses through any mitzvah they perform, or through Torah and prayer, so that it remains hidden from the eyes of all living beings. For when one does not conceal and cover their holiness, it is possible that during the performance of a mitzvah, the thought of arrogance (גסות הרוח) may arise, G-d forbid, so that people may praise him. Or, it could be that during the performance of the mitzvah, a foreign thought (מחשבה זרה) may arise, G-d forbid, for personal enjoyment, in order that others may have compassion on him by seeing his good deeds. In this case, he is in the category of being "dependent on others," (נצרך לבריות), meaning that he is dependent on others to either praise him or have compassion on him.
איתא בגמרא (שבת קיח.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ויש לדקדק בזה כמה דקדוקים. ואפשר לומר עד"ז, דהנה עיקר העבדות הוא לכסות ולהסתיר הבחינת קדושה שיש לו על ידי איזה מצוה שעושה או על ידי תורה ותפלה, שיהיה מכוסה מעין כל חי, דכשאינו מסתיר ומכסה הבחינת קדושה שלו אז יכול להיות שיפול במחשבתו בשעת מעשה המצות בחינת גסות הרוח ח"ו כדי שבני אדם ישבחוהו, או יכול ליפול במחשבתו בשעת עשיית המצוה מחשבה זרה ח"ו בשביל הנאת עצמו כדי שירחמו הבריות עליו על ידי שיראו מעשיו הטובים, ואז הוא בבחינת נצרך לבריות, היינו שנצרך לבריות או שישבחוהו או שירחמו עליו.
It is stated in the Gemara (Shabbos 118): "Make your Shabbos like a weekday and do not rely on others." (עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות) And one can be particular about this in several ways. It can be said similarly: The essence of servitude is to cover and conceal the level of holiness that one possesses through any mitzvah they perform, or through Torah and prayer, so that it remains hidden from the eyes of all living beings. For when one does not conceal and cover their holiness, it is possible that during the performance of a mitzvah, the thought of arrogance (גסות הרוח) may arise, G-d forbid, so that people may praise him. Or, it could be that during the performance of the mitzvah, a foreign thought (מחשבה זרה) may arise, G-d forbid, for personal enjoyment, in order that others may have compassion on him by seeing his good deeds. In this case, he is in the category of being "dependent on others," (נצרך לבריות), meaning that he is dependent on others to either praise him or have compassion on him.