פנחס 1

במדרש (בילקוט ר"פ פינחס) אמר ר"ש בן לקיש פינחס זה אליהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל בעולם הזה, אף לעתיד אתה עתיד ליתן שלום ביני ובין בני ישראל, שנאמר (מלאכי ג׳:כ״ג) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים וכו', ר' אליעזר אומר היסב הקדוש ברוך הוא שמו של פינחס בשמו של אליהו ז"ל מתושבי גלעד, שעשה תשובת ישראל בהר הגלעד, שנאמר הנני נותן לו את בריתי שלום, (מלאכי ב׳:ה׳) בריתי היתה אתו החיים והשלום, נתן לו הקדוש ברוך הוא חיים בעולם הזה וחיים בעולם הבא, ונתן לו שכר טוב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם, עכ"ל:

Pinchas, the son of Elazar, the son of Aaron the priest, has turned My anger away from the children of Israel, in that he was zealous for My sake among them, so that I did not destroy them in My jealousy. Therefore, tell him that I have given him My covenant of peace. (Numbers 25:12-13)
Rabbi Shimon ben Lakish said: Pinchas is Elijah [the prophet]. The Holy One said to him, “Just as you made peace between Me and the Children of Israel in this world, so you will make peace between Me and the Children of Israel in the world-to-come, as it says: ‘Behold, I will send you Elijah the prophet, before the coming of the great and awesome day of the L-rd. And he shall turn the heart of the fathers to the children, and the heart of the children to their fathers…’ (Malachi 3:23-24). Rabbi Eliezer said: the Holy One called the name of Pinchas after the name of Elijah, a resident (toshav) of Gilad, who brought Israel to repentance (teshuva) on Mount Gilad, as it says “Behold, I give him My covenant of peace” (Numbers 13:12), “My covenant was with him, of life and of peace” (Malachi 2:5). The Holy One gave him life in this world, and life in the world-to-come, and He gave him a good reward: “It will be a covenant of eternal priesthood, to him and his descendants after him” (Numbers 13:13).¹Midrash Yalkut Shimoni, Pinchas #771. See Pirkei d’Rabbi Eliezer, chapter 46.

אמר הריב"ש פירוש הגמרא (עיין בגמרא סוטה די"ד ע"א) הדבק במידותיו, ולא אמרו למידותיו, כי עיקר העבדות הוא שידבק האדם בהפנימיות, והוא החיות של המדות, ולא ידבק בחיצוניות המדות, כי אם הוא מדבק עצמו דרך משל למדת החסד בחיצוניות, אם כן אינו מדובק בגבורה, כי בחיצוניות הם נפרדים, שאם הוא חסד אינו גבורה, אבל בפנימיות כתיב (מלאכי ג') אני ה' לא שניתי ונכלל הכל, אם כן האדם הרוצה לעבוד את השם צריך לדבק בפנימיות החיות של המדות ששם כלול כל המדות, שהחיות הוא אין סוף ברוך הוא, ואם כן בחסד נכלל גבורה וכן בגבורה נכלל החסד, [עיין לעיל פ' שמות בהגה ג']:

The Baal Shem Tov explained the statement of the gemara, to “cling in His attributes.”²See Sotah 14a. “Rabbi Chama bar Chanina said: What does it mean, ‘You shall follow after the L-rd your G‑d’ (Deuteronomy 13:5)? Is it possible for a human being to follow after the Shechinah? Hasn’t it been said, ‘For the L-rd your G‑d is a consuming fire’? Rather, go after the attributes of the Holy One. Just as He clothes the bare, so you should cloth the bare. Just as the Holy One visits the sick, so you should visit the sick. Just as the Holy One buries the dead, so you should bury the dead.” (slightly abridged.) The Talmud does not actually use the phrase cited by the Baal Shem Tov, “cling in His attributes.” However, the Baal Shem Tov may have had in mind several earlier authors who used the phrase when discussing this gemara, such as Shnei Luchos HaBris, Toldos Adam: Beis Dovid, 7, and Sefer HaBris, ma’amar 14, chapter 1. Furthermore, Rashi on Deuteronomy 11:22, says, “cling in His students and scholars.” It does not state, “to cling to His attributes.” For the main principle in serving G‑d is to attach oneself to the inner essence and vitality of the attributes, not their outer expression. For if you attach yourself to the outer manifestation of Chesed (“love” or “kindness”), you cannot attach yourself to the trait of Gevurah (“might” or “severity”), for outwardly, they are separate – a loving person does not show severity. Inwardly, however, the attributes are all united, as it is written: “I am G‑d, I do not change” (Malachi 3:6). Thus, if you want to serve G‑d, you must cling to the inner nature and vitality of the attributes, where they are one, for this is the Infinite One Himself. Then, kindness embraces severity and severity contains kindness.

ופירש הרב כיצד הוא הכלליות, והוא כי מדת החסד הוא התפשטות ודרכו להיטיב לכל, והוא סוד האהבה כמו שכתוב (בירמיהו ל״א:ג׳) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד, אם כן מי שמדבק עצמו בחיצוניות החסד יש באפשר שלא יבחין בין חסד לחסד, ויהיה אוהב לכל בין טוב ובין רע ח"ו, דרך משל, חסד הוא השפעה, ויש השפעה בענין זיווגים, ויש השפעה בענין ממון, ואם ח"ו אינו מבחין ויהיה הכל השפעה שוה לטוב ולרע, ויכול להיות רשע גמור ח"ו אף שיהיו בו מדות טובות גם כן, וזהו שאנחנו רואים שיש אנשים בעלי צדקה והם הולכים אחרי עיניהם, והוא, לפי שהם בעלי חיצוניות החסד, אבל העיקר לדבק בפנימיות החסד, אם כן נכלל הגבורה בהחסד, והוא כי קו ימין של הגבורה הוא מצמצם השמאל של החסד והוא החסד הרע, שלא להתפשט יותר, אם כן הוא עומד בחסד הטוב, וזהו התכללות הגבורה בחסד:

The Baal Shem Tov gave an example of the principle of integration. The trait of Chesed is expansive, and gives to everyone. It is the essence of love, as it is written: “I have loved you with an everlasting love; therefore I have drawn you with chesed” (Jeremiah 31:2). However, a person attached to the externality of Chesed may not be able to distinguish between one type of love and another, and may love everyone – the good and the evil, G‑d forbid. For instance, love is a type of outflow. It can be expressed in physical relationships, or in terms of money. If a person fails to make a distinction, all types of outflow will be equal to him, whether good or bad. He can be completely wicked, G‑d forbid, and yet still have some good traits. Thus, there are very generous people who are also licentious.³Literally, “who stray after their eyes.” From Deuteronomy 15:39. This is because they connect to only the external part of Chesed. The main thing, however, is to be attached to Chesed’s inner nature. For then, strictness is part of Chesed. Because the right column of Gevurah restrains the left column of Chesed,⁴When there is inclusiveness among the Sefiros (the Divine attributes), then each one contains all the others. Chesed, on the right side of the Sefirotic tree has an element of Gevurah on its left, and Gevurah, on the left side of the tree, has an element of Chesed on its right. Each side tempers the Sefirah opposite it. Gevurah restrains overabundant Chesed, and Chesed uses Gevurah for compassionate purposes. which is the evil Chesed, and prevents it from spreading out. It therefore stands in the place of the good Chesed. This is the inclusion of the Gevurah in Chesed.

וכן התכללות החסד בגבורה הוא גם כן בענין זה, כי אם הוא רוצה לעשות גבורה, דהיינו למשל כשהיו הבית דין דנין מיתה לרוצח או לשאר חייבי מיתות, היה הפעולה להמתיק הגבורות, שהיו מתעוררין על ידי הבעל עבירה, שנתן תוקף לחיצונים להשפיע להם מהגבורות, והבית דין המתיקו הגבורות ההם בגבורה שעשו, שחייבו אותו, וממילא היו נכפין הגבורות של בעל העבירה ונמתקו, ובא לחיי עולם הבא, וזהו החסד שנכלל בגבורה, אם כן בכל מקום צריך לקרב הימין ולדחות השמאל, הן בחסד הן בגבורה, וזהו שאמרו (סוטה דמ"ז ע"א) יצר תינוק ואשה תהא השמאל דוחה וימין מקרבת, ולא אמרו דוחה בשמאל, אלא הורו בלשון הזה שידחה את השמאל בכל הענינים ויקרב הימין, והבן:

This likewise applies to Chesed’s inclusion in Gevurah. For instance, if you want to do some act of severity; for instance, when the court judged a capital offence, they sought to sweeten the judgments that were caused by the sinner, who strengthened the Gevurot to empower the externalities. The court sweetens those Gevurot with their own act of Gevurah when they convicted him. Then, by themself, the sinner’s Gevurot are subdued and ameliorated, so that he receives the world-to-come. This is the aspect of Chesed within Gevurah. You must always draw to yourself the right side, and reject the left, whether in Chesed or in Gevurah. Thus it says: “the evil inclination… your left hand should push away and your right hand draw near.”⁵Sotah 47a. It does not say: “you should push it away with your left hand’ – rather, it implies that you should push away the left in all situations, and draw near the right.

והעיקר להעלות המלכות שבהפגם מהעבירות, וח"ו תגבורת הדינים שם הם, ואם כן צריך להמתיק הדינים ולהעלותה, וזהו שאמרו לחבר ה"א תתאה בה"א עילאה, והענין כי כשהמדה ההוא אינה בשלמותה נקראת דל"ת דלית לה מגרמה כלום, ומדת תפארת נקרא גימ"ל, וזה ג"ד שאמרו (שבת דק"ד ע"א) גמול דלים, כי כשנקראת דל"ת בלא נקודה שבתוכה אז הוא נקרא גימ"ל, מפני שהטפה עדיין בתוך הוא"ו קשור עמו, ולכך הוא ג וכשמשפיע הטפה בתוכה אם כן נקרא הוא ו והיא נקראת הא עם השפעה שבתוכה, וזהו שאחר ג"ד הוא ה ו, והבן:

The main thing is to uplift Malchus once it has been damaged by sin. To do this, you must sweeten and elevate the Dinim by joining the lower hey to the upper hey.⁶The first letter hey of the Tetragrammaton, representing the world of Binah, and the last letter hey, corresponding to Malchus. This rectifies the Dinim (“stringencies”) that exist when Malchus is not united with Tiferes. For when Malchus is incomplete, it is called dalet – “that it has nothing (d’leit lei) of its own” – and Tiferes is called gimel. This is the meaning of “gimel dalet” – “giving to the poor”.⁷“Gomel dalim,” in Hebrew. See Shabbat 4a. For when Malchus is called dalet, lacking the middle point, Tiferes is known as gimel, because the drop [of seed] that is still bound to the vav. But when it bestows that drop, it is called vav, and Malchus is called hey, due to the outflow that has entered her. And thus, following gimel-dalet is hey-vav.⁸The meaning of this paragraph is as follows: The Sefirah of Malchus corresponds to the second letter hey in the Tetragrammaton – ה. However, when Malchus is disconnected with Tiferet, the hey lacks the lower point, and becomes the letter dalet – ד – which signifies lack and poverty (dal also means an indigent). Then Tiferet, corresponding to the letter vav – ו – takes the form of a gimel – ג – which looks like a vav with a point at the bottom – the very point missing from the hey. When Malchus is reconnected with Tiferet, is goes from gimel dalet-gomel dalim, giving to the poor, to hey-vav, for the point in the gimel has been transferred.

ואמר הרב כי כשהיו"ד באה בתוכה אם כן נקרא גם כן אלף, וזהו חכמה תתאה כמו שהחכמה עילאה נקראת אלף כמו שאמרו בגמרא (שבת שם דק"ד) אלוף בינה, והוא, שאל"ף קודם שבאה לבינה נקראת פל"א לשון מופלא ומכוסה, כי לא ידענו מה היה לו, אבל כשנתחברה בבינה נקראת אלף לשון לימוד, כי אז ידענו להבין דבר מתוך דבר, אם כן כשבאה היו"ד במדה אחרונה גם כן נקראת אלף, והוא שאמרו (בזוה"ק פינחס דרנ"ח ע"א) על פסוק (משלי ג׳:י״ט) ה' בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא, כי השפעה הוא החיות והחיות הוא החכמה כאמור (קהלת זיי"ן) והחכמה תחיה את בעליה, ואחר שנקראת אלף מתחברת באבות, כי האבות הן הן המרכבה (בראשית רבה פ' מ"ז סי' י') ואז נקראת אל כי מתחברת בג' קוין של ל שהן האבות, וזהו השפעת הרחמים למלכות, וגם כשמתחברת בג' אחרונות הוא בסוד יחידות והוא גימ"ל גם כן השפעת הרחמים, ואם כן שני השפעות האלו נקראים ג"ל, וזהו הסוד שכתב האר"י ז"ל בכוונת פסח, שהשם אמגל הוא רחמים שהאותיות אמצעיות של אלהי"ם שם לה"י מתחלפים באותיות הקודמות להם כ ד ט והם רחמים מפני שנעלם הדין עכ"ל, והוא מכוון לזה, שמתחברת המדה הזאת שנקראת אלהים בגימל, והם ג' אחרונות, ואחר כך בלמ"ד והם ג' אמצעיות, אם כן נשפעת ברחמים, וזהו סוד גלעד שהדל"ת נשפעת מהזיי"ן ספירות שכל אחת כלולה מעשר וזהו עד, ואימתי יהיה זה, כשיהיה גל חילוף אותיות להי, ועוד שתחבר גל עם אותיות אם של אלהים שאין להם חילוף הוא בגימטריא עד:

Now, when the yud enters Malchus, the latter is also called aleph. This is the “Lower Wisdom” (“Chochmah tata’ah”), just as the Supernal Wisdom is called aleph, as the gemara states: “elaph binah.”⁹Literally, “learn understanding.” Shabbat, ibid. That is, before the aleph (Chochmah) reaches Binah, it is called peleh,¹⁰Aleph and peleh have the same letters – אלף, פלא. which means “mysterious” and “hidden,” for we know nothing about it. But when it unites with Binah, it is called aleph, from the word “to teach” (ileph). Then we can understand one thing from another.¹¹This is the trait of Binah, which means “understanding.” Therefore, when the yud reaches the final attribute (Malchus), it is also called aleph. Thus it is said about the verse: “G‑d founded the earth with wisdom” (Proverbs 3:19), that “the father founded the daughter.”¹²Zohar 3:258a. For the supernal outflow is vitality, Chochmah, as it says: “Wisdom enlivens one who has it” (Ecclesiastes 7:12). Then, once it is called aleph, it becomes attached to the Forefathers, who are themselves the merkavah.¹³The Divine Chariot. Genesis Rabbah 47:10. Then it is called E-l, because the aleph unites with the three lines of the lamed – ל – which represent the Forefathers. Then there is an outpouring of compassion to Malchus.
Furthermore, when it unites with the last three, (?) which is the mystery of Oneness, which is gimel, there is also an outpouring of compassion. Thus, these two outflows together are called gal (ג"ל).⁶Literally, a “wave” or a “pile.” This is the meaning of what the Arizal wrote in the mystical intentions of Pesach, that the name אמגל is compassion, because the middle letters of the name Elo-him are “LHI” (א-להי-ם), which can be transposed with the preceding letters, כדט, which signify compassion, wince the Din is concealed.⁷Up until here is the Arizal’s teaching. And this is what he meant, that this attribute called Elo-him becomes united with the gimel, which are the three last ones (?). Then, with the lamed, which are the three middle ones. Therefore, one is blessed with compassion (there is an outpouring of compassion). And this is the meaning of “Gileid” (גלעד). The letter dalet is influence (receives from) the the seven sefirot, with each one consisting of ten, to make altogether “eid” (עד). And when will this be? When the גל is transposed (?) for the להי, and the גל unites with the letters אם, from the Name Elo-him, that cannot be transposed. This makes the gematria “eid” – עד.

וזהו סוד אליהו, פירוש כשנשפעת המדה הזאת ונקראת א', כי אם היו"ד הוא צורת א, אם כן הוא מתחברת בלמ"ד שהם אותיות י ה ו שהם חג"ת והבן, וכל זה על ידי שמעלין המדה הזאת שהוא הא אחרונה לה"א עילאה שהוא תשובה ומשם לחכמה שהם תרין רעין דלא מתפרשין ונמתקים הגבורות:

This is the mystery of Elijah. Meaning, when this attribute becomes influenced and transformed and called aleph. For with the yud, it receives the shape of the aleph. Then, it unites with the lamed, which are the letters יהו, which are Chesed, Gevurah, and Tiferet. Understand this! And all this is by elevating this attributes, which is the final hey to the Supernal hey, which is repentance. And from there, to Chochmah, which are two companions that never part; then the Gevuros are rectified.
Devorim Nechmadim, in Ginzei Yosef

וזהו כוונת פינחס, שאחר שזכה ליו"ד ונקרא ביו"ד פינחס אם כן זכה לאליהו, וזהו שאמר ר' אליעזר היסב שמו של פינחס בשמו של אליהו, פירוש היסב כמו אור המקיף ליו"ד הוא שם של אליהו, כשמתחבר היו"ד עם אותיות ה ו. וזהו אל יהו, וכל זה בא לו מתושבי גל עד שעשה תשובת ישראל הוא המלכות שנקראת תשובת ישראל, להשיב אותה לישראל דלעילא, בהר הגלעד הוא הבינה שהוא לעילא מג"ל הם חג"ת, ולכן המתיק אותם בזה שעשה גבורות בזמרי, תחת אשר קנא לאלהיו הוא אלהות של מלכות, והחזיר אותה לאותיות אליהו, לכך זכה לברית כהונת עולם הוא חסד, שבירר החסד, להיות הכל חסד טוב ולא התפשטות רע, וזכה להיות לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם שהוא השפעת החסד:
(דברים נחמדים בס"ס גנזי יוסף).