ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו. שמעתי בשם ריב"ש, שיש זכייה לעני שבכל יום יש לו רשות לדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כי העשיר נותן לו השם יתברך מזונות, בפעם אחת עשירות הרבה, שיהיה די כל ימי חייו, ואינו צריך לגשת לבקש בכל יום מזונות מאת השם יתברך, רק אם הוא צדיק הרבה ויש לו שכל שגם כשיש לו מזונות, אם ח"ו לא יתן השם יתברך חיות בתוך מזונותיו לפרנסו לא יועיל כלום, והראיה חולה שיש לו מזונות ואינו יכול לפרנס את עצמו באותן מזונות אבל העני מחמת דוחקו שאין לו מה לאכול. צריך בכל יום לגשת ולבקש מאת השם יתברך מזונות, נמצא שזוכה העני שמדבר לפני השם יתברך בכל יום, ועוד שהעני צריך השם יתברך לזכור אותו בכל יום, להזמין לו פרנסתו בכל יום ויום, אבל לעשיר אין השם יתברך צריך לזכור אותו בכל יום, כי כבר נתן לו בפעם אחת על כל ימי חייו: (רב ייבי תהלים י"ג).
Then G‑d said to Moses: ‘Behold, I will make bread rain down to you from heaven; and the people will go out and gather enough for each day… (Ibid. 16:4) A poor person has the privilege of speaking to the Holy One every day. A rich person, however, receives all his sustenance from G‑d at once, and doesn’t need to ask Him for his daily requirements – not unless he is very righteous, and realizes that everything he owns is worthless, without G‑d giving it life-force to sustain him. The proof is that a sick person has all the food he needs, but still cannot sustain himself. A poor person, with nothing to eat, must beseech G‑d each day. Thus, he merits speaking to Him every day. Furthermore, G‑d must also remember the poor person daily, to arrange his livelihood. However, G‑d does not need to remember a rich person each day, for He already gave him everything at one time. Rav Yebi, Tehilim
ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו. שמעתי בשם ריב"ש, שיש זכייה לעני שבכל יום יש לו רשות לדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כי העשיר נותן לו השם יתברך מזונות, בפעם אחת עשירות הרבה, שיהיה די כל ימי חייו, ואינו צריך לגשת לבקש בכל יום מזונות מאת השם יתברך, רק אם הוא צדיק הרבה ויש לו שכל שגם כשיש לו מזונות, אם ח"ו לא יתן השם יתברך חיות בתוך מזונותיו לפרנסו לא יועיל כלום, והראיה חולה שיש לו מזונות ואינו יכול לפרנס את עצמו באותן מזונות אבל העני מחמת דוחקו שאין לו מה לאכול. צריך בכל יום לגשת ולבקש מאת השם יתברך מזונות, נמצא שזוכה העני שמדבר לפני השם יתברך בכל יום, ועוד שהעני צריך השם יתברך לזכור אותו בכל יום, להזמין לו פרנסתו בכל יום ויום, אבל לעשיר אין השם יתברך צריך לזכור אותו בכל יום, כי כבר נתן לו בפעם אחת על כל ימי חייו:
(רב ייבי תהלים י"ג).
Then G‑d said to Moses: ‘Behold, I will make bread rain down to you from heaven; and the people will go out and gather enough for each day… (Ibid. 16:4)
A poor person has the privilege of speaking to the Holy One every day. A rich person, however, receives all his sustenance from G‑d at once, and doesn’t need to ask Him for his daily requirements – not unless he is very righteous, and realizes that everything he owns is worthless, without G‑d giving it life-force to sustain him. The proof is that a sick person has all the food he needs, but still cannot sustain himself.
A poor person, with nothing to eat, must beseech G‑d each day. Thus, he merits speaking to Him every day. Furthermore, G‑d must also remember the poor person daily, to arrange his livelihood. However, G‑d does not need to remember a rich person each day, for He already gave him everything at one time.
Rav Yebi, Tehilim