ויש באדם כמה כחות, שלזה העולם צריך כח זה, ולזה העולם כח זה, שעולה נשמתו לכל העולמות שצריך לעלות, ובודקין אותו בכל עולם אם הוא ראוי לעלות ואם לאו דוחין אותו לחוץ, ולפעמים שולחין לו מחשבה זרה מחמת שדוחין אותו, ואם הוא חכם, באותה המחשבה יכול לקשר עצמו יותר להשם יתברך, שהמחשבה הוא אותיות שהם אברי השכינה רק שנפלו בקליפות מכח השבירה, ונעשה הצירוף של האותיות רע, כמו אדם שנותן מעדנים מעורבים מין בשאינו מינו, שכל אחד בפני עצמו הוא טוב וכאשר נתערבו הוא מאום ורע מאוד, כך זה הוא גם כן נעשה רע.
A human being is composed of numerous forces, and each one is necessary for another [supernal] world. When his soul ascends to all the worlds that it must rise to, they examine it in each world to see if he is fit to enter. If not, they push him out. Sometimes, they send him extraneous thoughts to push him away. But if he is wise, he can bind himself to G‑d even more through that very thought. Because the thought is made of letters, which are the “limbs” of the Divine Presence. These fell among the “shells” due to the force of the Breaking [of the Vessels], so that the letters became arranged in an evil pattern. This is like a person who serves delicacies that are all mixed together. Each one alone is good, but when they are combined, they are repulsive. So too, this has become bad.
2
וכשהוא מבין באיזה ענין הוא המחשבה אם בתאוה הוא מעולם התאוה נפל, אם ביראה רעה הוא מעולם היראה, אם בגאוה הוא מעולם התפארת, וכן בשארי דברים, שכולם משבעת ימי הבנין נפלו, וכשהוא מקשר אותם בהשם יתברך באהבת הבורא וביראת הבורא, הוא מחזיר אותם לשורשם, וכן בשאר מדות, כל מחשבה לפי המדה שנפלה ממנה הוא מקשר אותה לאותה המדה, והקליפות נופלים ממנה, ונעשה הצירוף טוב, וזהו דאיתא (שבת דקנ"ג ע"א) מתיר החבלים והשקים נופלים, השקים דהיינו הקליפות נופלים.
But when he understands the nature of the thought – if it is desire, then it has fallen from the World of Desire,89This is related to the Sefirah of Chesed. if negative fear, from the World of Fear,89Related to the Sefirah of Gevurah. if pride, from the World of Tiferes, and so on, all that fell from the “Seven Days of Building”89A reference to the seven days of creation, which correspond to the seven lower Sefiros, from Chesed to Malchus, that fell during the primordial Breaking of the Vessels. – and he binds them to G‑d in love and fear of the Creator, he returns them to their source. The same holds true of the other attributes, each thought according to the attribute from which it fell. When he binds it to that attribute, the shell falls away, and it forms a good combination. This is what is said: “They open the cords and the sacks fall”89Shabbat 153a – that is, the shells fall.
3
ויש להשם יתברך ברוך הוא בזה הנאה גדולה, כמשל הבן מלך שנפל לשביה כשמביאין אותו לפני המלך הוא נהנה מאוד יותר מזה הבן שהיה אצלו תמיד: (כש"ט ח"ב ד"ג ע"א, לקוטי אמרים ד"ד סוף ע"א)
G‑d takes great pleasure in this. Like the son of a king who has fallen into captivity. When they bring him to the king, the king is much more pleased than had his son been with him all the time. Kesser Shem Tov, part 2, p. 3a, Likutey Amarim p. 4a
ויש באדם כמה כחות, שלזה העולם צריך כח זה, ולזה העולם כח זה, שעולה נשמתו לכל העולמות שצריך לעלות, ובודקין אותו בכל עולם אם הוא ראוי לעלות ואם לאו דוחין אותו לחוץ, ולפעמים שולחין לו מחשבה זרה מחמת שדוחין אותו, ואם הוא חכם, באותה המחשבה יכול לקשר עצמו יותר להשם יתברך, שהמחשבה הוא אותיות שהם אברי השכינה רק שנפלו בקליפות מכח השבירה, ונעשה הצירוף של האותיות רע, כמו אדם שנותן מעדנים מעורבים מין בשאינו מינו, שכל אחד בפני עצמו הוא טוב וכאשר נתערבו הוא מאום ורע מאוד, כך זה הוא גם כן נעשה רע.
A human being is composed of numerous forces, and each one is necessary for another [supernal] world. When his soul ascends to all the worlds that it must rise to, they examine it in each world to see if he is fit to enter. If not, they push him out. Sometimes, they send him extraneous thoughts to push him away. But if he is wise, he can bind himself to G‑d even more through that very thought. Because the thought is made of letters, which are the “limbs” of the Divine Presence. These fell among the “shells” due to the force of the Breaking [of the Vessels], so that the letters became arranged in an evil pattern. This is like a person who serves delicacies that are all mixed together. Each one alone is good, but when they are combined, they are repulsive. So too, this has become bad.
וכשהוא מבין באיזה ענין הוא המחשבה אם בתאוה הוא מעולם התאוה נפל, אם ביראה רעה הוא מעולם היראה, אם בגאוה הוא מעולם התפארת, וכן בשארי דברים, שכולם משבעת ימי הבנין נפלו, וכשהוא מקשר אותם בהשם יתברך באהבת הבורא וביראת הבורא, הוא מחזיר אותם לשורשם, וכן בשאר מדות, כל מחשבה לפי המדה שנפלה ממנה הוא מקשר אותה לאותה המדה, והקליפות נופלים ממנה, ונעשה הצירוף טוב, וזהו דאיתא (שבת דקנ"ג ע"א) מתיר החבלים והשקים נופלים, השקים דהיינו הקליפות נופלים.
But when he understands the nature of the thought – if it is desire, then it has fallen from the World of Desire,89This is related to the Sefirah of Chesed. if negative fear, from the World of Fear,89Related to the Sefirah of Gevurah. if pride, from the World of Tiferes, and so on, all that fell from the “Seven Days of Building”89A reference to the seven days of creation, which correspond to the seven lower Sefiros, from Chesed to Malchus, that fell during the primordial Breaking of the Vessels. – and he binds them to G‑d in love and fear of the Creator, he returns them to their source. The same holds true of the other attributes, each thought according to the attribute from which it fell. When he binds it to that attribute, the shell falls away, and it forms a good combination. This is what is said: “They open the cords and the sacks fall”89Shabbat 153a – that is, the shells fall.
ויש להשם יתברך ברוך הוא בזה הנאה גדולה, כמשל הבן מלך שנפל לשביה כשמביאין אותו לפני המלך הוא נהנה מאוד יותר מזה הבן שהיה אצלו תמיד:
(כש"ט ח"ב ד"ג ע"א, לקוטי אמרים ד"ד סוף ע"א)
G‑d takes great pleasure in this. Like the son of a king who has fallen into captivity. When they bring him to the king, the king is much more pleased than had his son been with him all the time.
Kesser Shem Tov, part 2, p. 3a, Likutey Amarim p. 4a