פעמים יש לעבוד להשם יתברך בנשמה לבד, דהיינו במחשבה, והגוף יהיה עומד במקומו, כדי שלא יחלה כשישתמש בו הרבה, ולפעמים יכול אדם לומר התפלה באהבה ויראה והתלהבות גדול בלי שום תנועה, ויהיה נראה לאדם אחר שהוא אומר אותן דברים בלי שום דבקות, וזהו יכול האדם לעשות כשהוא דבוק מאוד להשם יתברך אז יכול לעבוד אותו בנשמה לבד באהבה רבה וגדולה, וזה העבודה הוא יותר טובה והולכת במהירות יותר ובדביקות יותר להשם יתברך, מהתפלה שנראה בחוץ על האברים ואין להקליפה אחיזה בזו התפלה שכולו הוא בפנימיות: (צוואת הריב"ש די"ג ע"א, כש"ט דכ"ב ע"ב).
At times, a person should serve G‑d in his soul alone; that is, in his thoughts, while the body stands still so as not to weaken those thoughts with extraneous movements. And sometimes, a person can say the prayers with love, awe and great passion without any physical movements, until it seems to another person that is praying without any attachment [to G‑d] at all. A person can do this when he is deeply attached to G‑d. Then he can serve Him in his soul alone, with a great and powerful love. This form of worship is better, and goes faster and deeper in its attachment to G‑d, than prayers that outwardly affect the body. The kelipot11“Impure shells.” In this case, alluding to extraneous thoughts. See Sefer Baal Shem Tov on the Torah, Teachings on Purim, fn. 2. are not able to attach themselves to prayers that are completely internal.12The author of the Chasidic work Dudaim BaSadeh (parashas BeShalach)writes in the name of the Baal Shem Tov: “A person should [serve G‑d] discreetly, so that others will not notice his piety (chasidus). However, before he reaches this high level, his [pious] actions should be manifest. For if he behaves like the rest of the world, and wants to be a chasid only in his heart, he can still be drawn after them, and lose his good intentions.” Tzava’as HaRivash p. 13a
פעמים יש לעבוד להשם יתברך בנשמה לבד, דהיינו במחשבה, והגוף יהיה עומד במקומו, כדי שלא יחלה כשישתמש בו הרבה, ולפעמים יכול אדם לומר התפלה באהבה ויראה והתלהבות גדול בלי שום תנועה, ויהיה נראה לאדם אחר שהוא אומר אותן דברים בלי שום דבקות, וזהו יכול האדם לעשות כשהוא דבוק מאוד להשם יתברך אז יכול לעבוד אותו בנשמה לבד באהבה רבה וגדולה, וזה העבודה הוא יותר טובה והולכת במהירות יותר ובדביקות יותר להשם יתברך, מהתפלה שנראה בחוץ על האברים ואין להקליפה אחיזה בזו התפלה שכולו הוא בפנימיות:
(צוואת הריב"ש די"ג ע"א, כש"ט דכ"ב ע"ב).
At times, a person should serve G‑d in his soul alone; that is, in his thoughts, while the body stands still so as not to weaken those thoughts with extraneous movements. And sometimes, a person can say the prayers with love, awe and great passion without any physical movements, until it seems to another person that is praying without any attachment [to G‑d] at all. A person can do this when he is deeply attached to G‑d. Then he can serve Him in his soul alone, with a great and powerful love.
This form of worship is better, and goes faster and deeper in its attachment to G‑d, than prayers that outwardly affect the body. The kelipot11“Impure shells.” In this case, alluding to extraneous thoughts. See Sefer Baal Shem Tov on the Torah, Teachings on Purim, fn. 2. are not able to attach themselves to prayers that are completely internal.12The author of the Chasidic work Dudaim BaSadeh (parashas BeShalach) writes in the name of the Baal Shem Tov: “A person should [serve G‑d] discreetly, so that others will not notice his piety (chasidus). However, before he reaches this high level, his [pious] actions should be manifest. For if he behaves like the rest of the world, and wants to be a chasid only in his heart, he can still be drawn after them, and lose his good intentions.”
Tzava’as HaRivash p. 13a