סיפר לי מורי חמי הרה"ק ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, פ"א שאל את מרן אחד מתלמידיו ואמר מה יהיה מעשי, ואמר לו חזן, אמר אין אני יכול לנגן, ואמר לו הבעש"ט אני אקשר אותך בעולם הניגון, וסיפר לי מו"ה שהוא היה מביר אותו ולא היה בעולם מנגן כמוהו, ופ"א בא זה החזן אל רבינו אור שבעת הימים מו"ה אלימלך ז"ל מליזענסק זי"ע והיה מבוכה בין רבינו ובין בנו הצדיק מו"ה אלעזר ז"ל אם יכבדו החזן לקבל שבת, כי היה ירא הקדוש שלא יבלבל אותו מקדושתו, והיה להחזן משורר שקורין בס עם משורר זינגער, ואחר המבוכה הסכימה דעתם לכבד החזן להתפלל עם משוררים, וזה היה מגודל הפחד מקדושת מרן אלקי הבעש"ט, כי היה נקרא שמו הזן של הבעל שם טוב, ומשום כבודו ההכרח לכבדו ויהיה מה שיהיה, וכשהתחיל החזן לקבל שבת שלח רביו הר"ר אלימלך שהזינגער ילך לו והחזן והבס יחד יקבלו שבת, ואחר כך שלח רבינו הנ"ל שילכו להם, כי ירא שיתבטל ממציאות מגודל אור וקדושות עליונות והארות עליונות שנפתחו לרבינו על ידי שיר של צדיק זה, ואח"כ כיבד רבינו מאוד בכל השבת את החזן אבל לא היה מתפלל לפני התיבה, מיראה כנ"ל.
My teacher and father-in-law, Rabbi Abraham Mordechai of Finshtov told me that once, one of the disciples of the Baal Shem Tov asked our Master, “What will be my livelihood?” The Baal Shem Tov answered him, “You will be a cantor.” The disciple said, “But I can’t sing!” And the Baal Shem Tov replied, “I will bind you to the World of Melody.” My father-in-law told me that he knew that man, and said that there was not another cantor in the entire world equal to him. Once, this cantor came to our Rabbi, Rebbe Elimelech of Lizensk. An argument ensued between the Rebbe and his son, the Tzaddik, Reb Elazar, over whether or not to honor the cantor with Kabbalas Shabbos.9“Receiving the Shabbat”; i.e. leading the Friday night prayers. Rebbe Elimelech was afraid that the cantor would disrupt him from his holiness.10Apparently, they were afraid that the cantor would not sing well, or that he was on a low spiritual level, that would be reflected in his voice. This would disturb the spiritual attachment of Rebbe Elimelech. The Cantor had two men who accompanied him: a bass singer, and another singer.11In Yiddish, “meshorer zinger.” Perhaps, one who would sing a harmony line. After the debate, they decided to honor the cantor with his two accompanists. This was out of their great fear of the holiness of the Baal Shem Tov, for the cantor was known as “the Cantor of the Baal Shem Tov.” Out of respect, they were forced to honor him, and whatever would be, would be. When the cantor began to receive the Sabbath, Rebbe Elimelech sent word that the second accompanist should leave, and only the cantor and the bass singer should sing together. Afterward, he ordered them both to stop, for he was afraid that he would be completely annihilated in the great light and supernal holiness and illuminations that they opened up for him through their singing.
On subsequent Sabbaths, the Rebbe showed great honor to the cantor,12This may imply that he honored him to sing songs at the Shabbat table. but he would not let him pray before the congregation, out of fear, as we explained. From the Manuscripts of R. Yitzchok Isaac of Komarna
2
ובמוצאי שבת קרא רבינו הרר"א ז"ל להחזן שיספר לו מקדושת מדרגות מרן אלקי אור ישראל, וסיפר לו עניינים נוראים לא שמעתן אוזן, ועיקר היה איך היה יראתו ואהבתו, והאיך עשה עליות נשמה בהקיץ ובלי זעזוע, בכל העולמות, לצפות בכל חדרי תורה ומרכבה, וכשהיה אומר הלל הגדול על כל פסוק מהשיר לא אמרו עד שראה את המלאך ושמע נעימות שיר שלו, ואמר עמו ביחד, והאיך היה קדושתו ופרישותו נורא מאוד מיום הוולדו, והאיך היה מדבר עם נשמת הצדיקים ועם אליהו זכור לטוב, ובפרטות עם מרן אלוקיי האר"י שהיה שכיח אצלו בכל שעה, ופעם אחת שאל מרן אלוקיי הבעש"ט את האר"י מפני מה דיבר הסודות כך באתגלייא ולא בדרך עבודה, והשיב לו שאם היה חי עוד שתי שנים היה הכל מתוקן, וסיפר עוד מעליית נשמתו והגוף מונח דומם, והאיך היה מדבר עם המשיח ועם רעיא מהימנא ומה היה תשובותיהם אליו, והיה בקי במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובכל התורה כולה, ובשיחות כל בריה ובריה, ושיחות מלאכי השרת, והיה מלא אהבת הש"י ויראת הש"י וכל מדות טובות חסידות וענוה ואהבת ישראל, ואמר על זה רבינו הנ"ל שכל המדרגות שנכתבו על מרן האר"י הכל היה למרן הבעל שם טוב ועוד יותר, אלא שזה שנכתב על מרן האר"י הוא כטיפה מן הים ממה שהיה לו באמת.
After Shabbat, Rebbe Elimelech invited the cantor to tell him about the holy level of the Baal Shem Tov. The cantor told him awesome things that no one has ever heard before. The main thing was about the Baal Shem Tov’s fear and love [of G-d], and how he would perform soul-ascensions to all the worlds, while fully conscious and without agitation, and gaze in all the chambers of Torah and the Divine Chariot. And that when he would recite the Great Hallel,15Psalm 136, that praises G-d for the various miracles he performed for the Jewish people. he would not say the verses until he saw the angel [that recites that verse] and heard the exquisiteness of his song, and recited the verse with him. He related the awesome holiness and sanctity of the Baal Shem Tov, from the day of his birth, and how he would speak to the souls of Tzaddikim and with Elijah the Prophet, and especially with the G-dly Arizal,16Rabbi Yitzchok Luria (1534-1572), one of the most influential Kabbalists in history. who was with him constantly. Once, the Baal Shem Tov asked the Arizal why he had taught mystical secrets in an open manner, and not in terms of worship.17All of Chasidic teachings are based upon Kabbalistic principles. However, Chasidism is primarily concerned with the spiritual transformation of the individual, and clothes these principles within the elements of practical religious life, such as prayer, study, ritual observance, repentance, etc. The Arizal answered that had he lived another two years, everything would have been rectified.18The Arizal passed away at the age of 39. Most of his teachings were delivered during the two-year period that he lived in Tzefat, Northern Israel. The cantor spoke about the Baal Shem Tov’s soul-ascensions while his body lay still. And how he would speak with the Messiah, and with the Faithful Shepherd (Moses), and what they would answer him. How he was an expert in the “Work of Creation,” and the “Work of the Chariot,” and in the entire Torah, and in the language of every creature, and the language of the angels, and how he was filled with love and fear of G-d, and all possible virtues, piety, humility, and love of Israel. Rabbi Elimelech commented on this that all the spiritual attainments attributed to the Arizal also applied to the Baal Shem Tov, and even more. Only, that which is written about the Arizal is a drop in the ocean compared to who he really was. From the Manuscripts of R. Yitzchok Isaac of Komarna
סיפר לי מורי חמי הרה"ק ר' אברהם מרדכי מפינטשוב, פ"א שאל את מרן אחד מתלמידיו ואמר מה יהיה מעשי, ואמר לו חזן, אמר אין אני יכול לנגן, ואמר לו הבעש"ט אני אקשר אותך בעולם הניגון, וסיפר לי מו"ה שהוא היה מביר אותו ולא היה בעולם מנגן כמוהו, ופ"א בא זה החזן אל רבינו אור שבעת הימים מו"ה אלימלך ז"ל מליזענסק זי"ע והיה מבוכה בין רבינו ובין בנו הצדיק מו"ה אלעזר ז"ל אם יכבדו החזן לקבל שבת, כי היה ירא הקדוש שלא יבלבל אותו מקדושתו, והיה להחזן משורר שקורין בס עם משורר זינגער, ואחר המבוכה הסכימה דעתם לכבד החזן להתפלל עם משוררים, וזה היה מגודל הפחד מקדושת מרן אלקי הבעש"ט, כי היה נקרא שמו הזן של הבעל שם טוב, ומשום כבודו ההכרח לכבדו ויהיה מה שיהיה, וכשהתחיל החזן לקבל שבת שלח רביו הר"ר אלימלך שהזינגער ילך לו והחזן והבס יחד יקבלו שבת, ואחר כך שלח רבינו הנ"ל שילכו להם, כי ירא שיתבטל ממציאות מגודל אור וקדושות עליונות והארות עליונות שנפתחו לרבינו על ידי שיר של צדיק זה, ואח"כ כיבד רבינו מאוד בכל השבת את החזן אבל לא היה מתפלל לפני התיבה, מיראה כנ"ל.
My teacher and father-in-law, Rabbi Abraham Mordechai of Finshtov told me that once, one of the disciples of the Baal Shem Tov asked our Master, “What will be my livelihood?” The Baal Shem Tov answered him, “You will be a cantor.” The disciple said, “But I can’t sing!” And the Baal Shem Tov replied, “I will bind you to the World of Melody.” My father-in-law told me that he knew that man, and said that there was not another cantor in the entire world equal to him.
Once, this cantor came to our Rabbi, Rebbe Elimelech of Lizensk. An argument ensued between the Rebbe and his son, the Tzaddik, Reb Elazar, over whether or not to honor the cantor with Kabbalas Shabbos.9“Receiving the Shabbat”; i.e. leading the Friday night prayers. Rebbe Elimelech was afraid that the cantor would disrupt him from his holiness.10Apparently, they were afraid that the cantor would not sing well, or that he was on a low spiritual level, that would be reflected in his voice. This would disturb the spiritual attachment of Rebbe Elimelech. The Cantor had two men who accompanied him: a bass singer, and another singer.11In Yiddish, “meshorer zinger.” Perhaps, one who would sing a harmony line.
After the debate, they decided to honor the cantor with his two accompanists. This was out of their great fear of the holiness of the Baal Shem Tov, for the cantor was known as “the Cantor of the Baal Shem Tov.” Out of respect, they were forced to honor him, and whatever would be, would be.
When the cantor began to receive the Sabbath, Rebbe Elimelech sent word that the second accompanist should leave, and only the cantor and the bass singer should sing together. Afterward, he ordered them both to stop, for he was afraid that he would be completely annihilated in the great light and supernal holiness and illuminations that they opened up for him through their singing. On subsequent Sabbaths, the Rebbe showed great honor to the cantor,12This may imply that he honored him to sing songs at the Shabbat table. but he would not let him pray before the congregation, out of fear, as we explained.
From the Manuscripts of R. Yitzchok Isaac of Komarna
ובמוצאי שבת קרא רבינו הרר"א ז"ל להחזן שיספר לו מקדושת מדרגות מרן אלקי אור ישראל, וסיפר לו עניינים נוראים לא שמעתן אוזן, ועיקר היה איך היה יראתו ואהבתו, והאיך עשה עליות נשמה בהקיץ ובלי זעזוע, בכל העולמות, לצפות בכל חדרי תורה ומרכבה, וכשהיה אומר הלל הגדול על כל פסוק מהשיר לא אמרו עד שראה את המלאך ושמע נעימות שיר שלו, ואמר עמו ביחד, והאיך היה קדושתו ופרישותו נורא מאוד מיום הוולדו, והאיך היה מדבר עם נשמת הצדיקים ועם אליהו זכור לטוב, ובפרטות עם מרן אלוקיי האר"י שהיה שכיח אצלו בכל שעה, ופעם אחת שאל מרן אלוקיי הבעש"ט את האר"י מפני מה דיבר הסודות כך באתגלייא ולא בדרך עבודה, והשיב לו שאם היה חי עוד שתי שנים היה הכל מתוקן, וסיפר עוד מעליית נשמתו והגוף מונח דומם, והאיך היה מדבר עם המשיח ועם רעיא מהימנא ומה היה תשובותיהם אליו, והיה בקי במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובכל התורה כולה, ובשיחות כל בריה ובריה, ושיחות מלאכי השרת, והיה מלא אהבת הש"י ויראת הש"י וכל מדות טובות חסידות וענוה ואהבת ישראל, ואמר על זה רבינו הנ"ל שכל המדרגות שנכתבו על מרן האר"י הכל היה למרן הבעל שם טוב ועוד יותר, אלא שזה שנכתב על מרן האר"י הוא כטיפה מן הים ממה שהיה לו באמת.
After Shabbat, Rebbe Elimelech invited the cantor to tell him about the holy level of the Baal Shem Tov. The cantor told him awesome things that no one has ever heard before. The main thing was about the Baal Shem Tov’s fear and love [of G-d], and how he would perform soul-ascensions to all the worlds, while fully conscious and without agitation, and gaze in all the chambers of Torah and the Divine Chariot. And that when he would recite the Great Hallel,15Psalm 136, that praises G-d for the various miracles he performed for the Jewish people. he would not say the verses until he saw the angel [that recites that verse] and heard the exquisiteness of his song, and recited the verse with him. He related the awesome holiness and sanctity of the Baal Shem Tov, from the day of his birth, and how he would speak to the souls of Tzaddikim and with Elijah the Prophet, and especially with the G-dly Arizal,16Rabbi Yitzchok Luria (1534-1572), one of the most influential Kabbalists in history. who was with him constantly.
Once, the Baal Shem Tov asked the Arizal why he had taught mystical secrets in an open manner, and not in terms of worship.17All of Chasidic teachings are based upon Kabbalistic principles. However, Chasidism is primarily concerned with the spiritual transformation of the individual, and clothes these principles within the elements of practical religious life, such as prayer, study, ritual observance, repentance, etc. The Arizal answered that had he lived another two years, everything would have been rectified.18The Arizal passed away at the age of 39. Most of his teachings were delivered during the two-year period that he lived in Tzefat, Northern Israel.
The cantor spoke about the Baal Shem Tov’s soul-ascensions while his body lay still. And how he would speak with the Messiah, and with the Faithful Shepherd (Moses), and what they would answer him. How he was an expert in the “Work of Creation,” and the “Work of the Chariot,” and in the entire Torah, and in the language of every creature, and the language of the angels, and how he was filled with love and fear of G-d, and all possible virtues, piety, humility, and love of Israel.
Rabbi Elimelech commented on this that all the spiritual attainments attributed to the Arizal also applied to the Baal Shem Tov, and even more. Only, that which is written about the Arizal is a drop in the ocean compared to who he really was.
From the Manuscripts of R. Yitzchok Isaac of Komarna