בראשית 107

שמעתי מפי קדוש הבעל שם טוב ז"ל על מאמר רז"ל (סוכה דכ"א ע"ב) שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכין לימוד, והוא כי עיקר שלימות כל צדיק וצדיק הוא שלא יופסק הדביקות שלו מאתו אפילו רגע אחת, גם בכל דיבוריו כאשר יצטרך לדבר עם בני אדם דברים הצריכים לעניני העולם, יראה שידבר בענין שלא יופסק הדביקות חלילה, ואפילו בעשיית איזה מצוה יזהר מאוד בזה, כי כאשר הוא חושב בעניין העשייה של המצוה, אז אפשר שיתעלם ממנו הדביקות, לזה צריך זריזות מאוד לזה, וזהו שכוונו רבותינו ז"ל שצריך ללמוד לדבר שיחת חולין המוכרחים לדיבורו, שאל יופסק הדביקות כנ"ל:
(דברי משה פ' וירא ופ' חיי).

The everyday speech of Torah scholars deserves study. (Sukkah 21b)
The highest goal of a Tzaddik is to be attached to G-d without a moment’s break. Even when he speaks about mundane things, he must not break his devekus. The same applies to performing a commandment, because thinking about doing the mitzvah can also break one’s devekus. A person must be very wary of this. Our Rabbis said that one must learn to speak about mundane things that are necessary, so as not to lose one’s devekus.
Divrei Moshe, Vayera and Chayeh Sarah